גמישות תזונתית - למניעת בררנות אכילה
שלח לחבריצירת גמישות תזונתית - תהליך שרצוי להתחיל בגיל הצעיר כדי למנוע ולהקטין את הסיכון לבררנות אכילה
חוסר גמישות תזונתית עלול להוביל פעמים רבות לאכילה בררנית אצל ילדים. יצירת גמישות תזונתית הוא תהליך שרצוי להתחיל בגיל הצעיר כדי למנוע ולהקטין את הסיכון לבררנות אכילה.
חוסר גמישות ונוקשות הורים, נוצרת פעמים רבות מתוך סוג של נוחות. היא נובעת מתוך המחשבה כי הנוקשות מול הילדים מקטינה את מספר העימותים איתם צריכים ההורים להתמודד. הנוקשות ההורית אולי מובנת, אך היא עלולה לגרום לבעיות רבות בעתיד. נקודה חשובה נוספת הראויה לתשומת לב - ההורה מהווה כמעט תמיד מודל חיקוי עבור ילדיו. במצב בו ילד נתקל אצל ההורה שלו בנוקשות תזונתית, ישנם סיכויים רבים שגם הוא יהפוך לנוקשה. במקרים רבים כשנערך בירור בקרב ילדים בררני אכילה, מסתבר שלפחות אחד מההורים הוא בררן באוכל, ובילדותו סבל מאותה בעיה.
אחד המאפיינים של ילדים בררני אכילה הוא חוסר גמישות תזונתית – נוקשות, שתתכן ותיווצר כחלק מאופיו של הילד. היא יכולה אף להופיע אחרי חוויה שהילד חווה, או כחלק מקשיו של הילד לחוות את סביבתו ולתקשר. הדבר בולט בעיקר אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי, והיא בדרך כלל באה כתגובה וכהגנה של הילד מפני שינויים שהם חדשים לו ומפחידים אותו. התנהגויות אלו עלולות לגרום לבררנות אכילה וכתוצאה ממנה אף ליצירת חסרים תזונתיים. ההורה לאחר סירוב לאכילת מזון מסוים מצד הילד, מתייג את אותו מזון ככזה שהילד '"לא אוהב" ולכן לא חוזר ומציע אותו. כך מתחיל בעצם ההורה ביצירת תהליך של צמצום המגוון אותו הילד אוכל. כדי להתגבר על קושי זה תהליך העבודה עם אותם ילדים הוא על חיזוק הגמישות בכל הדברים הקשורים לסיטואציה של האכילה מבלי ליצור מתח, כאשר השינויים תמיד מתחילים מתוך מזון או מנהג אותו כבר מכיר הילד כשכל התהליך נעשה בצעדים קטנים. בדרך זו ניתן לבנות אמון בין הילד להורים, שאף יאפשר שינוי בהתנהגויות האכילה שלו, שעם הזמן, אף יכניסו כיף והנאה בזמן הארוחה.
השינויים יכולים להתרחש בכמה תחומים כמו: היכן, איך, ומה:
היכן?
שינוי מקום ההאכלה. כבר בשלב ההנקה או האכלה מבקבוק, אפשר להאכיל את הילד במקומות שונים בבית ולא תמיד באותה פינה במטבח או בסלון. שינוי מיקום כיסא האוכל של הילד סביב שולחן המטבח, יאפשר לילד נקודת צפייה שונה על האוכל המוגש, קירבה שונה לבני המשפחה ואף למטבח ולריחות שלו. ניתן אף לגוון ולשנות את מיקום האכילה וצורתה, כמו למשל אכילה בפיקניק כשפורשים על רצפת הסלון מפה ומגישים את האוכל ב"כלי פיקניק". ניתן מעת לעת אף לערוך פיקניק של ממש בחצר, בגינה, או בחוף הים. אפשר גם לשנות ולאכול לפעמים אצל בני משפחה, סבתא, דודה או חברים.
איך ?
שימוש בכלי הגשה שונים. ניתן להגיש את האוכל בצלחות מחולקות או רגילות, צבעוניות או חלקות. אפשר להשתמש בסכו"ם עשוי חומרים שונים: סיליקון, מתכת או פלסטיק. כבר בתחילת המעבר למזון מוצק ניתן לשנות את אופן הגשת האוכל. לדוגמה, במעבר ממרקם מזון טחון למרקם הכולל בתוכו גושים, אפשר בשלב ראשון לקחת את נשכן השיניים המשמש למשחק של הילד, לטבול אותו במזון הטחון ולהאכיל את הילד. החוויה שהילד חווה היא שונה. במקום כפית חלקה יש לו בפה משטח עם בליטות. בהמשך ניתן לקחת משחקים אחרים של הילד הניתנים לשטיפה בקלות ולהשתמש בהם להאכלה. שימוש באצבעות האם או האב משמש גם הוא מפגש עם מזון בדרך שונה. כל אלה מספקים לילד מגוון חוויות בחלל הפה.
