צירי הלחץ שככו, ומה עכשיו?
שלח לחבראת מאושרת, באופוריה, הכאבים שכחו. לעומת זאת התינוק בהלם. זה עתה עבר מסלול קשה וממושך על מנת לצאת החוצה מתוך הרחם. הוא לא כל כך בטוח למה הוא עשה את זה. היה לו כה נעים, לח ומענג ברחם שלך.
מאת: נטע-לי כהן
מה קורה אחרי צירי הלחץ ויציאת התינוק אל העולם הגדול?
ברגע שהתינוק יוצא נהוג להשכיב אותו על האם, בעודו מחובר לחבל הטבור, כשהוא שוכב על הבטן ופניו נוטות הצידה.
את בשביל התינוק החדש כל עולמו. הוא מכיר את הקול שלך את המגע, את הריח ואת הדופק שלך. רצוי לכסות את שניכם. במידה ואת אינך מסוגלת לעטוף את התינוק בין זרועותיך חשוב שהאב או קרוב אחר יאספו אותו אל חיקם ויעניקו לו חום ואהבה.
את מאושרת, באופוריה, הכאבים שכחו. לעומת זאת התינוק בהלם. זה עתה עבר מסלול קשה וממושך על מנת לצאת החוצה מתוך הרחם. הוא לא כל כך בטוח למה הוא עשה את זה. היה לו כה נעים, לח ומענג ברחם שלך.
אחרי דקה, שתיים של קרוב לבבות ודמעות אושר, המיילדת או האב (במידה והוא מעוניין), יחתכו את חבל הטבור. מהדקים את חבל הטבור במהדק מיוחד בשתי נקודות וחותכים אותו בין שני המהדקים. זה הרגע שבו התינוק בוכה. הפסקת החמצן דרך חבל הטבור גורמת לגירוי מרכז הנשימה של התינוק ותגובתו לכך היא בכי.
ברוב בתי החולים בארץ ממהרים לקחת את התינוק מבין זרועות אמו על מנת לשקול אותו, לנקות ולעטוף אותו. דעי לך כי אין מה למהר, גם את השקילה והעטיפה ניתן לדחות. חשבי על כך, את נשאת אותו תשעה חודשים והוא שלך. הוא זקוק לך עכשיו. רק את יכולה להחליט מה טוב עבורו ועבורך. יש לך את הזכות הזו.
גם את החיסונים ושאר הבדיקות ניתן לדחות למועד מאוחר יותר.
היניקה הראשונה:
התינוק על אמו כאשר היא בתנוחת ישיבה נשענת על הכר. הוא יודע להבחין בין ניגודי צבעים. צבע הפטמה כהה מזה של עור הגוף. הטעם של הפטמה מזכיר לו את טעם מי השפיר (הוא מרגיש בבית).
לא כל התינוקות מיד רוצים לינוק. יש כאלה שאולי רוצים, אך לא מיד מצליחים. סבלנות ורוגע יעזרו לך ברגעי ההנקה הראשונים וכמובן בעתידיים לבוא.
השלייה:
בין דקות ספורות לחצי שעה אחרי הלידה - זהו טווח הזמן שבו השלייה יוצאת גם כן מהרחם.
לאחר שהשליה יצאה היא תיבדק שיצאה שלמה ולא נשאר דבר ברחם. זה הזמן לבדוק גם את האם. במידה ונעשו חתכים במהלך הלידה יתפרו אותם. הרופא יזריק הרדמה מקומית (אלא אם היולדת עדיין תחת השפעת אפידורל) על מנת שלא תחושי כאב במהלך התפירה.
הרגעים שאחרי הלידה, במידה ואין סיבוכים לא צפויים, הם הרגעים הקסומים ביותר עבור האם הטריה.
הערה: השבוע אחותי הצעירה ילדה, במזל טוב ובשעה טובה בן זכר. הצטרפתי אליה ואל בעלה על תקן הצלמת. זו הייתה חוויה צרופת אושר. אני מודה להם על כך שאפשרו לי להשתלב עימם ברגע כה אינטימי.
בעת הצירים שאלו את אחותי האם תהיה מעוניינת בביות מלא או בביות גמיש. הכוונה, האם לאחר הלידה תרצה את התינוק עימה בכל שעות היום בזמן השהייה בבית החולים או תעדיף שיהיה בחדר הילודים ובזמנים קבועים מראש יתאפשר לה לקחת אותו. היא העדיפה ביות גמיש. ניסיתי לרמוז לה שאופציה א' עדיפה אך היא סירבה.
בלילה, כמה שעות אחרי הלידה. היא הבינה שטעתה. אחותי לא עצמה עין ורוב הזמן בכתה מרוב געגועים לילד שלה. ביום למחרת היא דאגה להסדיר את העניין. ומאז הם לא נפרדים.
מעבר לזה שאת זקוקה לו הוא זקוק לך יותר. את אמא שלו. את ממשיכה לתפקד עבורו כרחם אנושי.
מזל- טוב
