10 טעויות שכיחות עם תינוקות + 1
שלח לחברהורים מתלבטים וטועים המון במקרים כמו ראש שטוח, מוצץ או אצבע, הושבה מה מותר מה אסור?, נעליים מתי? ועוד.....כנסו וקבלו תשובות מקצועיות לכל השאלות
מאת: מאירה שוייצר התפתחות תנועתית לתינוקות בשיטת פלדנקרייז
#1 תסמונת הראש השטוח
אצל רוב התינוקות שרוב זמנם על הגב עלול להווצר לחץ מאחורי הראש עד פחיסתו בצד אחד.
מומחים מזהירים:
הלחץ על החלק האחורי של הגולגולת עלול לגרום לתסמונת הראש השטוח, שעלולה ליצור עיוות במבנה הגולגולת ולגרום לבעיות בריאות שונות:
כך שהבעיה אינה קוסמטית בלבד, אלא עלולה לגרום (במקרים נדירים ובהיעדר טיפול) לחוסר איזון בין האזניים
(מצב המוביל לדלקות אזניים חוזרות ולפגיעה בשמיעה) וכן לקשיי ראייה שונים, ובהם פזילה וקושי למקד את שתי העיניים בו זמנית.
מטעמי נוחות, התינוק מתחיל להעדיף להניח את הראש על הצד המשוטח, וההשטחה מחמירה עם הזמן. כן במצבי טורטיקוליס התופעה שכיחה.
ומה ניתן לעשות?
- לדאוג להשכיב את התינוק בתנוחה שלא תפעיל לחץ נוסף על האזור השטוח.
- להניח את התינוק על הבטן זמן רב ככל האפשר כאשר הוא ער ובהשגחה. אם הוא מתנגד להשכיבו לפרק זמן קצרצר ולהעלות בהדרגה את השהות.
- להשכיב את התינוק על הצד.
- להקפיד להחזיק את התינוק בידיים, כשהצד המשוטח לא מונח עליכם.
#2 מוצץ, אצבע
רק בשביל לסבר את האוזן, המוצץ הוא ממש לא המצאה מערבית מודרנית שנועדה להשקיט תינוקות ולהרגיע הורים.
הוא קיים אלפי שנים ודורות, בעבר תינוקות קבלו עצמים שונים לפה כדי להרגע, בגרסאות קלאסיות כעורות, בדים ועצמות של בעלי חיים, כיום המוצצים מסיליקון
או מגומי.
לפה יש ייצוג מאוד גדול במוח והתינוק מכיר את העולם דרכו.
הורים נהנים מאלפי שעות שינה ושקט הודות למכשיר "פלאי" זה, יחד עם זאת הורים רבים תוהים האם נכון הוא לאפשר לתינוק למצוץ מוצץ או אצבע.
מחקרים מראים שתינוקות המשתמשים במוצץ, מתמודדים יותר טוב עם כאב, נרדמים ביתר קלות ואף נמנעת הסכנה של מוות בעריסה!
פעולת המציצה שייכת למנגנון חשוב של: מציצה-נשימה-דיבור
גם פרויד הדגול דיבר על השלב האוראלי בו התינוק משיג סיפוק דרך הפה על ידי מציצה, נשיכה ואכילה.
אז מדוע למנוע צורך בסיסי כה חשוב?
#3 הושבה
לצערי נפגשת עם לא מעט תינוקות שמושיבים אותם, ומה הסיבות לא להושיב:
- הגוף ועמוד השדרה אינם בשלים ומוכנים להתמודדות עם כוח הכובד, ולכן נוצר עומס רב ומיותר.
- לעיתים התינוקות הנ"ל יוותרו על זחילה אחרי שחוו ישיבה שמאפשרת משחק ב 2 הידיים, ראיית העולם , מצב גבוה יותר.
- תינוק שלא לומד בעצמו להתיישב לא יודע בד"כ כיצד לצאת ממצב הישיבה וזקוק לסיוע.
