קנאה בין אחים- מה עושים עם זה?
שלח לחברילד יחיד רגיל לקבל את כל תשומת הלב של ההורים. אך ברגע שנולד אח חדש במשפחה, הסיפור משתנה. פתאום צריך ללמוד להתחלק - לא רק בצעצועים אלא גם בזמן, בהערכה ותשומת הלב של ההורים.
ילד יחיד רגיל לקבל את כל תשומת הלב של ההורים. אך ברגע שנולד אח חדש במשפחה, הסיפור משתנה. פתאום צריך ללמוד להתחלק - לא רק בצעצועים אלא גם בזמן, בהערכה ותשומת הלב של ההורים. קנאה בין אחים זאת תופעה נפוצה ונורמלית. קנאה יכולה להתעורר כאשר נולד תינוק חדש במשפחה, או כאשר ילד מרגיש "מקופח" ונראה שיש אח "מועדף במשפחה". כהורים, חשוב לזכור שיש לנו השפעה על היחסים בין הילדים. אז כיצד אפשר לעודד יחסי אהבה ושיתוף פעולה בין האחים, כיצד להתמודד עם קנאה כשהיא מופיעה ומתי צריך להתחיל "לדאוג"?
קנאה - האם זה הכרחי?
אומרים שקנאה הוא רגש טבעי ואנושי. גם בחיים הרומנטיים שלנו, הורגלנו לחשוב שקנאה ואהבה הולכים יחד. כאשר אנחנו חיים מתוך הנחת יסוד זו, אין פלא שגם ילדינו יקנאו אחד בשני. ההנחה היא שכאשר אוהבים מישהו, אנחנו "רוצים שהוא יהיה רק שלנו". הנחה מוטעית היא שהאחים צריכים להתחלק ביניהם באהבת ההורים. אהבה אינה משאב מוגבל, כמו עוגה שחותכים אותה לפרוסות שונות. היכולת לאהוב היא אינסופית, ובלב של אימא ואבא יש מקום לאהוב את כל הילדים. זמן, לעומת זאת, הוא כן משאב מוגבל. לכן, האחים כן צריכים להתחלק בזמן ובתשומת הלב של ההורים. תפקיד ההורים ללמוד לעשות זאת בצורה שלא תעודד קנאה. אך אם לילד יש את הביטחון הבסיסי בכך שהוא אהוב כמו שהוא, ללא תנאים, הוא לא בהכרח זקוק לתשומת לב בכל רגע ורגע.
תחושת הקנאה נובעת מטעות נוספת בצורת החשיבה שלנו: ילדים ומבוגרים חושבים שעליהם לקבל תמיד כל מה שהם רוצים, אחרת "זה לא הוגן". למעשה, בחיים אנחנו לא בהכרח מקבלים מה שאנחנו רוצים, אלא מה שאנחנו צריכים. האם החשמלאי צריך לקנא בתנור הגדול של אופה הלחם? האם האריה צריך לקנא בנוצות היפות של הטווס? לכל אחד מאתנו יעוד משלו, והכישורים שלנו הם הכלים העומדים לרשותנו להגשים יעוד זה. כאשר אנחנו מבינים זאת, אנחנו מפסיקים להשוות את עצמינו לאחרים והקנאה הופכת למיותרת. כך גם לילדים שונים יש צרכים שונים. כאשר האח הקטן מקנא באח הגדול כי מרשים לו להישאר ער עד מאוחר, או כאשר האח הגדול מקנא באח הקטן שזוכה ביותר תשומת לב מהאימא - הזכירו להם שכל אחד מקבל את מה שהוא זקוק לו. כך ילד אחד מקבל שיעורי גיטרה וילד אחר זוכה באופניים.
מתי קנאה צריכה "להדליק נורה אדומה”?
אמנם אפשר גם בלי קנאה, אך כאשר היא מתעוררת - אל תנסו להדחיק אותה או לגרום לילד לחוש רגשי אשמה בשל כך. כאשר הקנאה אינה מוגזמת, אפשר לקבל אותה כחלק מהחיים. מתי בכל זאת חשוב לעשות משהו בעניין?
הנה כמה סימנים אליהם כדאי לשים לב: כאשר תחושות הקנאה מגיעות תמיד מאותו ילד, ונראה שהוא לוקח על עצמו את תפקיד "הילד המקופח".
כללי "עשה ו"אל תעשה"
ההתנהגות שלנו כהורים, היא בעלת השפעה על היחסים בין האחים. אם כן, כיצד עלינו לנהוג, על מנת שלא לעודד תחושות קנאה בין הילדים?
הימנעו מהשוואות בין האחים, כגון “למה אתה לא יכול להתנהג יפה כמו אח שלך?”. היזהרו מלהדביק תוויות לילדים , בין אם שליליות או חיוביות. "הילד הטוב" או "התלמיד המצטיין" ישלם מחיר על התואר הזה- הוא כבר לא חופשי להיות הוא עצמו אלא צריך לעמוד בציפיות ובנוסף עליו להתמודד עם קנאה מצד הילדים האחרים. סרבו לענות על שאלות כגון "את מי אתה אוהב יותר?”.
נסו להימנע מהתערבות יתר במריבות בין האחים. אל תיקחו צד ואל תהיו שופטים שמנסים לגלות מי אשם ומי התחיל. אפשר להסתפק בהפרדת כוחות או לעודד אותם להסתדר בעצמם.
שימו לב, שוויון מלאכותי בעצם יוצר קיפוח. לילדים בגילאים שונים זכויות וצרכים שונים. ילד בגיל 10 יכול ללכת לישון מאוחר יותר מאחיו בן ה-4, לקבל דמי כיס או ללכת לבקר חבר לבד. אין טעם לנסות למנוע ממנו דברים אלו על מנת ליצור שוויון מדומה. הסבירו לילד הקטן שגם הוא יקבל זאת כשיגדל, ולא מדובר בהעדפת האח הגדול על פניו.
כאשר אח גדול מקנא באח הקטן הזוכה באופן טבעי ליותר תשומת לב, תוכלו לתת לאח הגדול תפקיד, לעזור במשימות מוגדרות. אך אל תתנו לו את התפקיד של ה"הורה" שצריך להשגיח שהאח הקטן ישמור על הכללים.
אפשר להחליט על צעצועים מסוימים בשייכים לילד ספציפי, ועל אחרים כמשותפים. אפשר לעודד את הילד לחלוק את הצעצועים שלו , ויחד עם זאת לזכור שמותר לו גם להחליט אחרת. זכותו לומר "זה שלי".
העבירו לילדים את המסר שהם אהובים, שיש מספיק אהבה לכולם, שאתם מקבלים אותם כפי שהם וללא תנאים. שדרו שאתם שם בשבילם, וכאשר הם זקוקים לכם עליהם לבקש. כך הם לא ירגישו צורך ליצור מריבות על מנת לקבל תשומת לב. אם אתם יוצאים לנופש בפסח או לחופשה בארץ או בחו"ל נסו לבלות זמן איכות עם כל ילד בנפרד.
