חלב בתזונת תינוקות
שלח לחברלפי המלצות משרד הבריאות, ניתן להוסיף מוצרי חלב לתפריט התינוק מגיל 10 חודשים, וחלב פרה מפוסטר (3%) מגיל שנה. כדאי להציע לתינוק גבינה לבנה, קוטג' ויוגורט לא ממותק. אפשר להוסיף גבינה מגוררת לרטבים, פסטה, תפוחי אדמה, ירקות ודגנים או כמילוי לכריכים.
מאת: מיכל גילאון, דיאטנית קלינית חברה בעתיד, עמותת התזונאים – דיאטנים בישראל
ממתי אפשר להתחיל לתת לתינוקות מוצרי חלב? באיזה מוצר נתחיל ומה הלאה?
לפי המלצות משרד הבריאות, ניתן להוסיף מוצרי חלב לתפריט התינוק מגיל 9 חודשים, וחלב פרה מפוסטר (3%) מגיל שנה.
כדאי להציע לתינוק גבינה לבנה, קוטג' ויוגורט לא ממותק. אפשר להוסיף גבינה מגוררת לרטבים, פסטה, תפוחי אדמה, ירקות ודגנים או כמילוי לכריכים. מגיל שנה אפשר להכין דייסות על בסיס חלב, אפשר להפוך חלב למילקשייק על ידי הוספת יוגורט או מחית פרי.
מומלץ לא להזין תינוקות בחלב עזים או חלב פרה שלא עברו פיסטור.
עד גיל שנתיים מומלץ לא לתת מוצרי חלב דלי שומן (כמו חלב 1%) מאחר שתינוקות זקוקים לתוספת האנרגיה, חומצות השומן וויטמין a שמקורם בשומן החלב.
אלו רכיבים החשובים להתפתחות התינוק מכילים החלב ומוצריו?
צריכת חלב ומוצריו משפרת את האיכות הכוללת של התזונה היומית ומסייעת בהשגת הכמות הרצויה של רכיבי תזונה חיוניים מעבר לסידן. החלב מספק לגוף רכיבי תזונה חיוניים כמו: חלבון איכותי, אשלגן, מגנזיום, ויטמין a וויטמינים מקבוצת b.
חלב ומוצריו הם המקור הטוב ביותר לסידן, הבסיס החיוני והחשוב ביותר לבניית העצמות. תקופת הילדות היא חלון ההזדמנויות לבנות עצמות בריאות וחזקות יותר, שישמשו את הגוף לאורך כל החיים.
לאלו ויטמינים ומינרלים זקוק התינוק (באופן כללי) בשנתו הראשונה.
התינוק זקוק לכל הויטמינים והמינרלים לגדילה והתפתחות תקינות. יש חשיבות רבה בעיקר לצריכה נאותה של ברזל, על מנת למנוע אנמיה מחוסר ברזל. אנמיה מחוסר בברזל מהווה גורם סיכון בלתי הפיך לפיגור בהתפתחות ותפקוד קוגנטיבי ירוד בתינוקות. על כן יש להוסיף לתפריט התינוק מגיל שישה חודשים מזון עשיר בברזל כמו: בשר בקר טרי, הודו, קטניות, דייסות מועשרות בברזל.
תינוקות רגישים לחלב- מה האופציות?
חשוב להדגיש כי מעט מאוד תינוקות באמת אלרגים לחלבון החלב. חשוב לבצע את הבדיקות המתאימות כדי לקבל את האבחנה הנכונה ולא למנוע מהתינוק, לשווא, לאכול מוצרי חלב.
תמ"ל על בסיס חלבון סויה ניתן רק לתינוקות שלא יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה, עקב בעיות בריאות (כמו גלקטוזמיה). הבעיה היא שתינוקות רבים שאלרגים לחלבון חלב פרה אלרגים גם לחלבון הסויה. במקרים האלה מומלץ להשתמש בתמ"ל שבו החלבון מפורק.
