דליפת מי שפיר–מה הסממנים, הסיכונים ואיך מגלים בזמן
שלח לחברדליפת מי שפיר בשבוע מוקדם של ההיריון יכולה להיות בעייתית ומחייבת מנוחה וטיפול אנטיביוטי על מנת למנוע לידה מוקדמת.
מאת: ד"ר משה זלוצובר, גניקולוג ואנדוקרינולוג מבית חולים רמב"ם
דליפת מי שפיר בשבוע מוקדם של ההיריון יכולה להיות בעייתית ומחייבת מנוחה וטיפול אנטיביוטי על מנת למנוע לידה מוקדמת. עם זאת, ברוב המקרים הסיבה העיקרית לרטיבות בתחתונים בהריון אינה דליפת מי שפיר, אלא שתן הנובע מבעיית שליטה קלה או הפרשות נרתיקיות.
אם מדובר ברטיבות חד פעמית שחלפה רוב הסיכויים שאין זו דליפת מי שפיר. במידה והרטיבות נמשכת כמה ימים מומלץ לבדוק הנושא.
ראשית, יש לשים לב האם יש חום גבוה. אחד הסיכונים הנובעים במקרה של ירידת מי שפיר הוא זיהום המוביל לעלייה בחום. במידה ואין חום אין צורך להילחץ ולהגיע בדחיפות לרופא.
קיימות כיום מספר בדיקות לשלילת דליפת מי שפיר, כאשר הראשונה בהן היא בדיקת רופא בהסתכלות במקביל לאולטרסאונד הבודק את כמות מי שפיר. בדיקת אולטרסאונד בה כמות מי השפיר תקינה אינה שוללת לחלוטין ירידת מי שפיר ובהנחה שהחשד גדול ישנן בדיקות נוספות. בדיקת רמת חומציות (ph) למשל, מאתרת האם קיימת בסיסיות או חומציות בנרתיק. היות ומי השפיר הם בסיסיים והנרתיק הוא חומצי, אם מוצאים בסיסיות בולטת בנרתיק ניתן להניח שדלפו מי שפיר.
בנוסף, ניתן להחדיר חומר עם צבע למי השפיר ולראות את ירידת המים. אופציות נוספות היא בדיקת הפרשות נרתיקיות באמצעות מיקרוסקופ או ערכת בדיקה חדשה ולא פולשנית המכילה פדים המאבחנים את מקור הרטיבות. במידה ואכן הרטיבות היא מי שפיר, היא תשנה את צבע הפס על הפד. הערכה נמצאת בשימוש כיום ברוב חדרי המיון בארץ.
ניתן לרכוש את הערכה גם באופן עצמאי ולבצע את הבדיקה בבית, דבר שיחסוך את הבהלה ואת הפניה לרופא או למיון הגוררת טרטור ועלויות נלוות. לאחר השימוש בפד בבית, ניתן להגיע אל הרופא עם הפד ולהציג בפניו את תוצאות הבדיקה העצמית המחזקות את האבחנה. בדיקה שתוצאותיה שליליות מרמזת בסבירות די גבוהה על אובדן שתן ומרגיעה את האישה עד הגעתה אל הרופא המטפל.
יש לזכור כי החשיבות של הבדיקות הללו באה לידי ביטוי כשקיים ספק ולא כשיש ירידת מים חזקה מאוד, לכן מומלץ לפנות ישירות לחדר לידה ולא למרכז לבריאות האישה.
