איך תינוקות לומדים?
שלח לחברעד לא מזמן, שלטה הסברה כי הלמידה מתחילה בגיל צעיר של 4-5 חודשים. כיום יודעים כי תינוקות לומדים מהרגע הראשון. הרגע הראשון אינו רגע הלידה בהכרח. עוברים לומדים לזהות את קול הוריהם, ויזהו אף סיפור שהושמע להם באמצעות הקלטה בקרבת בטן אימם.
מאת: יעל זקוב, מרפאה בעיסוק לתינוקות ופעוטות
שאלה המסקרנת ומאתגרת את המומחים להתפתחות ברחבי העולם כבר מספר עשורים. זוהי שאלה בסיסית מכמה סיבות: התשובות יספקו רמזים נוספים להבנת חידת המוח, הן יספקו דרכים מעשיות להתמודד עם קשיי התפתחות ויש עוד סיבה מפתיעה נוספת: המדע המודרני משתדל לפתח רובוטים שיעבדו בשבילנו, אך בינתיים הרובוטים הקיימים מוגבלים מאוד - הם לא יודעים ללמוד. עוד לא קיים רובוט שיכול לחקות את תהליכי הלמידה של התינוקות בשנתם הראשונה, שכן הלמידה תלויה באינטראקציה בין אישית - השפעה הדדית של שניים, האחד סקרן והשני יודע.
לומדים ביחד
לבני אדם, למידה היא כמו נשימה לרוב אנחנו בכלל לא מודעים לכך שאנחנו לומדים משהו חדש - אלא אם כן יש מבחן בסוף. הלמידה קורת מעצמה, אבל כאמור בתנאי שמדובר בשניים (לפחות). לא מסכימים? נסו לחשוב על משהו שלמדתם לבד: להפריד ביצה, להחליף נורה, לחייג.... קחו צעד אחורה ושחזרו כיצד התאפשרה הלמידה. עתה, בחנו בעצמכם את האמת הפשוטה: מישהו הראה לנו איך מתחילים.
מתי מתחילה הלמידה?
עד לא מזמן, שלטה הסברה כי הלמידה מתחילה בגיל צעיר של 4-5 חודשים. כיום יודעים כי תינוקות לומדים מהרגע הראשון. הרגע הראשון אינו רגע הלידה בהכרח. עוברים לומדים לזהות את קול הוריהם, ויזהו אף סיפור שהושמע להם באמצעות הקלטה בקרבת בטן אימם. איך יודעים את זה? חוקרים פיתחו מתקן ממוחשב דמוי מוצץ, ועקבו אחר תנועות הפה של התינוק עם לידתו. התינוקות במחקר נטו להניע את הפה לכיוון שיאפשר להם להמשיך ולשמוע את קול אימם או את הסיפור המוכר.
מוח התינוק
תינוקות נולדים עם מספר עצום של כמאה ביליון תאים במוח, שלא בכולם יעשה שימוש במהלך החיים. ההתפתחות המוחית אינה יצירה של תאים חדשים (אין צורך להוסיף, יש עודף בשפע ובעצם, במהלך החיים התאים המיותרים מתים בלי שיחסרו לנו כלל), אלא דווקא ביצירת קשרים בין התאים, כאשר כל תא עצב (נוירון), נקשר לאלפי תאים אחרים. רוב תהליך התפתחות הקשרים בין התאים, מתרחש במהלך השלוש השנים הראשונות לחיים - כשהקצב המהיר ביותר, הוא בשנה הראשונה.
אוטוסטרדת המידע
מעבר המידע במוח פועל כמו רשת כבישים: התנסות בודדת וראשונית יוצרת מעין "שביל עזים" צר ומטושטש בטבע השומם. ככל שיעברו בו עוד רגליים, יתרחב השביל והמעבר בו יהיה מהיר יותר. הקלות היחסית של המעבר בשביל זה, תזמין עוד ועוד גורמים לעבור דווקא שם, להפוך את השביל לדרך, ובהמשך לסלול שם כביש. ככל שיוסיפו המכוניות להתרבות, יבנו עוד נתיבים, ובכביש רב מסלולי יתאפשר המעבר במהירות המרבית.
עד מהרה נוצרות במוח מעין תחנות מרכזיות, מוקדים שאליהם ומהם יוצאים קשרים רבים ומאפשרים נסיעה (העברת מידע) מכל מקום לכל מקום. רכישת השפה היא דוגמה פשוטה יחסית של תפקוד מוחי שמתאימה מאוד לדימוי רשת הכבישים: תינוק ששומע צלילים מסוימים מיום היוולדו, יוצר במוחו מסלולים מתאי קליטת הקול לתאי עיבוד המידע. צלילי שפת האם חוזרים על עצמם ולכן עוברים ביתר קלות מיום ליום. המעבר המהיר עוזר להפיכתם מצלילים מפוזרים לבעלי משמעות. מילים שחוזרות על עצמן, כמו למשל שם התינוק, יהפכו ל"תחנה מרכזית" ולכן התינוק מזהה את שמו כבר מגיל 5 חודשים. כעת הוא מבין שהמשך המשפט מיועד לו וכדאי לו לשים לב. צלילים בשפה זרה, שאינן חלק מעולמו של התינוק, לא יהפכו "לכבישים מהירים" ולכן ידרשו תרגול ושינון בגיל מאוחר.
מה עוזר לתינוקות ללמוד?
