כיצד להתמודד עם בעיית הגזים של תינוקות
שלח לחברכל מי שמתמודד עם תינוק הסובל מכאבי בטן, ובכלל עם תינוק סובל, מכיר היטב את התחושה האיומה של תסכול של חוסר אונים כשאין אפשרות לסייע לו להתגבר על הכאב. מה עושים כשהתינוק צורח ומתכווץ והרופא אומר ש"אין מה לעשות"? מתברר שתרגילים ותנועות יעילים גם כאמצעי להקלה על כאבי הבטן של התינוק וגם כאמצעי למניעתם והם פשוטים ליישום וביצוע.
"חשוב לנסות להקל על הכאב שהתינוק חש, במיוחד אם המצוקה נמשכת יותר משבועיים שלושה", אומר שי זילברבוש מפתח שיטת "צעד ראשון", מנהל המכללה והמרכז לליווי התפתחותי "צעד ראשון", מומחה להתפתחות תינוקות וילדים ומורה בכיר לשיטת פלדנקרייז. לדבריו עבודה לפי שיטת פלדנקרייז עשויה להקל מאוד על מצוקת הגזים אצל תינוקות. "כל טראומה, גופנית או נפשית, שהתינוק חווה למשך זמן ממושך יחסית, אפילו אם היא טראומה חולפת, מותירה חותמת בכל רמות הזיכרון של התינוק", הוא מסביר. "גזים גורמים לחוויה של כאב עז, הגורם לכיווץ כל מערכת. תבנית הכיווץ עלולה להישאר חרוטה בזיכרון הגופני של התינוק, אפילו כשהגזים חולפים והתינוק ממשיך להתפתח".
ניתן לחלק התייחסות לכאבי בטן ולגזים לשני חלקים הראשון תרגילים בזמן התקף והשני מניעה.
יש כמובן להתחיל במניעה:
הימנעות מהאכלת יתר כאשר התינוק בוכה. בכי אינו מעיד בהכרח על רעב. פעמים רבות התהליך הוא מעיין כדור שלג, הילד בוכה מאכילים אותו והקיבה סובלת עוד יותר. לכן לפני קבלת ההחלטה להאכיל כדאי לנסות אלטרנטיבות הקשורות לתנועה ולמגע.
תרגילים למניעת גזים:
חשוב להדגיש כי כל התרגילים שאנו מציגים בפניכן הנם תרגילים התורמים להתפתחות באופן כללי ולכן ניתן לעשותם ללא כל קשר ובכל עת:
- טפיחות בתנוחת נמר עד שכל הגוף ירפה ונראה את הגפיים תלויות ברישול.
- בתנוחת נמר לקפל אגן לכיוון מצח ומצח לכיוון אגן כלומר עירסול על הבטן (תנוחת אקורדיון" על הבטן)
- לשלב מוזיקה וריקוד שמרגיעים את הילד (יש לנסות הגברת התנועה עד כדי ריקוד) התנועתיות עוזרת למערכת להשתחרר ומערכת העיכול מתפקדת טוב יותר.
- לשלב בין הטפיחות לקולות מונוטוניים שלנו המונוטוניות מכניסה את מערכת העצבים לתדר רגוע יותר.
- בעירסול הילד מנסה להיפתח, לאפשר לו ואז שוב לסגור. תוך כדי לבצע לחיצות עמוקות לתוך הגוף. טפיחות וקולות וכל זאת בכדי להסיט את תשומת לבו של הילד מן הכאב, כאשר הוא מצליח להשתחרר יורד העומס ממערכת העיכול.
- עירסול על כדור.
- עירסול במנשא או אנכי בתור הכנה.
- בנמר לחיצות על הבטן ושחרור איטי.
- בעירסול בזמן נינוחות הצלבות.
- על הגב על הרצפה רגליים מורמות ברכיים מכופפות, לחיצות בבטן ושחרור, עיסוי עמוק.
- תנועתיות בית חזה בעיקר לכיוון כפיפה.
- להשכיב על הבטן ולהניח יד תחת הבטן ובהדרגה להביא לתנוחה עוברית, נשענים על הברכיים.
- להשכיב על הבטן ולהניח בתנוחה עוברית זהו מצב מעולה (תנוחה בסיסית שמונעת).
- גרייה של אזור הפה בעזרת מוצץ או אצבע.
- חוויות וסטיבולריות, ערסל, מנשאים.
- "פיסול תינוקות" יש לבצע כאשר התינוק במיטבו ולא בזמן התקף כלומר לחנך את מערכת העצבים לא להיות מגורה מפני שככל שהמערכת מגורה כך התגובה יותר קיצונית ומתחיל אפקט "כדור השלג".
- עיסויים למיניהם גם פה בזמן שהתינוק נינוח.
