מבצע חילוץ - על לידת מכשירים
שלח לחבראחד התסריטים המאיימים על נשים לקראת לידה הוא שימוש בוואקום או במלקחיים כדי לחלץ את העובר מתעלת הלידה. באילו נסיבות מתפתחת לידה מכשירנית, מהם הסיבוכים האפשריים לאם או לתינוק, והאם ניתן לנסות להימנע מלידה כזו?
מאת: אלינור איתם באדיבות IFEEL
הביטוי "לידת מכשירים" נשמע כמו אוקסימורון. לידה אמורה להיות תהליך גופני טבעי, שמפגיש בין אמא לתינוק. המפגש של האם עם התינוק מיד לאחר יציאתו מהרחם מצטייר בראשנו תמיד כתמונה הרמונית המשדרת רכות, חמלה וחום. איך משתלבת המילה "מכשירים" בהרמוניה הזו? איך היא מתחברת לתהליך השמיימי של הבאת ילד לאוויר העולם? אחד החששות הגדולים של נשים העומדות בפני לידה הוא האפשרות שיתעורר הצורך לעשות שימוש במכשירים לצורך חילוץ היילוד מתעלת הלידה. בלידה מכשירנית נעזרים באחד משני מכשירים: המלקחיים או הוואקום. ד"ר טל בירון-שנטל, רופאה במחלקת נשים ויולדות בבית חולים מאיר בכפר סבא, מתמחה ברפואת האם והעובר ובהריונות בסיכון גבוה, מציינת כי שימוש במכשירים אלה מתבצע במקרים שבהם ההערכה היא שלידה נרתיקית או ניתוח קיסרי מסוכנים יותר באותו שלב של הלידה. "המלקחיים או הוואקום נועדו כדי למשוך את התינוק החוצה ובכך לקצר את משך הלידה", היא מסבירה.
האם קיימים סיכונים בתהליך של לידה מכשירנית? באילו פעולות ניתן לנקוט כדי להקטין את הסיכוי לשימוש במכשירים בעת הלידה? והאם הסיכויים ללידה כזו עולים אם הלידה הקודמת היתה מכשירנית?
בין ואקום למלקחיים
"ההחלטה לבצע לידה מכשירנית היא החלטה רפואית", מסבירה שרי קרוכמל, מיילדת מוסמכת ומנהלת המרכז להריון, לידה והורות "אמא אדמה". ברגע שהחלטה כזו מתקבלת, כך היא מתארת, חדר הלידה מתמלא באנשי צוות מיומנים שכל אחד מהם יודע את תפקידו. "ההכנה והפעילות הן זריזות ומקצועיות במטרה אחת ברורה - לחלץ את התינוק החוצה שלם ובריא, מהר ככל הניתן. ברוב המקרים, התרחשות זו היא סוערת ומהירה, כוללת שני רופאים, מיילדת ורופא ילדים, ולכן גורמת לזוג ההורים היולד לחוש מתח ודאגה", אומרת קרוכמל.
איך מתבצעת פעולת החילוץ של היילוד בעזרת המכשירים השונים?
"את פעולת החילוץ מבצע הרופא. מכשיר הוואקום מוצמד לקרקפת היילוד ובאמצעותו נמשך התינוק החוצה, בעזרת הלחיצות של היולדת. המלקחיים הם מכשיר בעל שתי זרועות מתכת, שבאמצעותן הרופא מחזיק בשני צידי ראשו של התינוק ומסייע לו לצאת החוצה", מתארת קרוכמל ומוסיפה: "למרות התיאור הדרמטי הזה פעולות אלו נעשות באחריות רבה, בעוצמה וברגישות".
מתי בוחרים להשתמש במלקחיים ומתי בוואקום?
