חשיפה לשמש בקיץ - כמה ואיך?
שלח לחברהשמש שבארצנו זורחת כמעט בכל ימות השנה עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על בריאותנו אבל חשיפה לא מבוקרת יכולה להיות גם מסוכנת ואף קטלנית. מחקרים חדשים מציגים באור שונה את הסיכונים מהשמש מצד אחד, ואת התועלת מאמצעי ההגנה מצד שני.
מאת: לוטי זילברמן מהנדסת כימיה תואר שני- עם התמחות בתרופות,תזונה וסביבה
נתחיל בעובדות המוכרות: האם חשיפה לשמש עלולה לגרום לסרטן העור? התשובה היא חיובית.
יש להזהר מחשיפה לא מבוקרת לשמש העלולה לגרום להזדקנות העור, כתמים, כוויות עור ויותר מאוחר לסרטן עור. הסוג המסוכן של סרטן העור היא המלנומה (Melanoma). אם מגלים אותה בשלב התחלתי של המחלה יש סיכוי סביר לריפוי, אבל בשלבים מאוחרים המחלה עלולה להתפשט בגוף ולגרום למוות. סקרים הראו שחשיפה מיקרית מהווה כ-80% מכלל החשיפה לשמש במהלך החיים. המדובר בחשיפה מפעולות שגרתיות יומיות - עבודה, קניות וכדומה.
התגובה והעמידות של העור לחשיפה לשמש משתנה מאדם לאדם ובהתאם צריך לבחור את דרגת ההגנה -(SPF (Sun Protection Factor. לדוגמה אם 20 דקות חשיפה גורמים לכוויות, תכשיר הגנה בעל SPF 15 יאריך את הזמן פי 15, כלומר 300 דקות (5שעות). מסיבות אלו רופאי העור ממליצים להגן על עור מדי יום עם תכשירי הגנה או ביגוד הולם.
החשיפה לקרינת UV מחולקת לשלושה תחומים
- UVA המשפיע עלינו כל השנה. ה-UVA מהווה 97% מכלל הקרינה המגיע אל פני האדמה והם חודרים דרך שיכבת האוזון. קרינה זו חודרת עמוק דרך שכבות העור וגורמת לכוויות, הזדקנות בטרם עת של עור, פגיעה במערכת החיסון, ומביאה להתפתחות סרטן עור במקרים קשים. מיטות שיזוף אף הם מקור לכמות גדולה של UVA.
- UVB נחשבים כמקור המרכזי לגרימת כוויות, הזדקנות העור, סרטן של השכבות העליונות של העור (תאי קשקש), וגם מעורב בהתפתחות הקטרקט. אולם קרינה זו גם חשובה ליצור 75% מהויטמין D שבגוף. ידוע שרמה נמוכה של ויטמין D בדם מעלה את הסכנה להתפתחות סרטן השד, סרטן המעי הגס וגם לזרז התפתחות של מלנומה.
- UVC מסונן על ידי שכבת האוזון ולכן לא מגיע לאדמה. הבעיה היא שאנו פוגעים בשכבת האוזון ומגבירים עת הסכנות לעתיד.
כל סוגי קרינת ה-UV יכולים לגרום להתפתחות סרטן העור. מידת החשיפה לקרינה גבוהה יותר במקומות גבוהים בגלל שיש פחות סינון דרך האטמוספירה. הגברה נוספת עלולה לבוא כתוצאה מהשתקפות בחול, מים ושלג.
נפנה עתה לעובדות קצת פחות מוכרות. בשנים אחרונות התחזקה מאד המודעות שחשיפה לשמש מגבירה את הסיכון לסוגים מסויימים של סרטן. מחקר בנושא שהתפרסם לאחרונה בירחון המדעי CANCER מצא שוב שחשיפה לקרינה אולטרא סגולה (UV) היא הגורם המרכזי לסרטן עור. אולם הם גם מצאו שכמות מקרי המוות מסרטן מערכת העיכול ומערכת הרבייה היו כפולים באזורים צפוניים בהם קרינת השמש נמוכה ביחס לאזורים דרומים יותר, למרות הרגלי תזונה דומים. הם חקרו 506 אזורים ומצאו יחס הפוך משמעותי בין תמותה מסרטן ורמת קרינת ה-UVB – יותר תמותה באזורים בהם רמת הקרינה נמוכה יותר. החוקרים מסבירים זאת בהשפעת השמש על התפתחות ויטמין D שהגוף מיצר בנוכחות ה-UVB, ואכן מחקרים רבים מצאו שהמקור הכי טוב לקבלת ויטמין D היא חשיפה לשמש. אנשים עם צבע עור כהה זקוקים לזמן לחשיפה ארוך יותר לשמש לעומת אלה עם עור בהיר (פי 10-20 יותר), וזו הסיבה העיקרית לשכיחות היחסית הגבוהה של מקרי סרטן בקרב אמריקאים ממוצא אפריקאי החיים בצפון אמריקה.
