נמצאה דרך לגדל ולייצר תאי זרע אנושיים בתרבית
שלח לחברהתקדמות משמעותית בטיפולי פוריות הגבר: חוקרים מבן-גוריון מצאו דרך לגדל ולייצר תאי זרע אנושיים בתרבית
טיפולים במחלות הדורשות השתלת מח עצם וטיפול נגד מחלת הסרטן, כוללים הקרנות וכימותרפיה העלולים לפגוע בתאים מתחלקים וביניהם תאי גזע אשכיים (ספרמטוגוניה), עד כדי גרימת ליקויי פוריות בקרב מטופלים – גברים וילדים. פרוטוקולים רפואיים מוצלחים מאפשרים החלמה וניהול אורח חיים בריא כולל הקמת תא משפחתי. חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, הצליחו בפעם הראשונה לשפעל גדילה והתמיינות בתרבית של תאי גזע מרקמת אשך אנושי עד לשלב של תאים בעלי צורה של תאי זרע.
שפעול תאי הגזע מאשך הוא צעד נוסף בשימור פוריותם של המטופלים העוברים הקרנות וכימותרפיה. בגברים, ניתן לשמר את תאי הזרע בטרם תחילת הטיפולים הקרינתיים והכימותרפיים. אך לא כך בקרב ילדים לפני גיל ההתבגרות, אצלם לא ניתן לשמר את הפוריות משום שאינם מייצרים זרע. אולם, ברקמת האשך של ילדים נמצאים תאי גזע (Stem Cells) אשר עתידים בבוא היום להתפתח לתאי זרע וזהו כיוון מחקרי העשוי לטמון בחובו את הפתרון. בעתיד יהיה אפשר להשתמש בתאי גזע אשכיים לשימור פוריות (לייצר תאי זרע בתרבית).
המחקר, אשר התפרסם בכתב-העת Stem Cells and Development, הוביל לפיתוח שיטה המאפשרת שימוש ברקמת אשך מילדים חולי סרטן אשר טופלו בכימותרפיה קלה והיו מועמדים לטיפול כימותרפי אגרסיבי.
שיטה זו אפשרה גידול של תאי גזע אשכיים בתרבית וגרמה להתרבותם ולהתפתחותם לתאים הדומים לתאי זרע.
על אף שממצאים אלו ראשוניים ודורשים מחקר המשך מעמיק, הם בעלי חשיבות קלינית רבה. זו הפעם הראשונה שבה נמצאת עדות לכך שניתן לגדל בתרבית תאי גזע אשכיים אנושיים ולשפעל את התרבותם והתמיינותם לשלבים מתקדמים בתהליך ייצור הזרע. כמו כן, הם פותחים צוהר לטיפולים עתידיים בשימור הפוריות אצל ילדים העוברים טיפולים קרינתיים/כימותרפיים אגרסיביים כמו גם לגברים הסובלים מהיעדר תאי זרע (תסמונת אזואוספרמיה). מחקרי המשך בכיוון זה עשויים לשפוך אור על ההבנה הבסיסית של המנגנון המאפשר ייצור תאי זרע באשך.
המחקר החדש הינו פרי שיתוף פעולה של המעבדה לחקר פוריות הזכר בראשותו של פרופ' מחמוד חליחל מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל ז"ל והמרכז למחקר מתקדם וחינוך ברבייה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף עם פרופ' איתן לוננפלד, החטיבה למיילדות וגינקולוגיה וההפריה החוץ-גופית. המחקר התאפשר הודות לעבודת הדוקטורנטים ד"ר מראם אבופול-עזב ועלי אבומדיגם, ממעבדתו של פרופ' חליחל, ובשיתוף עם המחלקה ההמטו-אנקולוגיה של ילדים במרכז הרפואי סורוקה.