"התנאים הבסיסיים ללידה מכשירנית זהים עבור לידת ואקום ועבור לידת מלקחיים", משיבה ד"ר בירון-שנטל. "הסיבות יכולות להיות 'אימהיות', כמו קושי בלחיצות, לחיצות לא יעילות, תשישות, מצבים רפואיים שאינם מאפשרים את מאמץ הלחיצה (למשל, מחלות לב מסוימות). כמו כן, הסיבות יכולות להיות 'עובריות', כמו חשד למצוקת עובר וצורך בלידה מהירה, מנח עוברי המקשה על הלידה, ועוד. בעזרת ואקום ניתן לבצע שינוי חלקי במנח העובר, על ידי משיכה בכיוונים המאפשרים לעובר להסתובב ולהיוולד במנח הנוח לו ביותר מבלי לסכן אותו. בעבר היו נפוצים מכשירי ואקום ממתכת והיה קשה יותר לבצע לידות ואקום בצורה עדינה. אולם כיום מקובל להשתמש במכשירי ואקום מפלסטיק - חלקם עם גמישות גבוהה המאפשרת משיכה עדינה של העובר והתאמת מנח ראשו בעדינות למנח המתאים ללידה. "מלקחיים הם זרועות מתכת המותאמים לקימורי ראשו של העובר ולאגן של היולדת, ולכן קיימים מספר סוגים בהתאם למבנה של הקימורים. בעבר היו מבצעים שינויי מנח בעזרת מלקחיים, אך כיום ידוע כי מהלכים אלו מעלים את הסיכון לעובר ולאם ומקובל להימנע מהם".
ד"ר בירון-שנטל מציינת עוד כי בחדרי הלידה בארץ השימוש במלקחיים יורד בשכיחותו וכי מרבית הלידות המכשירניות הן לידות ואקום, מכיוון שמרבית הרופאים מרגישים ביטחון רב יותר בלידות ואקום ומאמינים כי הסיבוכים, הן לאם והן לעובר, מועטים יותר בלידות אלה.
מדוע לא לוותר מראש על השימוש במכשירים ולבחור בניתוח קיסרי?
"הצוות הרפואי מתרשם כי בטוח יותר ללדת בלידה מכשירנית ולא בניתוח, כשראשו של התינוק כבר מצוי עמוק בתעלת הלידה ולכן יציאתו היילוד אל אוויר העולם רצויה יותר בדרך זו", מסבירה ד"ר בירון-שנטל. "כשהראש עדיין גבוה, מחוץ לתעלת הלידה או ממש בכניסה אליה, מקובל ליילד בניתוח קיסרי. לפני עשור ויותר, מקובל היה ליילד בלידות מכשירניות גם עוברים שראשם היה עדיין גבוה או בזוויות הדורשות שינויי מנח משמעותיים. אולם מכיוון שלידות אלה היו כרוכות בשיעור סיבוכים גבוה יותר, בשנים האחרונות מבוצעות לידות מכשירניות רק במקרים שבהם הראש נמוך מאוד והוצאתו מהאגן לניתוח קיסרי כרוכה אף היא בסיכונים ובסיבוכים לאם וליילוד".
מוכנות בגוף ובנפש
קרוכמל מתארת כי תהליך הלידה מכיל בתוכו שלושה כוחות עיקריים: היולדת, העובר והרחם, וכי כאשר כוחו של אחד או יותר מגורמים אלה נפגע נחוצה התערבות רפואית שיכולה להתבצע באמצעות מכשירים. הפגיעה בכוחות אלה יכולה להתרחש, כאמור, כשהרחם מאטה צירים, כשהאישה מתקשה ללחוץ, או כשהעובר במצוקה ומתקשה להיחלץ. "אחת הסיבות לכך יכולה להיות שכיבה ממושכת במהלך הלידה. רוב היולדות בעידן המודרני יולדות כשהן שוכבות במיטה, נטולות יכולת או מוטיבציה לתנועה במרחב. שכיבה ממושכת כזו מפחיתה מיכולת האישה להתמודד עם כאב הצירים ומהר מאוד היא מבקשת אפידורל, שמאט את הלידה ומחליש את יכולתה להשתתף בלחיצות".