אז מתי כן?
במידה ולתינוק רצון לשבת והוא שולט בגו ובאגן בזמן הושבתו, אז ניתן להושיבו לזמן קצר על הברכיים, או בין הרגליים על משטח פעילות כשאנו מקור תמיכה עבורו.
ישיבה היא חוייה שונה לתינוק, הוא גבוה יותר, שתי ידיו פנויות למשחק והעולם נגלה לעיניו, במידה והוא נהנה ממשחק ומגיב בשמחה אפשר להושיבו למס. שניות
לבד,יש לקחת בחשבון שצריך להשכיבו בחזרה.
#4 נעליים לזאטוט
קניית נעליים לזאטוט המתחיל את צעדיו הראשונים מאוד מרגשת.
הנעליים המיניאטוריות מתוקות להפליא על כפות הפצפון. אבל האם הכרחי? ואם כן מתי?...
מומלץ וחשוב שכף הרגל תתנסה במה שיותר משטחים ומגעים לעיצובה ולרכישת בטחון, וכמובן שהליכה יחפה תורמת מאוד! במידה והרצפה קרה,
גרב נגד החלקה או נעליי טרום הליכה יתנו מענה.
אז בעיקרון אין מה להזדרז ברכישת נעליים, אלא במידה והתינוק מתחיל להתייצב בהליכתו, והולך מחוץ לבית, נעל צעד ראשון תתן מענה בהגנה על כפות רהגליים
מפני חום/קור וחבלות שונות, ותקנה תחושת ביטחון.
#5 העמדה/ הולכה
השלב הנכסף להורים.
אם אתם מעמידים ומוליכים את הזאטוט וברור שכוונתכם טובה, האם אתם תורמים לו? התשובה חד משמעית שאתם "חוטאים למטרה"! כי צריך לבוא ממנו!
מדוע לא להעמיד ולהוליך?
לכל אחד בהיוולדו תכונה לעמוד וללכת בעתיד, כשיהיה מוכן לכך!
לא לשוא קיימות אבני הדרך המוטוריות, מהרמת ראש בשכיבה על הבטן ועד הליכה. כל אחת נבנת על קודמתה, ניזונה ממנה ומהקודמות לה.
חשוב שהפצפון "יבלה" בהנאה כמה זמן שמתאים לו בשלב בו הוא נמצא תוך התנסות תנועתית, תוך חקירת וגילוי העולם החדש לו, המסייעים להתפתחות מוחו,
מערכות חושיו ולשכלול תנועתו.
על מנת לעמוד וללכת המערכות צריכות להבשיל וללמוד להתמודד עם שיווי המשקל ביחס לכוח הכובד, וכאבן הנבנת על אבן כך תנועתו משתכללת "ועולה מדרגה"
לשלב הבא, תוך שניזונה מהשלבים הקודמים.
אנו נראה את הזאטוט אוחז ברגל של ההורה וברהיטים ומנסה קצת להתרומם. אפשרו שזה יקרה בלי להאיץ. כך ילמד גם כיצד לרדת בלי ליפול על גבו.
אפשרו לו לטפס במדרגות ולרדת כמובן.
עצמאות נבנת מגיל צעיר. כשמעמידים אותו הוא אינו יודע כיצד לחזור לרצפה ביעילות. כשמעמידים ומוליכים מועבר מסר של אי שביעות רצון!
קיימים מקרים שחשובה התערבות מותאמת וטבעית של איש מקצוע , שדרך משחק והנאה יצור גרויים לזאטוט שיובילוהו לרכוש בטחון ושיווי משקל,
כך שמתוך רצון וסקרנות הוא ינסה לעמוד וללכת באופן עצמאי.
לימדו להנות מההווה, מהשלב בו הוא נמצא בלי להשוות לאחרים!
