איך נבחר את העובר הבריא ביותר?
שלח לחברמחקר ישראלי בוחן דרך חדשנית לבחירת עובר בהפריה חוץ-גופית. היכולת של הורים לבחור עובר כחלק מהפריה חוץ-גופית, מעלה שאלות רפואיות ואתיות. מחקר ישראלי חדש בוחן את החידושים בתחום וסיכויי ההצלחה שלהם.
ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בביצוע הפריות חוץ-גופיות, בהן מספר ביציות מופרות מחוץ לגוף האם, ולאחר מכן נבחר עובר אחד לקליטה ברחם (השרשה). מזה מספר שנים שהורים פוטנציאליים יכולים לבדוק האם העוברים שלהם נושאים פגמים גנטיים נדירים העשויים להתפתח למחלות קשות, דוגמת סיסטיק פיברוזיס או מחלת טיי-זאקס, כדי להחליט אם להמשיך בלידה. טכנולוגיה חדשה, הקיימת כיום רק בארה''ב, מאפשרת להורים לבדוק האם עוברים הנושאים גורמי סיכון גנטיים למחלות כרוניות נפוצות כמו סוגים שונים של סרטן, סוכרת, מחלת קרון, מחלות לב או סכיזופרניה, ולבחור מהם עובר מתאים, הבריא ביותר.
פרופ' שי כרמי מביה''ס לבריאות הציבור וד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ביחד עם פרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק, מפרסמים כעת בכתב העת המדעי eLife מחקר הבוחן את היעילות הצפויה של השיטה החדשה, ומספק הערכה מהו הסיכוי שהעובר הנבחר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית ספציפית. תהליך בחירה זה נועד להפחית תחלואה עתידית, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית.
החוקרים בחנו תרחיש שבו ההורים מקבלים את הערכת הסיכון של כל עובר לחלות במחלה נתונה. הורים אלה יעמדו אז בפני שתי אסטרטגיות בחירה: לסנן את העוברים להם סיכון גנטי גבוה במיוחד למחלה לא רצויה, ואז לבחור באקראי באחד מהעוברים הנותרים, או לחלופין לבחור מראש את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. האסטרטגיה הראשונה מורכבת פחות מבחינה אתית, מכיוון שאף עובר לא מסומן כ"טוב ביותר". עם זאת, החוקרים הראו כי בחירה זו לא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפתח מחלה. כלומר, מבחינה סטטיסטית עדיף לפעול על פי האסטרטגיה השנייה ולבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. בדרך זו, תחת תנאים מסוימים ומספר מגבלות מעשיות, ניתן יהיה להוריד את הסיכון לחלות במחלות כמו סכיזופרניה או קרון בכ-40-50%.
יש לציין כי כרגע תהליך זה רלוונטי בעיקר לזוגות צעירים, להם בדך כלל מספר עוברים רב יותר, וכן לזוגות ממוצא אשכנזי, מכיוון שהמחקרים הגנטיים עליהם מתבססת השיטה התבצעו בעיקר באוכלוסיות ממוצא אירופאי.
ביחס להיבטים האתיים והחברתיים שעשויים לעלות מהטכנולוגיה, פרופ' כרמי מסביר כי חוקרים רבים נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' שיוולדו. טכנולוגיות מסוג זה מעלות חשש מהתדרדרות ל-"אאוגניקה", תנועה שהיתה פופולרית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובמסגרתה נרצחו או עוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית. בחירת עוברים על פי מדדי סיכון למחלות נפוצות גם עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי-שיוויון חברתי, ולבלבול ולתסכול בקרב מטופלים. מאידך, הטכנולוגיה החדשה מהווה, במובן מסוים, התפתחות טבעית של בדיקות לגילוי מוטציות המעלות סיכון לסרטן השד והשחלה שקיבלו זה מכבר לגיטימציה ציבורית. בנוסף, חוקרים אחרים טוענים כי החובה המוסרית של ההורים היא לבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר לחלות.
פרופ' כרמי מוסיף כי בשלב הבא של המחקר יתבצעו "ראיונות עם הורים ורופאים, גם מישראל, כדי לגלות את עמדותיהם בנוגע לשימוש בטכנולוגיה החדשה. בהתחשב במורכבות, אנו קוראים לכל בעלי העניין – רופאים, הורים המעוניינים לעבור הפריה חוץ גופית, איגודים מקצועיים, וקובעי מדיניות – לדון בתוצאות''.