קרן לי בן-בסט, דולה, מלווה ומדריכה הריון לידה והנקה במרכז mamay לרפואת ילדים משולבת, מוסיפה כי ברגע שהצוות הרפואי מחליט על שימוש במכשירים כבר אין דרך לשנות את המצב, אך הכנה מוקדמת ולמידת תהליך הלידה, למשל בקורס הכנה ללידה, יכולה לסייע לאם לדעת איך לשמר את כוחותיה לשלבים הקריטיים בלידה, איך להשתמש נכון, אם בכלל, במשככי כאבים ואיך ללחוץ באופן יעיל.
כיצד בעצם ניתן להפחית את הסיכויים לכך שתהליך הלידה ייגרר ללידה מכשירנית?
"בעזרת עבודה עם הגוף, גם כאשר היא מקבלת אפידורל, היולדת יכולה לסייע לתהליך באמצעות שימוש בתנוחות, תנועתיות בלידה וכמובן בלחיצות יעילות. מתן אפידורל במינון גבוה סמוך לשלב צירי הלחץ מקשה על האישה להרגיש את הצירים. קושי זה עלול לגרום להארכת שלבי הלחיצות ולמצוקה עוברית, ואלה עלולים בסופו של דבר להיגרר ללידה מכשירנית. זו אחת הסיבות לכך שמומלץ, לאחר כשעה של צירי לחץ לא אפקטיביים, להפסיק את מתן האפידורל כדי שבהדרגה תפחת השפעתו ויתאפשר שיתוף פעולה של היולדת לצירי לחץ אפקטיביים. כשברשות היולדת יש את כל המידע הזה הסיכוי לכך שהיא תעבור לידה מכשירנית פוחת באופן ניכר".
בן-בסט מוסיפה כי גם תומכת לידה (דולה) עשויה לצמצם את הסיכוי ללידה מכשירנית מכיוון שיש ביכולתה להקל על הכאבים בדרכים שאינן התערבות רפואית, לקשר בין היולדת לצוות וכן להוריד את רמת החרדה ולסייע לאם בתנועתיות ובשינוי התנוחות.
"אני מאמינה שנשים המגיעות ללידה מוכנות בגופן ובנפשן, מפחיתות את הסיכוי שלהן לעבור לידה מכשירנית", מסכימה עימה ד"ר בירון-שנטל. "נשים המודעות לצפוי להן, מודעות לגופן, משתפות פעולה, סומכות על הצוות המטפל בהן ומצויות בדרגת חרדה נמוכה, צפויות ללידה קלה ומוצלחת יותר. הן מפחיתות את הסיכוי ללידה מכשירנית. כמו כן, גם אם זו נדרשת מסיבות שאינן תלויות ביולדת, היא מתנהלת בנינוחות ובהצלחה רבות יותר עם פחות סיבוכים וסיכונים".
ד"ר בירון-שנטל מציינת כי גם עלייה עודפת במשקל במהלך ההריון וכושר גופני ירוד מעלים את הסיכון ללידה קשה בכלל, וללידה מכשירנית בפרט. "מסיבה זו, בנוסף על סיבות רבות אחרות, מומלץ על פעילות גופנית מתונה במהלך ההריון, כמו הליכה, שחייה או יוגה, ועל עלייה מתונה במשקל בעזרת אכילה מאוזנת".
האם ליולדת שעברה לידה מכשירנית אחת יש סיכוי גבוה יותר לעבור לידה מכשירנית נוספת?
"לא בהכרח", משיבה ד"ר בירון-שנטל. "בלידה הראשונה, שלרוב היא הלידה הקשה יותר, נדרשת לעיתים עזרה של מכשירים, ואילו הלידה הבאה צפויה להיות קלה יותר, עצמונית וללא התערבות. כל לידה עומדת בפני עצמה ולא תמיד אופי הלידה הראשונה מעיד על הלידה הבאה.