#6 מנשאים
תינוקות לא מעטים נמצאים במנשא במצב אנכי אעפ"י שעמוד השדרה אינו בשל לכך לחלוטין, וכוח הכובד יוצר לחץ לא תקיו על החוליות.
על התינוק לעבור שלבים כך שעמוד השדרה שלו יהיה יציב.
ואם לא כן הרי יכול היה לצאת מהבטן לעמוד וללכת...הלא כן?
כשהתינוק יכול להחזיק את ראשו וגבו ללא תמיכה זה השלב לנשיאה אנכית.
אבל עמוד השדרה שלו אינו בשל עדיין לעומסים, והוא זקוק למנשא בו הוא מעורסל כברחם שם הוא חש מוגן ובטוח, וללא התמודדות עם כוח הכובד.
כשהישיבה עצמאית ללא תמיכה ובנוחות, המנשא האנכי מתאים.
אל תכנעו לסביבה לפרסומים ולמה שבאופנה,
היו איתו ועם צרכיו בקצב שלו.
#7 הרמה בתמיכת ראש
קיימת תופעה של הרמת התינוק ללא תמיכה מספקת בראשו,
הרמת התינוק חייבת להעשות דרך הצד תוך תמיכה מלאה של ראשו עד מצב שהוא נשען באופן בטוח על כתף ההורה.
ש להמשיך בתמיכה באופן רציף גם כשהתינוק נישא בידי ההורים במצב אנכי!
רק לאורך זמן ואחרי מס. חודשים כשהגב והראש מתייצבים באופן עצמאי, אין צורך בתמיכה.
הרמת התינוק צריכה להתבצע דרך הצד ובתמיכה מלאה של ראשו, בחודשיי חייו הראשונים וללא התייחסות לגילו, עד שראשו מתייצב והוא יכול לשאתו בלי תמיכה.
ראש התינוק גדול ומהווה כ-25 אחוז ממשקל גופו, שרירי הצוואר שלו אינם חזקים דיים על מנת לתמוך בראש,והוא מעין "נשמט" אחורנית.
רק כשראש התינוק מתייצב עצמאית והוא יכול לשאתו בנוחות ביחס לכוח הכובד, אין צורך בתמיכה.
#8 השוואה בין ילדים
כל ילד הוא עולם ומלואו מיוחד וייחודי ואין להשוות בין אחד לשני.
הורים נוטים כבר מהשלבים הראשונים להשוות בין הרך הנולד ליתר אחיו, ולתינוקות אחרים באותו הגיל, לכל ילד קצב אישי משלו, ויש לכבד זאת.
מעבר לכך שהם "מקשים" על עצמם, הם אינם מקלים על ילדם השרוי בביקורת, המסר "השלילי" משפיע על התפתחותו העתידית ועל דמויו העצמי.
הורים שזאת דרך התנהלותם "חוטאים למטרה", עם זאת כמובן כל הורה שואף לטוב ביותר לילדו.
ילד שגדל באווירת השוואה חש שהוא אינו מספיק שהוא צריך לרצות את הוריו, שאחרים טובים ממנו .
"הגב הבטחוני" שאנו ההורים מספקים לילדינו הוא תשתית לעתיד חשובה מאין כמוה!
הורים יקרים:
"חנוך לנער על פי דרכו"
אל תעשו לאחרים מה שאינו אהוב עליכם.
התייחסו אל כל ילד כישות נפרדת ומיוחדת.
למדו עצמכם להבחין בדברים החיוביים והביעו זאת.
דאגו שירגיש וידע זאת בבטחה.
הדגישו וטפחו את צדדיו ה"חזקים".
טפחו את הבטחון בעצמו וביכולותיו ועודדוהו להשיג ולהגיע לאשר יחפוץ.
תנו לו לחוש אהוב ומוערך ושבכל עת אתם איתו ולצידו.