באופן מסורתי ממליצים מומחים רבים להמנע לגמרי מחשיפה לשמש, אולם חוקרים בריטים טוענים במחקר חדש ש-"חשיפה מתונה לשמש היא המלצה זהירה יותר" (British Medical Journal). הם מסבירים שהשמש הוא המקור העיקרי לויטמין D המפחית את הסכנה להתפתחות מספר סוגי סרטן. החוקרים ממליצים על חשיפה מתונה בלי אמצעי הגנה על מנת לאפשר את יצירת הויטמין בגוף. החשיפה צריכה להיות הדרגתית, להתחיל ב-10 דקות ליום ולעלות כל יום בעוד כמה דקות במשך מספר שבועות עד שהגוף יהיה מסוגל לייצר מספיק ויטמין בלי סיכון לסרטן העור. חייבים כמובן להמנע מחשיפה לשמש בין השעות 10 בבוקר עד 4 אחרי הצהריים, שעות בהן הקרינה חזקה במיוחד, ולא להגיע למצב של כווית בעור.
חוקרים אחרים מנסים להשתמש בויטמין D ונגזרות שלו בטיפול הסרטן. התפקיד הביולוגי של ויטמין D הוא לשמור רמה נורמלית של סידן וזרחן בדם, העוזר גם לבניית עצמות חזקות. ויטמין D גם נקשר לשיפור בהרבה מצבים רפואיים אחרים כגון סכרת, מחלות לב, דלקת פרקים, פוריות, עייפות, דיכאון, מערכת חיסונית חלשה, השמנת יתר ועוד. יש לציין שמזונות מועשרים בויטמין D אינן בהכרח תחליף לויטמין שהגוף מייצר בחשיפה לקרינת שמש או לזה הנמצא בשמן דגים.
סביר להניח שבארץ אין בעיה של מחסור בויטמין D, אבל אנשים שלא יכולים להמצא בחוץ מסיבות רפואיות (חולים כרוניים, משותקים וכדומה), צריכים לקבל תוספות לפי המלצות של מומחים.
מחקרים חדשים מציגים מנגד את אמצעי ההגנה באור קצת פחות ורוד. מחקרים סטאטיסטיים ומעבדתיים במשך השנים הראו שלמרות התפתחות התכשירי הגנה (Sun screens) שכיחות סרטן העור ממשיכה לעלות. מקרים של מלנומה עלו בצורה דרמטית בעשרים השנים האחרונות בארצות הברית ובעולם בכלל. קשר זה נתגלה לראשונה באוסטרליה, במיחד בקוינסלנד, אזור בו הרופאים המליצו בצורה חד משמעית במשך זמן רב על שימוש במסנני קרינה. השימוש אכן היה גבוה אך גם כמות חולי המלנומה היא הגבוהה בעולם.
שני רופאים מאוניברסיטה קליפורניה הם המובילים המרכזיים להתנגדות לשימוש במסננים כימיים. הם מציינים אמנם שהם מונעים כווית שמש, ואף מקטינים את הסיכון לסרטן תאי הקשקש באוכלוסיה המקפידה להימנע מחשיפה יתירה. אולם אין שום הוכחות מדעיות לגבי מניעת מלנומה ממאירה או הקטנת הסיכון לסרטן תאי בסיס.
למעשה הם סבורים שעליית השימוש במסננים כימיים היא הסיבה לתפוצה הרחבה של סרטן העור.
אחת הטענות העיקריות של חלק מהמדענים היא שהמסנני שמש יכולים לגרום לבטחון יתר ולעודד חשיפה ממושכת ובכל שעה של היום, גם בשעות המסוכנות.
טענה שנייה מתייחסת ליעילות סינון הקרינה. המסננים הכימיים יעילים בספיגת קרינת UVB אך מאפשרים מעבר של רוב קרינת ה-UVA עמוק לעור.
טענה חשובה אחרת היא שחלק מהכימיקלים המשמשים בתכשירים מסוכנים כשלעצמם, והשילוב שלהם מגביר את הרעילות של כל אחד מהם. למשל רוב המסננים הכימיים מכילים 2-5% חומרים כגון בנזופנון (benzophenone) או נגזרות שלו כמו אוקסי-בנזופנון (oxybenzophenone) כחומר פעיל. כימיקלים אלה סופגים את קרינת ה-UV, חודרים דרך העור למערכת הדם וגורמים להתפתחות של רדיקלים חופשים. ידוע שרדיקלים אלה גורמים להתפתחות סרטן. חלק מהם מתנהגים כמו הורמונים העוזרים לתאים הסרטנים לגדול מהר יותר.
פנינו בנושא זה לד"ר אסתר עזיזי, סגנית מנהל מחלקת העור במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה תל-אביב. ד"ר עזיזי, מומחית בתחום, אינה שוללת שימוש במסנני קרינה במצבים שחייבים לצאת לשמש בין השעות 10 בבוקר ל-4 בצהריים. כמו מומחים אחרים היא טוענת שהמסננים מפחיתים את הסכנה לסרטן תאי קשקש באוכלוסיה המקפידה להמנע מחשיפה יתירה לשמש, אבל אינה מפחיתה את הסכנה למלנומה ממאירה.
