המנגיומה אצל ילדים
שלח לחברהמנגיומה (hemangioma ) הינו גידולי שפיר של כלי דם קטנים ((capillaries אשר גדלו ושגשגו בצורה בלתי רגילה, כתוצאה מקצב חלוקה מהיר מדי של התאים בדפנות כלי הדם. המנגיומה היא תופעה נפוצה, כ-10-12% מכלל היילודים עד גיל שנה סובלים מהנגיומה של העור. התופעה שכיחה פי 5 בבנות מאשר בבנים, וכן שכיחה יותר ככל שיורדים בגיל ההריון ובמישקל הלידה.
מאת: לוטי זילברמן, ייעוץ מקצועי ד"ר דן בן אמיתי מנהל יחידת עור ילדים מרכז שניידר לרפואת ילדים
המנגיומה (hemangioma ) הינו גידולי שפיר של כלי דם קטנים ((capillaries אשר גדלו ושגשגו בצורה בלתי רגילה, כתוצאה מקצב חלוקה מהיר מדי של התאים בדפנות כלי הדם. המנגיומה היא תופעה נפוצה, כ-10-12% מכלל היילודים עד גיל שנה סובלים מהנגיומה של העור. התופעה שכיחה פי 5 בבנות מאשר בבנים, וכן שכיחה יותר ככל שיורדים בגיל ההריון ובמישקל הלידה. הגורם להתפתחותה של המנגיומה אינו ידוע עד כה.
רק 20% מהמקרים של המנגיומה הם מלידה. ניתן להבחין בעור ב"סימן מבשר" המעיד על המקום בו תתפתח בעתיד ההמנגיומה. סימן זה הינו בדרך כלל כתם חיוור או אדמדם. 80% מהמקרים האחרים מופיעים לרוב בחודשיים הראשונים לאחר הלידה.
בדרך כלל במהלך החודש הראשון. הסימנים הראשוניים עשויים להיות כתמים לבנים-אפורים כחולים או חבורות. עם הופעתה של ההמנגיומה נצפה נגע אדום, הגדל בהדרגה, תהליך העלול להמשיך עד גיל 15 חודש. בשלב הבא נעצר תהליך הגדילה, ולאחריו מתחילה נסיגה הדרגתית של ההמנגיומה. תהליך הנסיגה הינו טבעי וללא כל טיפול.
תהליך הנסיגה הינו איטי ונמשך שנים, מדי שנה נשלם תהליך הנסיגה ב10% מהמיקרים (ב10% יסתיים תהליך הנסיגה תוך שנה, ב20% תוך שנתיים, 30% תוך 3 שנים וכו..).
בסיום תהליך הנסיגה, במחצית המיקרים, הנסיגה מושלמת ולא ניתן עוד להבחין בעקבות של ההמנגיומה. במחצית השניה של המקרים, נשאר סימן כמו צלקת, כתם בגוון שונה, קפל עור וכדומה. הסימנים ניתנים לטיפול באמצעות ניתוח קוסמטי. אחרי הנסיגה ההמנגיומה לא חוזרת לעולם. היא נעלמת מהר יותר במקרים בהם היא הגיעה לגודל המירבי מהר יותר.
השונות בקצב הגדילה וקצב הנסיגה הינה גדולה, קשה לחזות בעת בדיקת הילד עד כמה תגדל ההמנגיומה, באיזה קצב תהיה הנסיגה ומה תהיה התוצאה הסופית.
סוגי ההמנגיומות
את ההמנגיומות מחלקים על פי:
1.שטח:
א.המנגיומה מוקדית - בגודל מספר מילימטרים עד סנטימטרים בודדים.
ב.המנגיומה נרחבת – סגמנטלית.
2.עומק:
א. המנגיומה שטחית - המנגיומה אדומה ורוכבת על גבי עור תקין, היא מוכרת גם בשם סימן התות(strawberry mark).
ב. המנגיומה עמוקה - המנגיומה כחולה, עקב מיקומה העמוק, העור מורם.
ג. המנגיומה מעורבת –כוללת מרכיב שטחי ועמוק. המרכיב השטחי האדום רוכב על גבי עור מורם וכחלחל.