לתינוקות עם אי סבילות ללקטוז (עקב חסר באנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב) מומלץ לתת תמ"ל ללא לקטוז, המבוסס על חלבון חלב פרה וכולל את כל רכיבי התזונה המומלצים לתינוקות.
משקאות סויה, אורז, שקדים או משקאות צמחוניים אחרים, אפילו אם הם מועשרים, אינם יכולים להוות תחליף במקום חלב אם, תמ"ל או חלב פרה.
אלרגיה לחלב ואי סבילות ללקטוז
אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות קליניות היכולות להופיע בעקבות צריכת חלב ומוצריו. תגובות אלו שונות מהותית אחת מהשנייה. לכל אחת מהאבחנות סיבות, שכיחות ומאפיינים שונים. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול תזונתי מתאים והורדת שיעורי הימנעות מיותרת ממוצרי חלב.
אלרגיה לחלב היאתגובהאימונולוגית (חיסונית)לאחדאויותרמחלבוני החלב. היאמופיעהאצל6%-2% מהילדיםבשנותהינקותוהילדותהמוקדמות ואצל רובם חולפת עד גיל 5 שנים.השכיחות במבוגרים היא 0.1-0.5% בלבד. שיעור התינוקות ה"מאובחנים" כסובלים מאלרגיה לחלב גבוה (עד פי 10!!) מהשיעור האמיתי. כתוצאה מכך תינוקות רבים נמנעים שלא לצורך ממוצרי חלב. הנקה היא הדרך היעילה ביותר למניעת אלרגיה לחלב, אך גם היא אינה יכולה למנוע את הופעתה באופן מוחלט.
הטיפול בתינוקות ובילדים שסובלים מאלרגיה לחלב כולל הימנעות ממוצרי חלב ויעוץ של דיאטנית קלינית לאיתור ומניעת חסרים תזונתיים.
אי סבילות ללקטוז (מכונה לעתים רגישות ללקטוז) אינהאלרגיהלמוצריחלב!
ילדיםבדרךכללאינםמפתחיםתסמיניםשלאי-סבילותללקטוז,ורובהאנשיםעםחסרבלקטאזחוואת התחלתהתסמיניםבסוףגילההתבגרות.
אנשיםעםאיסבילות ללקטוזיכוליםלצרוך בדרךכללחלבדלאו נטוללקטוזבארוחה, אוכמויותקטנותשלו המצויותביוגורט וגבינותקשות.
ההמלצות לסובלים מאי סבילות ללקטוז
מידת המחסורבאנזים הלקטאזשונהמאדםלאדם, ולכן יש להתאים לכל אחד באופן אישיאת סוג מוצרי החלב והכמות מהם הוא יכול לאכול.
מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו מסוגלים לצרוך כמות לקטוז יומית השווה לזו שבשתי כוסות חלב, בשני תנאים: הראשון הוא שצריכת החלב או מוצרי החלב תעשה יחד עם ארוחה, והשני הוא שכמות הלקטוז המירבית שנאכלת בבת אחת שווה לזו שבכוס חלב.
אכילתתערובתשלמזונותגורמתלשחרוראיטישל הלקטוז,המקלעלעיכולובמערכתהעיכול. לכן מומלץ לאכול את מוצרי החלב יחדעםמזונות נוספים בארוחה. כדאי להתחיל בכמות קטנה (למשל חצי כוס חלב) ואם אין תופעות לוואי לנסות ולהגדיל את הכמות.
מוצריחלבשונים מכילים כמויות משתנות של לקטוז. כך למשל, יוגורט מכיל פחות לקטוז בגלל החיידקים שנמצאים בו ומפרקים את הלקטוז. גם חלבדללקטוז,קוטג' וגבינותקשותמכילים פחות לקטוז ממוצרי חלב אחרים.
אפשרות נוספת היא להעזרבתוספתלקטאז(בנוזלאובטבליות) לפניאכילתמוצריחלב.
מיתוס הליחה ושברו
אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסטמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה. תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם.
מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב. במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ"ל לצריכת חלב.
תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.
