קשקשת בתינוקות
שלח לחבר
ברוב המקרים תופעת הקשקשת לא מטרידה את התינוק. היא מפריעה להורים עצמם שעסוקים בלקלף, לסרק ומה לא...
חשוב מאוד לא!! לקלף או להוריד את הקשקשים או הקליפות בכוח מראש התינוק. ניתן לטפל בשמנים טבעיים או בטיפול הומאופתי.
מאת: ליאת גרינוולד-דלויה הומאופתית קלאסית. חברה באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית.
קשקשת או סבוריאה בתינוקות באה לידי ביטוי בהופעת אודם וקשקשת בעיקר באזורים שבהם יש בלוטות שמפרישות חלב: מרכז הפנים והקרקפת וקיפולי הגוף (מפשעות, בתי שחי).
מה גורם לקשקשת?
כאשר התינוק רק נולד, בדמו יש עדיין שאריות מההורמונים של אימו. שאריות ההורמונים הללו גורמות לייצור מוגבר של שומן עורי אשר גורם לתאי העור המתים להידבק לקרקפת של התינוק ולהתקשות בצורה של קליפה.
הסיבה נוספת יכולה להיות נוכחות של פטרייה (מסוג מלסזיה פורפור).
ברוב המקרים התופעה לא מטרידה את התינוק ומפריעה רק להורים עצמם שעסוקים בלקלף, לסרק ומה לא...
במקרים קשים יותר של קשקשת יש צורך לטפל באמצעות תכשיר סטרואידלי עדין או באמצעות קרמים אנטי ־פטרייתיים.
בכל מקרה - חשוב מאוד לא!! לקלף או להוריד את הקשקשים או הקליפות בכוח מראש התינוק, על מנת שלא לפצוע את העור הרגיש והעדין של התינוק ולא לתלוש לו שיערות.
איך מטפלים?
מומלץ שלא לחפוף את ראש התינוק באופן יומיומי, ואם כבר רוחצים, עדיף ללא סבון או להשתמש בסבון טבעי.
שמנים – לא מומלץ להשתמש בווזלין שסותם את הנקבוביות. השמנים המומלצים הם שמנים מלחלחים כגון שמן המפ, סדרת השמנים הטבעיים של וולדה, ושמן זית.
הומאופתיה – קיימות מספר הכנות הומאופתיות שמטפלות בסבוריאה של העור ומחזירות לו את המרקם הטבעי.
המובילה מביניהן היא Sulphur, המתאימה לתינוקות סקרנים וחייכנים, בעלי נטייה לרגישות בעור. הפריחות תהיינה מוחמרות מחום ומאמבטיות. תינוקות אלו לא יהיו רגישים ליציאות ולא ידרשו החלפות חיתול לעיתים קרובות ובדרך כלל לא אוהבים אמבטיות ומקלחות.