לרוב מופיעה רק המנגיומה אחת אולם אצל מעל ל -20% מהילדים תהיינה שתיים או יותר. במצבים של ריבוי המנגיומות , מעל 10, יש גם סכנה להתפתחות המנגיומה באברים הפנימים. יש לבצע בירור לגבי קיומן של המנגיומות באברים פנימיים.
סיבוכים ובעיות
אם המנגיומה גדלה מהר מדי זה עלול לקרוע את העור או לגרום לכיב על גבי ההמנגיומה. בעיה זו נפוצה מאד ולפעמים כתוצאה מחיכוך ושפשוף עלול להתפתח זיהום מקומי וכאב. בסיום הנסיגה תשאר צלקת באזור הכיב..
ב-60% מהמקרים ההמנגיומות ממוקמות באזור הראש והצוואר. במקרים אלה עלולה להוות ההמנגיומה בעייה אסטטית. וזה עשוי לגרום לעוגמת נפש לילדים ולמשפחה. אם הגידול ממוקם בסמוך לעין הוא עלול להפריע לראיה או לגרום לעיורון במקרים קיצוניים. ישנם מקרים בהם ההמנגיומה ממוקמת באזורים שמפריעים לנשימה (הלוחצת על קנה הנשימה) ועקב גדילתה להפרעה תיפקודית ואף מסכנת חיים.. המנגיומה באיזור החיתולים יכול לגרום לדימומים, זיהומים וכאבים.
איך מטפלים בהמנגיומה?
ברוב המיקרים אין כל צורך בטיפול. רוב הרופאים סבורים שהזמן והתהליכים הטבעיים עושים עבודה טובה יותר ללא סיבוכים של הטיפולים הקיימים. טיפולים אלה מיועדים למצבי סכנה. ברוב המקרים אין כל סכנה.
גידול שהפך מוגלתי ניתן לטיפול בלייזר מיוחד שמרפא מייד את פני השטח הפתוח. זיהומים נגרמים לרוב מסטאפילוקוקוס אוראוס(staphylococcus aureus) וניתנים לטיפול עם אנטיביוטיקה.
במקרים בהם הגידול מפריע לעיניים או לדרכי הנשימה יש לטפל מיידית. במקרים אלו יש לפנות לרופאי עור מומחים, בדרך כלל עם התמחות ברפואת ילדים.
בחודש יולי 2005 התפרסם בירחון pediatrics מחקר שנעשה בבית חולים לילדים בבוסטון ארצות הברית. החוקרים מצאו בשתן מרכיבים שעשויים לחזות התפתחות אגרסיבית של הגידול, דבר שיכול להשפיע על בריאות הילד. החוקר ד"ר סטיבן פישר הצהיר שעד כה חשבו שהתפתחות לא רגילה של כלי הדם נובעת מסיבות גנטיות ולכן לא ניתן לטפל טיפול תרופתי. הוא מקווה שהמחקר יעזור לפיתוח תרופות לטיפול בבעיות אלו.
ד"ר דן בן אמיתי מנהל יחידת עור ילדים מרכז שניידר לרפואת ילדים ממליץ על דרכי הטיפול:
1.ב 90% מהמיקרים אין צורך בטיפול בהמנגיומה והמהלך הטבעי יביא בסופו לתוצאות יפות ואסטטיות,לאור העובדה שהטיפולים כרוכים בתופעות לוואי למיניהן,יש לשקול לגופו כל מיקרה לגבי הצורך במתן טיפול.
2.במיקרים בהם ההמנגיומה מפריעה לתפקודו של איבר חיוני או שהינה גדולה נרחבת ומערבת את הפנים ובעלת משמעות אסטטית ניכרת,יש מקום למתן טיפול תרופתי שהינו בדרך כלל סטרואידים במינון גבוה למשך 6 שבועות ולאחריהן גמילה הדרגתית משך 6 שבועות נוספים. טיפול זה ניתן לרוב על ידי רופא עור או רופא ילדים שהינו בעל ניסיון בטיפול במיקרים אלה. מטרת הטיפול להביא לעצירת תהליך הגדילה של המנגיומה ולא נועדה להביא להיעלמותה.לאחר עצירת הגדילה,יחל השלב העצמוני של נסיגת ההמנגיומה.
