תזונה בגילאי הילדות השונים
שלח לחברהזנה נכונה של התינוק בחודשי חייו הראשונים חשובה כדי לאפשר לו קצב גדילה והתפתחות תקינים יצירת קשר עם ההורים והקניית הרגלי אכילה נכונים שישפיעו עליו במהלך כל החיים. בכתבה הבאה עיקרי התזונה המומלצת בכל גיל.
מאת: דר' בתיה וייס ודר' עקיבא פרדקין, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים, בי"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר
תקופת הינקות
הזנה נכונה של התינוק בחודשי חייו הראשונים חשובה כדי לאפשר לו קצב גדילה והתפתחות תקינים יצירת קשר עם ההורים והקניית הרגלי אכילה נכונים שישפיעו עליו במהלך כל החיים.
חלב אם הינו המזון הטוב ביותר לתינוק. היניקה היא החלב הטוב ביותר, בטמפרטורה המתאימה, בקנקן היפה ביותר ובקשר המיוחד המתפתח עם האם המניקה. חלב אם מכיל את כל מרכיבי המזון להם זקוק התינוק בכמות מתאימה לצמיחה נכונה, ובנוסף רכיבים ביולוגיים פעילים כמו הורמונים, אנזימים, נוגדנים ותאים של מערכת החיסון, שיתרונם: פחות זיהומים, מניעת השמנה ויתר לחץ דם, והתפתחות קוגניטיבית טובה יותר. מומלץ להתחיל את ההנקה מיד לאחר הלידה, לאפשר לתינוק לינוק לפי דרישה, ולהימנע ממתן תרכובות מזון ומוצץ עד להתבססות ההנקה.
הנקה בלבד מומלצת עד גיל 6 חודשים, אבל בתנאים מסוימים עדיף להמשיך הנקה חלקית עם חלב אם שאוב או תוספות אחרות עם חזרת האם לעבודה.
במידה ואין יכולת או רצון להנקה, ניתן להשתמש כיום בתחליפי חלב אם הנקראים "תרכובות מזון לתינוקות" או "תמ"לים". מומלץ לתת תמ"ל על בסיס חלב פרה הקרוב יותר לחלב אם מהתמ"לים על בסיס חלב סויה. גם את התמ"ל מומלץ לתת עד גיל 6 חודשים כמזון עקרי.
יש להימנע מהאכלה עודפת של התינוק עם התמ"ל .
אין צורך במתן שתייה נוספת ובהחלט יש להימנע משתייה ממותקת , סוגי תה שונים וממיצים. חשיפה לנוזלים מתוקים גורמת להתרגלות התינוק לטעם המתוק וחושפת אותו לעששת בשיניים ובהמשך להשמנה.
תוספי המזון המומלצים בקבוצת גיל זו הם ויטמין d 400 יחידות ליום מלידה עד גיל שנה, וברזל החל מגיל 4 חודשים . אין צורך לשלב עד 4 חודשים דייסות שונות אלא אם קיימת בעיה רפואית או עלייה לא תקינה במשקל.
שנת החיים הראשונה
החל מגיל 4 חודשים, עם הזנה בחלב אם או תמ"ל כמקור מזון עיקרי ותוספי תזונה, מומלצת חשיפת התינוק לטעימות מזון בכמות קטנה. המטרה היא להכיר מגוון טעמים ומרקמים חדשים, ולאפשר למערכת החיסונית "היכרות" עם מגוון מרכיבים חדשים המצויים במזון.
הכנסה מדורגת של מזונות משלימים לתפריט התינוק נחוצה למטרות תזונתיות והתפתחותיות ומאפשרת את המעבר ממזון נוזלי למוצק. לאחר גיל 6 חודשים, הזנה בלעדית בחלב אם או תמ"ל אינה ממלאה את כל צרכי התינוק ברכיבי תזונה. בנוסף, מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות גוברת במזונות שונים. בגיל זה חלק מהתינוקות כבר יושבים, לרובם בקעו לפחות שתי שיניים , נעלם רפלקס הדחיקה של הלשון (דוחף כפית מחוץ לפה) והם מגלים עניין רב במזון המוגש לבני המשפחה כל אלה מכינים אותם לאכילה של המזונות המשלימים .
החשיפה למזונות השונים חייבת להיות הדרגתית, לא יותר משני מוצרי מזון חדשים לשבוע על מנת שנוכל לאתר מוקדם התפתחות תגובה אלרגית או אי סבילות למזון מסוים וכן להרגיל את התינוק לטעמים ומרקמים שונים.
מומלץ להתחיל בירקות ופירות ובהמשך במזונות עשירים ומועשרים בברזל. מזונות כמו: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, "דגניים לתינוקות" מועשרים בברזל. בתחילה יש להכין את המזון כמחית חלקה ובהדרגה לעבור למזון מרוסק, ובהמשך מוצק בהתאם ליכולת התינוק .
מומלץ להימנע מחלב פרה ודבש עד גיל שנה ומוצרי חלב עד גיל 9 חודשים . להימנע ממזון מוצק העלול לגרום להשתנקות וחנק.