"ישנה משמעות גם לסיבה שבעטייה בוצעה הלידה המכשירנית. אם הסיבה ללידה המכשירנית היתה למשל תשישות אימהית, ייתכן כי בלידה הבאה הלחיצות יהיו יעילות יותר, והלידה תתקדם מהר יותר ללא צורך בהתערבות מכשירנית. גם אם הסיבה ללידה המכשירנית היתה זווית לא מוצלחת שבה נכנס ראש העובר לאגן או חשד למצוקת עובר יש סיכוי מצוין שבלידה הבאה לא יהיה צורך בהתערבות מכשירנית".
הסיבוכים האפשריים
ד"ר בירון-שנטל מציינת כי בלידות מכשירניות יכולים להיות אצל האם יותר קרעים נרתיקיים וחיתוכי חיץ, או מה שנקרא בשפה מקצועית "אפיזיוטומיה".
מהי הסיבה לכך שדווקא בלידה מכשירנית צפויים יותר קרעים או חיתוכי חיץ?
"אין הכרח לבצע אפיזיוטומיה בלידה מכשירנית, זו מבוצעת רק אם מתחילים להיווצר קרעים שעלולים להיות משמעותיים יותר מחתך מבוקר", מסבירה ד"ר בירון-שנטל. "הסיבה לעלייה בשיעורי הקרעים והחתכים היא שהירידה של הראש ומעברו של העובר בנרתיק מהירים יותר, ולא תמיד הנרתיק מצליח להימתח מספיק כדי להימנע מקרעים. בניגוד ללידות ואקום, בלידות מלקחיים המכשיר עצמו תופס מקום בנרתיק ומעלה את הסיכון לקרעים".
ד"ר בירון-שנטל מוסיפה כי יש הטוענים שלידות מכשירניות מעלות גם את הסיכון לצניחה של איברי האגן בשלב מאוחר יותר בחיים, אולם לדבריה עובדה זו שנויה במחלוקת. "נראה כי גם לידה ממושכת ולחיצות ממושכות לכשעצמן עלולות לגרום לנזק לרצפת האגן ולא ברור בוודאות מהי תוספת הנזק היחסית של הלידה המכשירנית עצמה".
ד"ר צחי כהן, כירופרקטור, חבר באגודה הישראלית לכירופרקטיקה, מתייחס לבעיות שעלולות להתגלות בשלב מאוחר יותר אצל התינוק, ומדגיש כי ניתן למנוע את התפתחותן אם מטפלים בהן בזמן. ד"ר כהן מתאר: "תינוקות מתפתחים ברחם בתנוחה הדומה לצורת האות האנגלית c. עמוד השדרה מעוגל והתינוק כאילו מביט לפנים ולמטה. הפעם הראשונה שתינוק מיישר את צווארו ומטה את ראשו למעלה ביחס לגופו מתרחשת בזמן המעבר בתעלת הלידה. הצוואר העדין, שזה עתה ביצע תנועה לאחור, מקבל משיכה מכיוון הראש על ידי מכשיר הוואקום או המלקחיים ולעיתים מופעל כוח כדי שהמשיכה תהיה יעילה. כתוצאה מכך חוליית האטלס - החוליה הראשונה בצוואר שעליה יושבת הגולגולת – נתקעת, והשרירים העדינים ליד הגולגולת מתכווצים".