#9 ישיבת W
בעייתית רק כשהיא הישיבה היחידה, וכשההורה מעיר לילדו ליישר את רגליו או מיישרם בעצמו וחוטא למטרה, התינוק מרגיש שמשהו לא תקין אצלו. ההורה מבקרו.
אז לסבר אוזנכם יש גם יתרון, מופתעים?
הישיבה מאפשרת בסיס תומך רחב המאפשר יציבות.
ומצד שני המנח אינו מאפשר מעבר תנועתי רציף הצידה, לסיבוב, לשכיבה, לזחילה. בד"כ הגב נוטה להיות כפוף.
חשוב שלילד יהיו אופני ישיבה נוחים נוספים מהם יוכל לצאת לתנועה במגוון רחב.
איך נעשה זאת?
על ידי חשיפתו תוך חווית ישיבה נעימה שירצה לחזור אלייה וזאת עושים על ידי חשיפתו לאופניי ישיבה שונים כ: צידית, פישוק בפשיטה וכפיפה, משוכה,
לולאה, ברכיים
צריך להטמיע לתינוק אופני ישיבה נוספים בדרך חוייתית נעימה ומשחקית.
#10 הליכון
"ההליכון הוא צעצוע יפה, שנראה נחמד - אבל הוא מסוכן וחסר תועלת"! קבע דר' בן-יהודה
אירגונים שונים לבריאות הילד בעולם, ואירגון "בטרם" בישראל, קבעו שבשל הסיכון בשימוש בהליכונים, יש להוציאו משימוש על כל סוגיו!
ההליכון יוצר אשליה של מקום בטוח, מעין לול מוגבה וסגור, כשבעצם התינוק" "כלוא" בתוכו בלי יכולת החלצות, ובלי יכולת ההורה להספיק להגיע בזמן
במקרה פגיעה.
ההליכון יוצר תאוצה עצומה בתנועתו, כשלתינוק אין יכולת שליטה. רוב הפגיעות הן: פגיעות ראש, צביטות, חבלות בגוף, כוויות ועוד
בניגוד לאשליה, הליכון אינו עוזר להתפתחות ההליכה. היפך: מחקרים מוכיחים שהליכון עלול לעכב התפתחות והופעה של אבני הדרך המוטוריות כעמידה והליכה
עצמאית ובטוחה, כיוון שנוצר עומס מפרקי על עמוד השדרה וגופו.
לתינוק יש צורך לבסס תנועה טבעית ולרכוש מיומנויות כשכיבה על הבטן,זחילה,ישיבה, עמידה ופסיעה.
במצב שאגנו מעוגן בערסל ההליכון עם מגש, הוא אינו רואה את כפות רגליו, ונמנעת תנועת הליכה טבעית המכילה זרימה תנועתית בין איברי הגוף השונים.
ב"בימבה" עגלת הדחיפה/רכיבה הילד שולט בתנועה והיא מתאימה כשהילד מתחיל לדחוף כסאות וחפצים.
#11 ז ה י ס ת ד ר מ ע צ מ ו
גם בחוסר אירגון תנועתי ועיכוב קל חשוב ביותר לתת מענה ובזמן.
נניח ש"יסתדר מעצמו" אבל מה אם לא?
התפתחות התינוק אינה הימור! כל יום מהותי, כל יום מטביע חותמו, בכל יום חלים שינויים במוח ובמערכות החושים השונות הזקוקות לגרוי תמידי.
"התערבות טבעית" בשלבים המוקדמים של ההתפתחות המוטורית חשובה מאוד, מתן גרויים תואמים לשלב ההתפתחות באוירה משחקית נעימה ואוהבת.
ככל שההתערבות מוקדמת, יכולת השינוי גדלה וברת ביצוע בפרק זמן פחות ארוך, וזאת על מנת להטמיע תבניות תנועה רצויות ומגוונות.
מוח התינוק יותר פנוי יותר ללמידה לעומת מצב שהוא עסוק בהתמודדות עם תנועה מסורבלת לא נוחה ולא רצויה.