הורים מלמדים את ילדיהם בין אם בוחרים בכך ובין אם לא. תינוקות אנושיים נולדים סקרניים וסקרנות זו מובילה את התפתחותם. הם נולדים עם כישורים נוספים ללמידה, ובעיקר עם יכולת חיקוי והסקת מסקנות.
המסקנה הראשונה שתינוק יודע להסיק, אני שומע או מרגיש את אימא או את אבא, אני בטוח! במהרה יסיק מסקנה חשובה נוספת, אני בוכה ומשהו בא לעזור.
החיקוי הראשון שתינוקות מצליחים לבצע קשור בהבעות הפנים, והידוע ביותר הוא - הוצאת לשון.
בימים ובשבועות הראשונים עוקב התינוק אחר התנועות והצלילים שמתרחשים בקרבתו. למרות ששנתו עמוקה ונראה כי הוא אינו קולט דבר, הוא מפנים מידע רב ובמהרה יוכל לתרגם דברים פשוטים לכדי פעולה. חיוך, מלמול והושטת יד מתאפשרים בעזרת השילוב של חיקוי והסקת מסקנות. בגיל שלושה חודשים מתחילים התינוקות לעקוב אחר מבטם של ההורים כאשר הם מסתכלים על חפץ מסוים. מחקרים מראים כי התינוקות יעקבו פחות אחר תנועת העיניים של אדם לא מוכר, בעוד הם סקרנים במיוחד לגלות על מה ההורים מסתכלים.
למידה מתוך החוויה
עיקר תהליך הלמידה של התינוקות מתרחש באופן ספונטני מתוך ההשפעה ההדדית בין ההורים לתינוק. הצמד הורה-תינוק קובע ביחד, ולאו דווקא מתוך החלטה מוקדמת, מה מעניין יותר: שירים או פרצופים מצחיקים, הנפות באוויר או פטפוט, דגדוג או ליטוף. ההורה מנסה והתינוק מתלהב או מסרב. כך מתהווים הרגלים ונוצרות העדפות. כל התנסות מעשירה את עולמו של התינוק ומאוחסנת בזיכרונו. על בסיס זיכרון זה, יוכל לבנות התינוק הבנות נוספות, שיחדדו את היכרותו את העולם.
מעבר לכך, הורים יכולים לבחור, באופן מודע, אילו חוויות הם רוצים להעניק לתינוקם. דיבור ישיר לתינוק יקדם את יכולותיו השפתיות, השמעת צלילים ודקלומים יעודדו את הפניית הקשב והריכוז והאתגר הפיזי (לשכב על הבטן ולהרים את הראש, למשל) יקדם את היכולות המוטוריות.
ההורות שלנו כוללת בתוכה את האמצעי החשוב ביותר שעוזר לתינוקות ללמוד – האהבה שלנו. החום והקבלה הם החממה המיטבית שתטפח את הסקרנות איתה באים תינוקות לעולם.
ללמוד זה כיף!
הסקרנות הבסיסית אינה נחלתם של בני האדם בלבד. במוחם של כל היונקים מצויה “מערכת חיפוש” החשובה להישרדות וסיפוק מעצם הגילוי. הרגשת ההנאה מתקיימת בין השאר על ידי הורמון בשם דופמין. הדופמין הוא חומר טבעי (נוירוטרנסמיטור), אחד מרבים שתפקידם להעביר מידע מתא עצב לתא אחר, ואם נמשיך את הדימוי הקודם, הוא המכוניות הנוסעות בכבישים מתחנה לתחנה.
הדופמין מופרש במוח כאשר הגוף מתענג ממגוון גירויים כמו אוכל טעים, אהבה והתרגשות. ההרגשה הכל-כך נעימה שאנו מרגישים שהדופמין אקטיבי בגופינו, גורמת לעתים למבוגרים להשתמש בחומרים חיצוניים כמו אלכוהול או קוקאין כדי להגביר את פעולתו. הדופמין קשור למוטיבציה לסקרנות וכן לקשב ולריכוז (תרופת הריטלין, מטרתה להגביר את פעולת הדופמין).
בכל גיל, כאשר הסקרנות מובילה אותנו לגילוי, מופרש בגופנו הורמון הדופמין . פעולתו המבורכת יוצרת מעגל חיובי, שכן הוא גם זה האחראי גם על גיוס קשב וריכוז המאפשרים את הלמידה ואת ההנאה ממנה.
האם צריך ללמד תינוקות?
כיום ידוע כי תינוקות לומדים מתוך קשר עם מטפל קרוב. באם הנכם הורים לתינוק, המרימים אותו בידכם, מדברים אליו ומציגים לו את העולם, הנכם מלמדים אותו את כל "השיעורים" החשובים. למוזיקה קלאסית, אביזרי ההתפתחות או למסך הטלוויזיה, אין את אותה ההשפעה חיובית כמו לפעולתכם מול עיניו של תינוקכם.
לתינוקות כוח פנימי לגדול ולהתפתח, זהו צורך המתורגם לסקרנות ולתחושת הנאה מהגילוי. במהירות יחסית הם משכללים את הכלים המאפשרים להם ללמוד, וגם אם לא נלמד אותם הם ילמדו - המון!
ומצד שני, הידע המעודכן על טיבעה של ההתפתחות האנושית, אכן מחדד את התפיסה, כי השנים הראשונות לחיים מהוות תקופה של למידה מואצת, שמכתיבה את מסלול התארגנותו של המוח. הקשר הקרוב והמשחק עם התינוקות מטפחים את טיבעם ונותנים להם נקודת התחלה מיטבית.
