צעדים ראשונים ברכישת השפה - חלק ב
מרגע היוולדו ועד גיל שלושה חודשים, היכולת של התינוק לשמוע ולהבחין בין צלילי שפה שונים מדהימה. מעבר לקנאה רבה, לנו המבוגרים נותר להעשיר את התינוק ככל האפשר ולתת לו את התנאים האופטימאליים למימוש הפוטנציאל הורבאלי שלו.
מאת: ענת טיברגר בן-חיים ,ספיקי, צעד ראשון לשפה שניה.
לחלק א של הכתבה לחצו: רכישת שפה
החלק השני של רכישת השפה לקטנטנים מתחיל בערך בגיל שלושה חודשים. מרגע היוולדו ועד גיל שלושה חודשים, היכולת של התינוק לשמוע ולהבחין בין צלילי שפה שונים מדהימה. מעבר לקנאה רבה, לנו המבוגרים נותר להעשיר את התינוק ככל האפשר ולתת לו את התנאים האופטימאליים למימוש הפוטנציאל הורבאלי שלו.
מגיל שלושה חודשים של התינוק מתחיל תהליך חשוב ביותר ברכישת השפה והתקשורת, אשר יעצב את יכולתו התקשורתית בהמשך חייו. בתהליך זה מתחילות להיווצר לתינוק קטגוריות פונטיות, שהן יקבעו אלו צלילים התינוק ישמע ואילו לא כילד וכמובן כאדם בוגר בהמשך. יכולת רכישת הקטגוריות הפונטיות מתחילה למעשה מגיל שלושה חודשים, גיל בו התינוק פתוח לכל הצלילים שבעולם והיא הולכת ודועכת. סופו של התהליך הוא בסביבות גיל 10 חודשים כאשר מספר הקטגוריות הפונטיות שיהיו לו בנקודת זמן זו, הן אלו שיקבעו את יכולתו להבחין בין צלילי השפה השונים. למשל תינוק אשר יועשר למשל בשפה האנגלית, בכל גיל שיחליט ללמוד אנגלית, פענוח השפה שלו תהיה ממקום יילדי כשל דובר השפה ברמת שפת אם בכל הנוגע להבנת הנשמע, לדיבור, לקריאה ולכתיבה. מכאן שהמסקנה המתבקשת היא שככל שלתינוק יהיו בגיל 10 חודשים יותר קטגוריות פונטיות, כך היכולת שלו לרכוש שפות ולהשתמש בשפות אלו בעתיד תהיה גבוהה יותר.
מה אומרים המחקרים?
בפקולטות לבלשנות מאמינים כי מצלילים צומחת שפה. אצלם זה כבר מזמן לא מדע בדיוני אלא מדע!. מבחינת רכישת השפה הם כבר הוכיחו מחקרית גם כי התינוק מכוונן לקולה של אימו ובעיקר ממנה הוא רוכש את הקטגוריות הפונטיות שילוו אותו לשארית חייו. נקודה מעניינת נוספת שהוכחההיא שהתינוק מעדיף קול אימהי שירתי על פני קול אימהי מדבר.
- המלצה ראשונה - על מנת לפתח את היכולת השפתית של התינוק מומלץ לאימו לשיר ולדקלם לו כדי לזכות בתשומת ליבו.
- המלצה נוספת - בגילאי 4-6 חודשים רצוי להקצין את ההגייה של התנועות וההגאים ולהשתמש בדיבור האימהי שנוצר אצל כל אם מיד עם הלידה. "חאאאמוווד שלי" היא הדרך המוצלחת לנגן את המילה כדי לזכות בתשומת הלב המלאה של החמוד שלכן.
כדאי לחזור על מילים מספר פעמים..
חשוב לדעת כי חזרה על אותה המילה מספר פעמים ברצף בדיבור האימהי, תקנה לכן שני דברים:
- חזרתיות מחלחלת - עצם החזרה על התנועה שבתוך המילה מעלה את רמת החשיפה של התינוק להגה הזה ומכאן הלמידה של התינוק מבחינת רכישת צלילי השפה תגדל.
- חזרתיות מבארת - חזרה מרובה על מילה קצרה תסייע לתינוק לזהות את הרצף שלה ובכך היא תהפוך להיות בין המילים הראשונות שתקבלנה משמעות אצלו.
-
חזרתיות משרה ביטחון ומעודדת שיתוף פעולה - התינוק יאהב ויעדיף לשמוע מספר פעמים את אותו השיר. לפעמים שרים לתינוק שיר קצר בפעם הראשונה הוא מקשיב בפעם השניה והשלישית הוא ייהנה מכך שהוא מכיר.
