השיחה הכי חשובה כדי שהפעוט ירדם
שלח לחברמכירה את זה? השעה 19:00 בערב ואת משכיבה לישון את המתוק בן השנתיים ו... זה פשוט לא קורה!! הוא לא נרדם!! הוא רק בוכה ומתנגד שוב ושוב! עצרי - ברגע הזה ממש – מה לדעתך השיחה הכי חשובה שתנהלי בדיוק עכשיו? מה חשוב שיאמר בה? עם מי חשוב לנהל אותה?...
מאת: נטי בר - יועצת שינה ומנחת הורים לגיל הרך
מכירה את זה?
השעה 19:00 בערב ואת משכיבה לישון את המתוק בן השנתיים ו... זה פשוט לא קורה!!
הוא לא נרדם!!
הוא רק בוכה ומתנגד שוב ושוב!
עצרי - ברגע הזה ממש – מה לדעתך השיחה הכי חשובה שתנהלי בדיוק עכשיו?
מה חשוב שיאמר בה? עם מי חשוב לנהל אותה?...
נמשיך...
היה למתוק שלך יום מלא פעילות, היה טקס שינה נעים וארוך כולל סיפור שהוא מאוד אוהב, הילד מפהק כבר 10 דקות ו...לכאורה, היתה אמורה להיות הירדמות קצרה, קלה ומהירה.
אבל לא... זה לא קורה... ממש לא קצרה, קלה ומהירה.
הוא מתנגד להיכנס למיטתו ורוצה שתספרי עוד סיפור, רוצה מים, רוצה שתבדקי שוב את החיתול, רוצה להחזיק לך את היד ואז רוצה שוב למיטתכם.
רוצה ורוצה ורוצה... והכל תוך כדי בכי, צרחות, התנגדות וכעס...
השיחה שמתנהלת בינך לבין המתוק – ידועה וברורה :
את אומרת (בשלל דרכים) שעכשיו הולכים לישון והוא עונה (בשלל דרכים) שהוא לא רוצה.
מתחיל ויכוח פינג פונג של – הוא עושה משהו ואת עושה משהו בעקבות זה.
הוא דורש מיני דרישות ואת, לחלקן נענית, לחלקן האחר מתנגדת, את כועסת ואף גוערת, משנה את צורת ההתנהגות שלך כל פעם ובעיקר, מתוסכלת ומבולבלת... וכל זה – מגיע אליו.
האם זו שיחה שמכוונת לרוגע והסכמה ללכת לישון?
התשובה היא לא.
ולמה?
כי הקטנטן המתוק שלך מאמין לך. ואם את מבולבלת, כעוסה ומתוסכלת... הוא לא יכול להירגע, להבין ולהפנים שזה שלך. שזה לא מחייב שגם הוא יהיה ככה. שהכל בעצם רגוע ובטוח ורק אמא כרגע מבולבלת ומתוסכלת. ואז יסכים להניח את הראש ולהירדם ברוגע, ביטחון ושלווה.
הוא זקוק לרוגע שלך, להכוונה שלך, להיותך עוגן או קיר – עליו או בעזרתו הוא יוכל להירגע ועליו להישען ובעזרתו לעגון.
ילד צעיר מאוד קשוב למה שמשדר ההורה ומאמין למה שההורה מרגיש.
אז איך הוא יירגע כשההורה נסער ?
(עם השנים וההתבגרות, הילדים מתגבשים ומפרשים את המציאות בצורה יותר ויותר עצמאית ולא תלויה בהורה ומגבשים דעות משל עצמם).
אז בואי נחזור לעניין השיחה החשובה ביותר ואיפה היא מתרחשת ומה נאמר בה:
לרגע ניכנס דרך דלת הקסמים לראש שלך, למחשבות שלך...