ההאכלה מדי פעם על ידי מאכילים שונים: סבתא, חברה או שכנה, כאשר אחד ההורים נשאר בסביבה לחיזוק תחושת הביטחון של הילד, יכולה אף היא לתרום להפגת החשש של הילד משינויים.
שימוש בטמפרטורה שונה להגשה של אותו מאכל. יש ילדים שיעדיפו מאכלים מבושלים כאשר הם קרים, לדוגמה העדפה של פסטה קרה על פני פסטה חמה, עוף קר על פני עוף מבושל, או פשטידה קרה על פני פשטידה חמה.
הגשת האוכל בצורה שונה, שימוש בחותכני עוגיות לחיתוך מגוון ירקות, חיתוך כריכים בצורות לא שגרתיות, שילוב הילד בהכנת הכריכים, כל אלה גורמים לילד להבין שאותו מזון יכול לקבל צורות שונות ומאפשרים לו לתפוס באופן מוחשי את משמעות הגמישות.
הכנת האוכל בצורה שונה. למשל, שילוב הילד בהכנת לחם מטוגן (פרוסה הטבולה בחלב וביצה ומטוגנת במחבת), מאפשרת לילד לראות את התהליך והשינוי שעוברת פרוסת הלחם שהוא מכיר ומורידה חששות מהחדש והשונה. בכך ניתנת לו הרגשת שליטה ובטחון ועוזרת לו "להשתכנע" לאכול את אותה פרוסה העשויה בדרך שונה.
דרכים נוספות:
- יצירת חיות ופרצופים מכריכים וירקות.
- הכנסת המנה לתוך פיתה קטנה בשילוב שקית נייר בסגנון מנת פלאפל.
- שימוש ברצועות ירקות לטבילה בדיפים שונים כמו גבינות, טחינה וחומוס, או רצועות בשר לטבילה בטחינה. ילדים מאד נהנים לטבול את האוכל שלהם.
- הכנסת האוכל לתוך פיתה, טורטייה או עלה חסה, גלגול והגשה לאכילה בצורת רול (כדאי לחתוך בגודל המתאים לילד לאכילה).
- שיפוד ירקות/פרות על קיסם (כדאי כאן לשמור על כללי זהירות)
- הגשת האוכל כממולאים. למשל, תפוח אדמה ממולא בשקשוקה או בשר.
מה ?
ניתן לקנות מעת לעת את אותו מוצר מזון מתוצרת חברה שונה כשהטעם והמרקם יכולים להשתנות. למשל, קוטג' מחברה שונה, או קניית אותו מוצר בטעמים שונים: פריכונים בטעם זעתר, קינמון ועוד. מומלץ מעת לעת על הכנסת יצירתיות ושבירת השגרה בהכנת המזון. לדוגמה, הכנת פסטה צבעונית על ידי תוספת חתיכת סלק למי הבישול וקבלת פסטה בצבע ורוד, הוספת כורכום לאורז ליצירת אורז צהוב. שינויים אלה מקטינים את ההצמדות לאותו טעם, ריח ומראה ומעלים את הגמישות התזונתית של הילד.
שינוי בשגרת האוכל של ההורים
רבים מאתנו אוכלים אוכל די דומה וכמעט שלא מגוונים. חשבו על יום קבוע בשבוע שהוא יום "ננסה לטעום את זה". ביום זה תכינו מאכל חדש שעדין לא התנסיתם בו. ההתנסות של ההורים במאכל חדש והחוויה שלהם מהווה מודל חיקוי לילדם שרואה ומטמיע.
מומלץ לערוך את השינויים מדי פעם ולא בתכיפות גדולה מדי, כי ילדים כן זקוקים לשגרה הנותנת להם הרגשת ביטחון. כדאי להתאים את סוג השינוי לילד. התחילו משינויים קלים המתקבלים בקלות על ידי הילד, כמו החלפת סוג הצלחת או מיקום כיסא האוכל. שימו לב לתגובת הילד לשינוי, האם השינוי גרם לקושי באכילה, או אולי להיפך. אפשרו לילד לבחור באיזו צלחת לאכול, או להיכן היה רוצה להעביר את הכיסא. התאימו את קצב וסוג השינויים לתגובות ילדכם.
לסיכום, חשוב לזכור: גמישות מחייבת חשיבה ושינוי הרגלים גם שלנו ההורים. אם נהיה מודעים לחשיבות הגמישות התזונתית של ילדינו, נשקיע בכך זמן, נוכל לשפר את האכילה המגוונת והבריאה אצלם.