- אין כמו השם שלי! - בערך בסביבות גיל חמישה חודשים התינוק מתחיל לזהות את צליל שמו והוא הופך להיות ממש מאושר כשקוראים בשמו. בפועל זה צרוף צלילים שהוא שמע הכי הרבה. מאחר ואנו הוגים את שמו של התינוק עם חיוך והמון אהבה, זה בין המילים הראשונות שיזהה ויחכה לשמוע.
השלכות רכישת הקטגוריות הפונטיות על חלקים נוספים בתקשורת
השאלות למה חשוב לחשוף את התינוק הרבה לדיבור האימהי? או מה חשיבותן של הקטגוריות הפונטיות שנרכשו בגילאי 3-10 חודשים על התקשורתיות של הילד בהמשך חייו? הן שאלות שוודאי עולות עכשיו במוחכן במהלך קריאת המאמר. כיום בידע הבלשנות שנרכש בכל העולם ניתן לומר בברור כי לרכישת קטגוריות הפונטיות ישנן השפעות נוספות בהקשר של שפה.
- הבנת הנשמע - אדם אשר יכול להבחין בין צלילי השפה, יוכל לדבר טוב וברור יותר. מקום נוסף בו ניתן לראות זאת יותר בקלות כאשר שומעים שפה זרה ולא ניתן להבחין בין הניואנסים שלה. למשל מי שלא דובר אנגלית לא יהיה מסוגל להבחין בין ההגייה של המילה ship ספינה או sheep כבשה ולמעשה יצטרך לשמוע את הקונטקסט של המשפט כדי להבין במה מדובר. בעוד שלדוברי אנגלית ההבדל ברור כשמש. יתרה מכך מחקרים מראים כי תינוקות שישמעו אנגלית בגילאי 3 עד 10 חודשים גם יבדילו בין הקטגוריות הפונטיות למרות שזו לא השפה עיקרית אותה הם ילמדו.
- התבטאות בכתב - מקום נוסף שבו הקטגוריות הפונטיות משפיעות הוא ביחס לכתיבה. ילדים אשר לא רכשו טוב את הקטגוריות הפונטיות בתור תינוקות עלולים לחוות קושי בכתיבה. למעשה הם יסתמכו על הזיכרון שלהם כדי לזכור את האיות הנכון של המילה ולא יוכלו לבצע זאת באופן שכלתני וורבאלי.
- הבנת הנקרא - גם בתחום הקריאה יש לקטגוריות הפונטיות השפעה. אדם אשר יכול להבחין בין צלילי השפה השונים לא רק שיוכל לכתוב טוב יותר יוכל גם לקרוא טוב יותר. הסיבה לכך היא משום שכאשר האדם קורא, הוא למעשה מתרגם את האותיות לצלילים. לכן, אם המילים נשמעות לו אותו הדבר הוא נאלץ להשתמש בהקשר של המשפט, וזה כבר תהליך מורכב יותר וגם תלוי אוצר מילים.
ניתן אם כן להבין כי לתקופה הקריטית בחייו של התינוק בה הוא רוכש את הבסיס לתקשורת, יש השלכות גם על יכולת הלמידה ורכישת השפה של התינוק בעתיד. מחד תינוק אשר שמיעתו תיפגע בגיל קריטי זה של רכישת השפה עשוי לחוות קשיים רבים כאשר יגיע לכתוב ואף ייתכן שיאובחן כבעל לקות למידה. מאידך תינוק שישמע כמה שפות ילמד את הקטגוריות הפונטיות שלהן וישמר במוחו יכולת גבוהה לרכישת שפות בעתיד.
לסיכום:
אז מאחר ואנו כבר יודעים כי ככל שנאפשר לתינוק לרכוש יותר קטגוריות הפונטיות עד גיל 10 חודשים הרי שאנו מקנים לו את המתנה הגדולה ביותר שאפשר למשך כל חייו. ומאחר ומחקרים הוכיחו חד משמעית שבשלב הטרום מילי כל קטגוריה פונטית שנוצרת - היא נכס לכל החיים. אם נשכיל לנצל את העובדה כי תינוקות מעוניינים ללמוד והאוריינטציה שלהם לצד רכישת יכולות מוטוריות היא לתחום התקשורתיות והשפה, הרי שהדבר המתבקש מכל זוג הורים אחראים להעשיר את ילדם בגירויים שמיעתיים רבים ככל האפשר. מה גם שבעידן הגלובלי בו אנו חיים עכשיו כל אדם זקוק לידע של שפה בינלאומית אחת לפחות. אז עד שעברית תהפוך לשפה בינלאומית וישראל תשלוט בעולם כדאי שנכשיר את ילדנו לשלוט בשפות נוספות.