מה בדיוק קורה שם כרגע? אולי משהו כמו:
יש תסכול, יש חוסר אונים, "שוב פעם השכבה לישון ארוכה, מתישה ומייאשת", "למה הוא לא מוכן לשכב לישון?, כבר עשיתי כל מה שהוא ביקש, הוא ממש עייף. אני לא מבינה למה הוא לא נרדם", "למה הוא כל כך מתנגד? מה אני עושה לא נכון? מה עוד עלי לעשות כדי שסוף סוף אקבל את הערב לעצמי? לזמן עם בעלי? לסרט בטלויזיה?", "איזה יאוש", "מדהים שכל היום תענוג איתו ורק כשזה מגיע להשכבה לישון, הכל מתהפך והוא הופך להיות כזה עקשן והיסטרי", "אני מתוסכלת שאני לא מגיעה אליו, לא מצליחה לגרום לו להירגע ולהסכים להניח את הראש ולהירדם, הצילו.
.."
אני מאוד מבינה אותך, זה באמת מאוד מאוד קשה ומתסכל ובעיקר – לא מובן...
נניח לרגע, שהשיחה שהיתה מתחוללת ברגע הזה במחשבה שלך, היתה כזו:
"המתוק האהוב שלי עבר יום נפלא, מלא חוויות, מלא פעילות. יום מגוון ועשיר.
עכשיו הוא עייף, ממש רואים את זה עליו. זה הזמן הנכון עבורו לשכב לישון, זה לטובתו, לבריאותו. כך נכון עכשיו לקרות."
"ברגע זה הוא לא רוצה לשכב לישון כי זה אומר להיפרד מהכאן ועכשיו.
להיפרד מההתרחשויות, ממני, מהכל. ללכת לישון זה להסכים להיפרד ברגע הזה ולכן הוא לא רוצה."
"ע"י ההתנגדויות והבקשות השונות, הוא בעצם שואל אותי אם למרות הכל, אני אכן חושבת שעכשיו הזמן הנכון לשכב לישון. האם אני מתכוונת לכך, האם אני החלטית ואדבוק בהחלטה הזו למרות ההתנגדויות המגוונות שלו. האם אשכיב לישון בדרך הקבועה, תוך הרגעה מתמדת ותוך רוגע מתמיד שלי. זה כל מה שזה."
"ואני, ע"י ההיצמדות לדרך ההשכבה לישון, ע"י הרוגע שלי וע"י ההרגעה המתמדת שלו – אכן משיבה לו שכן, זה כאן כדי להישאר."
"ועוד אני מבינה שזה מרגיע אותו ומוביל אותו להסכמה ושיתוף פעולה מתוך תחושת ביטחון ומתוך הרגשה מחזקת שיש כאן אמא סמכותית ועקבית שאפשר לסמוך עליה ולהישען על ההובלה ההורית שלה."
זהו, זו השיחה כולה. השיחה שמתנהלת בינך לבינך ברגע האמת, ברגע הזה, ברגע של ההשכבה לישון.
מה לדעתך יקרה, אם זה מה שידובר בינך לבינך ברגע ההשכבה לישון?
האם זה יגרום לך להתנהל ברוגע והחלטיות?
האם זה יגרום למתוק להירגע ולהסכים לשכב לישון?
האם זה יצור לך ולו השכבה לישון יומיומית רגועה, קצרה ונעימה?
מזמינה אותך לדייק את השיחה הכי חשובה ברגע ההשכבה לישון – השיחה איתך.
למרות כל מה שעולה, למרות כל ההתנגדויות והקושי - עצם ההבנה שהילד בסה"כ רוצה וצריך הורה שברור קודם כל לעצמו, הורה שמכיל את כל ההתנגדויות בלי להתבלבל, בלי לסעור ובלי להיכנס לויכוח ועימות עם הילד.
ההבנה הזו שולחת אותנו להחליט מה נכון להיות – האם זו השעה המתאימה לשכב לישון, האם צורת ההירדמות נכונה לילד שלי ולי, האם הילד שבע, מרגיש טוב, מתאים ללכת לישון עכשיו ועוד ועוד.
ומרגע שהחלטנו שכך נכון וכך ראוי, כל שנותר זה להוביל את הילד לשכב לישון בדרך שקבענו, להיות שם איתו ולהרגיע ככל שנדרש תוך מענה תמידי לבכי וכמובן – להיות רגועים כי כאמור הילד נושא עיניים אלינו ומאמין לנו.
לחיי השיחות המהותיות שבינינו לבינינו...
הכותבת: נטי בר - יועצת שינה ומנחת הורים לגיל הרך 0534-206682