בגיל שנה התינוק יכול לאכול מגוון רחב של מזונות, כולל חלב אם או תמ"ל, מזון מרוסק אך גם מזונות מוצקים מזינים ורכים, מומלץ בישיבה מסודרת בכסא האכל או סביב לשולחן בארוחה משפחתית . ניתן להציע לתינוק ממגוון המזונות שבשולחן אך לא לדחוק בו לאכול ולאפשר ארוחה באווירה חמה רגועה ומשפחתית נטולת מאבקים ולחץ.
גיל 1-3 שנים
במהלך שנים אלה הילד נעשה עצמאי יותר ומעצב את אישיותו בנוגע לאוכל. הוא לומד לאכול בכפית ולשתות מספל. קצב הגדילה שלו איטי יותר מאשר בשנת החיים הראשונה.
מגיל שנתיים מומלץ להפחית בהדרגה את ארוחות החלב ולעבור לאוכל מלא. במשך השנתיים הראשונות לחיים לא מומלצת הגבלת שומן או כולסטרול.
לעתים קרובות הילד בגיל זה הופך ל "אכלן בררני". חשוב לשמור על היצע ומגוון גדול של מאכלים לבחירה, במרקם, טעם וצבע שונים. גם אם הילד סרב למאכל מסוים, הוא עשוי להיענות לו אחרי חשיפה חוזרת. האכילה מושפעת מהרגלי המשפחה והסביבה, ויש חשיבות לאכילה משפחתית באווירה טובה.
אנו נוטים לעצב התנהגות אכילה המבוססת רק על שיקול הטעם בבחירת מזונות. מגיל צעיר מאוד ניתן לעצב התנהגות אכילה בריאה תוך מתן הסבר מתאים לגיל על חשיבות האוכל לגוף. ילדים יודעים להתעקש מאוד על העדפותיהם, אך אין להפוך את הארוחה לשדה קרב, ואין לכפות אכילת דבר מסוים.
צריכת ממתקים-מומלץ להגביל לפעם ביום "שעת ממתק".
הילדים מחקים את הוריהם, ודוגמא אישית תעודד הרגלי אכילה בריאים.
גיל הגן ובית הספר היסודי (4-11 שנים)
לאחר גיל 4 שנים צריכת הקלוריות לקג' משקל יורדת. מגיל 5 שנים עד גיל ההתבגרות הגדילה איטית יותר ובקצב קבוע.
ארוחות סדירות וארוחות ביניים המכילות מגוון של פחמימות, ירקות, פירות, מוצרי חלב, בשר, דגים וביצים-יתרמו לצמיחה והתפתחות תקינים ללא עודף קלורי וללא חסרים במרכיבי מזון. שתיית מים עדיפה על מיצים ושתייה מתוקה.
מומלץ להקפיד על ארוחת בוקר, הנותנת הרגשת שובע ומונעת נשנושים מיותרים במשך היום, וכן מסייעת לרוגע וריכוז בלימודים. יש לצייד ילדים בארוחת עשר ולא בכסף לקנייה בקיוסק, שכן ילדים קונים ממתקים וחטיפים שאינם מזינים.
מומלץ שארוחת הצהריים תהיה מוכנה לילד בשובו מבית-הספר כדי שלא ינשנש חטיפים. הארוחה המומלצת כוללת מנת חלבון (בשר/עוף/דג), פחמימה, ירקות ושתייה.
גיל ההתבגרות (11-18 שנים)
צרכי האנרגיה (קלוריות) ורכיבי התזונה גבוהים בגיל ההתבגרות יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחיים עקב הגדילה המואצת. הצריכה הקלורית משתנה בהתאם לגיל, מין המתבגר ורמת הפעילות הגופנית שלו. תשומת הלב העיקרית צריכה להינתן לצריכת קלוריות מספקת אך לא עודפת. דיאטות הרזיה יכולות לגרום לדלדול שרירים, הפרעה בבניית עצם והאטת ההתפתחות המינית. מאידך, עודף קלורי יביא להשמנה ולהגביר סיכון עתידי לסיבוכים כגון: סכרת, מחלות לב וכלי דם.
מתבגרים נוטים לעתים לדיאטות קיצוניות או אכילת יתר, וכן לאכילה לא מסודרת ודילוג על ארוחות, בעקר ארוחת הבוקר. מחקרים הראו כי לארוחת הבוקר חשיבות רבה באספקת אנרגיה אחרי צום הלילה ובריכוז בשעות הלימודים.
מתבגרים נוטים לאנמיה מחסר ברזל, עקב עלייה בנפח הדם ומסת השרירים, ודימום במחזור בבנות. מזונות עשירים בברזל ( בשר, דגים, קטניות, ירקות ירוקים, אגוזים ודגנים מועשרים בברזל) יכולים למנוע אנמיה. חשוב- ספיגת הברזל מן החי בגוף טובה יותר מאשר ברזל מהצומח.
מכיוון ש- 45% ממסת העצם נבנית בגיל ההתבגרות, יש חשיבות עצומה לצריכת סידן- למניעה של אוסטיאופורוזיס בעתיד. מומלץ לצרוך כ-3 מנות של מוצרי חלב (חלב, גבינה, יוגורט) ליום. לבניית העצם חשובים גם ויטמין d, זרחן ופעילות גופנית נושאת משקל.