באוכלוסית ילדים, בהן הפגיעה משמש מסוכנת במיוחד, נמצא ששימוש במסנני קרינה נקשר באופן מובהק לריבוי שומות (נקודות "חן"), ולפיכך מגביר את הסיכון העתידי לפתח מלנומה ממאירה. לשם השוואה, הגנה משמש באמצעות לבוש הולם של הילדים הביאה למספר שומות קטן יותר באופן מובהק לכן היא יעילה יותר לעין ערוך. הסברה היא שילדים מתחת לגיל שנתיים מתקשים להתנקות מהכימיקלים הנמצאים במסננים.
ההמלצות של ד"ר עזיזי לאוכלוסיה הנוהגת לבלות תחת כיפת השמיים, ובמיוחד לאוכלוסיית הילדים:
- חשוב לקצר ככל הניתן את השהייה בחוץ, לתכנן את מועדי הפעילויות לשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחר הצהריים, בהן עצמת קרינת השמש נמוכה יחסית.
- להעדיף פעילות במתקנים מוצלים ולבוש מבד עמיד לשמש בעל מקדם הגנה SPF 40+.
- למרוח את מסנני הקרינה אך ורק באיזורים שאינם מוגנים ע"י לבוש. רצויה שכבה כפולה של התכשיר וחידוש המריחה לעיתים קרובות במהלך השחייה בחוץ.
המלצות דומות פורסמו לאחרונה על ידי המרכז לפיקוח ומניעת מחלות בארצות הברית (CDC (Centers for Disease Control and Prevention במדריך חדש להתנהגות למניעת נזקי שמש. המדריך כמובן לא זכה לחשיפה התקשורתית ולפרסום כמו לתכשירי ההגנה המסחריים.
השורה התחתונה:
כיצד ניתן להפחית את הסיכון לסרטן עור?
- לא לחשוב שמסנני קרינה מגנים באופן מוחלט כנגד סרטן עור. ההגנה היא חלקית במקרה הטוב.
- לא לנסות שיזוף במכוני שיזוף. הקרינה ממנורות ה-UV מסוכנת מאוד והשיזוף אינו מלווה בתופעות חיוביות (יצירת ויטמין D) שהשמש נותנת.
- כן, לחשיפה מתונה לקרינת שמש. חשיפה סדירה ומתונה בלי מסננים בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים תתן שיזוף ותאפשר יצירה אופטימלית של ויטמין D. חשוב לספק לגוף מספיק בטא-קרוטן וויטמין D לשמירה על מערכת חיסונית חזקה.
- להמנע ככל שאפשר משהייה בחוץ בין השעות 10 בבוקר עד 4 אחרי הצהריים.
- כן, להגנה באמצעות ביגוד - כובעים רחבי שוליים, משקפי שמש עם 100% סינון של קרינת UV (למנוע קטארקט).
- כן, לתזונה עם נוגדני חימצון. רופא קנדי ממליץ על ויטמינים C,E ו-סלניום להגנה נגד סכנות קרינת השמש וגם כנגד התפתחות הקטרקט. הוא ממליץ על 3 גרם ויטמין C ביום, 800 יחידות ויטמין E ,ו-200 מיליגרם סלניום (Selenium-methionine). לגבי הכמויות רצוי להתיעץ עם דיאטנית או עם הרופא המשפחה. מחקרים אחרים ממליצים על שתיית תה אדום(אורגני) עם כמות של נוגדני חימצון גבוהה, או תה ירוק על מנת לעלות את רמת נוגדני החימצון.
- כן, להוריד את כמות השומנים בתפריט. מחקרים חדשים הוכיחו שחולי סרטן עור (לא מלנומה) יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות נקודות נוספות על ידי שינוי לדיאטה דלה בשומנים.
- כן, למסנני קרינה פיזיקליים עם SPF 15 אם חייבים לצאת בשעות 10:00 – 16:00 במיוחד כשהמדובר בשחייה ממושכת. המסנני הפיזיקלי מכילים תחמוצת טיטניוים, תחמוצת אבץ, או טלק שמשקפים את הקרינה אך לא סופגים אותה. אין צורך להשתמש ב-SPF יותר גבוה. בדיקות מעבדה מצאו שמסנן עם SPF 15 מסנן בערך 94% מה-UVB לעומת SPF 30 שסינן 97%. גם המסננים בדרגה גבוהה לא מגנים כנגד UVA, מסננן כימי, לכל היותר הם מסננים כ- 10%.
- כן, חייבים לפנות לרופא אם מופעים כתמים, שומות עם צורה לא סדירה ו/או דימום של השומות. יש סוגי סרטן עור שאפשר לרפא רק אם מגלים בשלב מוקדם.
העלילה של מסנני השמש וסרטן העור טרם נגמרה. חוקרים רבים ממשיכים לעסוק בנושא והידע ממשיך להבנות. כעת חייבים להיות זהירים וליישם מה שכבר ידוע.
חומר נוסף בנושא אפשר לקבל דרך המערכת.