לדברי ד"ר כהן, במקרים אלה, למרות שישנה טראומה או פגיעה בעמוד השדרה של התינוק, הוא יוצא מבית החולים ללא טיפול וההורים אינם מודעים לפגיעה. "בהמשך ההורים מבחינים בכך שתינוקם סובל מחוסר שקט, בוכה למשך פרקי זמן ארוכים, נרדם לפרקי זמן קצרים מאוד ומגלה עצבנות רבה. כמו כן, התינוק מעדיף לסובב את ראשו לצד אחד יותר מאשר לאחר ובגיל שלושה חודשים לערך, כאשר הוא אמור כבר להרים את ראשו בקלות בזמן שכיבה על הבטן, הוא לא עושה זאת או שהוא בוכה כשמשכיבים אותו על בטנו. לעיתים התינוק גם יעדיף לינוק משד אחד ויסרב לשני בעקבות הקושי לסובב את ראשו לצד המסוים. טיפול כירופרקטי יכול להינתן מיד לאחר הלידה ובכל זמן לאחריה, אך ככל שגיל התינוק צעיר יותר כך הוא קל ויעיל יותר". ד"ר כהן מציין כי כאשר הבעיה אינה מאובחנת בשלב מוקדם, ניתן לזהות לעיתים האטה בהתפתחות תנועתית, קואורדינציה בעייתית, ומאוחר יותר הפרעות קשב וריכוז ועצבנות לא מוסברת. "לא תמיד התופעות הללו מקושרות לאופן הלידה, ולכן אנשי מקצוע פעמים רבות מתעניינים בסיפור הלידה, גם כאשר כבר מלאו לילד שלוש, ארבע או חמש", הוא אומר.
האם ישנם סיכונים אפשריים נוספים לתינוק בעקבות לידה מכשירנית?
"מרבית התינוקות שנולדים בלידה מכשירנית הם בריאים וחיוניים ללא פגיעה וללא סיבוכים", משיבה ד"ר בירון-שנטל. "אחרי לידת ואקום, לרוב יש לתינוק מעין כיפה בצקתית קטנה על הראש, אך אזור בצקתי זה נעלם בתוך מספר ימים ולרוב אינו כרוך בסיבוכים. במקרים נדירים יש סיכון מוגבר לדימומים מוחיים אצל העובר אחרי לידה מכשירנית, אולם אז מדובר בלידות מכשירניות שהיו קשות וטראומתיות במיוחד וכיום נעשים כל המאמצים להימנע מלידות כאלה, ולכן המקרים המתאימים ללידה מכשירנית נבחרים בקפידה".
למנוע או להתמודד
טיפים להורים לקראת לידה או לאחר לידה מכשירנית
- תפקיד האב חשוב ביותר: עליו לעמוד לצד האישה, להשתתף ביצירת הקשר הראשוני עם התינוק ולעיתים להיות המתווך בינה לבין הצוות או בינה לבין המשפחה.
- השתתפו בקורס הכנה ללידה: הקורס מספק אינפורמציה על כל סוגי הלידות האפשריות. הבנה וידע מפחיתים חרדה ויסייעו לכם להבין את המתרחש בעת לידה מכשירנית.
- בקשו מהצוות הסברים והדרכה בזמן אמת: כשמבינים מה קורה, מה סיבת השימוש בוואקום, במלקחיים או בניתוח, קל יותר לשתף פעולה.
- היעזרו בנשימות ובלחיצות: הצוות הרפואי יוכל לסייע בהנחיה. הנשימות מסייעות בהרפיה החשובה כל כך להתקדמות תהליך הלידה.
- חישבו חיובי: "הצוות עובד לטובתי", "אני עוזרת לתינוק שלי להיחלץ החוצה", "בעלי תומך בי", "אני בידיים בטוחות", "עוד כמה דקות וזה ייגמר בשלום...". חשיבה מסוג זה מפחיתה חרדה והפחתת החרדה חיונית ליכולת להרפות.
- בקשי את התינוק מיד לאחר יציאתו אל חיקך: אם הכל בסדר והדבר מתאפשר, בקשי את התינוק, חבקי אותו והכירי אותו. לידה מכשירנית כואבת לתינוק יותר מאשר לידה נרתיקית רגילה. הנקה היא תמיד פיצוי נעים ומנחם עבורו וידועה כגורם מרגיע ובריא.
- פני לקבלת עזרה במידת הצורך: אם בכל זאת נותרו משקעים וקושי להשתחרר מחוויית הלידה הסוערת, מומלץ ליצור קשר עם אדם מקצועי, או לפנות למרכזי אמהות ותינוקות לקבלת עזרה, לעיבוד החוויה ולתמיכה רגשית.
העצות באדיבות שרי קרוכמל וד"ר בירון-שנטל