- בזמן האכלה, לבדוק שהשפתיים לופתות באופן מלא בקבוק/שד בכדי שלא תהיה כניסה של אויר.
תרגילים לטיפול בגזים:
זילברבוש טוען כי התרגול פשוט: "הביטו בתינוק בזמן התקף גזים: הידיים שלו וכפות הרגליים שלו מכווצות. הוא כולו מתכווץ ואנו נעבוד איתו על הכיווץ הזה, כדי שבסופו של דבר נעזור לו להשתחרר: תחילה נעבוד "עם הכיווץ" כלומר נגרה את הידיים ואחר גם את הרגליים כדי להדגיש את הכיווץ ואפילו לחזק אותו. נחזק את הפעולה שהמערכת עושה באופן טבעי. נחפון את כפות הידיים של התינוק בידיים שלנו, ונלך עם תנועת הלחיצה של התינוק. אחר כך נרפה את המגע, ונניח את כף היד של התינוק על הרצפה, ועליה נניח את כף היד שלנו. התינוק מייד "ידחוף" את הרצפה, ואז כשהמערכת שלו תעבור לתבנית של תנועתיות ושחרור, הוא ישחרר את הגזים. נחזור על פעולה זו עם הרגליים".
מדוע יש להתחיל את העבודה בהדגשה תנועת הכיווץ?
"כאשר לתינוק יש גזים ואנו מדגישים את תנועת הכיווץ ואפילו ממשיכים אותה, אנחנו מזכירים למוח שהוא מבצע פעולה של כיווץ ומונעים מן הכיווץ להפוך לתבנית קבועה". זילברבוש אומר כי הסטת תשומת לב של התינוק אל "הפריפריה" של הגוף היא חשובה מאוד, ובייחוד בזמן שבתינוק מכווץ. "כשהתינוק מתכווץ מכאב, כל תשומת הלב של מערכת העצבים שלו מרוכזת במקום הכאב ו"שוכחת" את הידיים ואת הרגליים, ואז הכיווץ מתגבר. כשמסיטים באמצעות מגע את תשומת הלב לפריפריה של הגוף-המערכת משתחררת".
הנקה עוזרת לשחרור
יניקה בעיצומו של התקף גזים עשוי להקל על התינוק. "היניקה מפעילה שריר טבעתי (הפה) בצורה של כיווץ ושחרור, ובאופן זה גורמת להפעלה של שרירים טבעתיים נוספים בגוף. כך היא מגרה גם את הקיבה ואת פי הטבעת לעבוד בצורה של כיווץ ושחרור, והגזים יכולים להשתחרר". לעיתים כשהיניקה מן השד (או המציצה מן הבקבוק) אינה שלמה, היניקה החלקית היא הגורם להיווצרות גזים אצל התינוק. "לעיתים פעולת היניקה של התינוק מן השד או מציצה מן הבקבוק אינה שלמה בייחוד כשמדובר בתינוקות קטנים או חלושים במיוחד. במקרה של יניקה חלקית שבה האחיזה של הפה את הפטמה היא אחיזה חלקית, יש כניסה של אוויר למערכת העיכול. במקרה כזה חשוב לנסות לחזק את פעולת היניקה על ידי תרגול של השפתיים, הלשון וכל איזור הפה. בעזרת אצבע מגרים את השפתיים של התינוק מלמעלה למטה ואחר כך גם מצד לצד. רצוי להפעיל מגע בכל איזור הפה כדי שיגרה את כל האזור, גם את הלשון, שתהיה רכה ותנועתית יותר, אבל לא רק את השרירים אלא גם את העצמות".
כל מי שמתמודד עם תינוק הסובל מכאבי בטן, ובכלל עם תינוק סובל, מכיר היטב את התחושה האיומה של תסכול של חוסר האונים וחוסר האפשרות לסייע לו להתגבר על הכאב. "כשלהורים יש ביטחון בפעולה שהם עושים, הם יכולים לסייע מאוד לתינוק", אומר זילברבוש. "חשוב לא לאבד את העשתונות ולא להידבק במצוקה של התינוק. יש דרכים פשוטות רבות, כולן באמצעות מגע, שעשויות לסייע לתינוק. אחדות מין הפעולות ההורים מבצעים בצורה אינסטינקטיבית. למשל: לטפוח על איבר כלשהו, לאו דווקא על האיבר הכואב לתינוק, גם על הרגל או על היד. טפיחה קצבית ומונוטונית עובדת על העיקרון של היפנוזה. מערכת העצבים שלנו מושפעת מקצביות וממונוטוניות. שיר ערש הוא דוגמא לאמצעי המשלב ריתמוס קבוע ומונוטוני כדי להשפיע על מערכת העצבים. טפיחה מונוטונית, כמו גם טלטול בעגלה, או נענוע על הידיים, עשויים להועיל ולהרגיע".
