איך נשמור על ילדינו מפני תקיפה מינית?
שלח לחברהאם לספר לילדים מהי תקיפה מינית? איך אפשר לעשות זאת באופן שלא יפחיד אותם, אלא יעזור להם? איזה עוד כלים אפשר ללמד אותם כדי שנוכל בלב שקט לתת להם לצאת אל העולם?
מאת: צוות עמותת "אל הלב"
שלומם, בריאותם וביטחונם של הילדים שלנו הם הדברים החשובים לנו ביותר. אנחנו רוצים להגן עליהם ככל שניתן, ולהזהיר אותם מהסכנות בחוץ. האם לספר לילדים מהי תקיפה מינית? איך אפשר לעשות זאת באופן שלא יפחיד אותם, אלא יעזור להם? איזה עוד כלים אפשר ללמד אותם כדי שנוכל בלב שקט לתת להם לצאת אל העולם?
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשוחח עם ילדינו ולייצר עימם ערוץ תקשורת פתוח. חשוב ללמד אותם כי העולם מלא באנשים טובים, אך באותה מידה חשוב שנדבר איתם על העובדה שיש גם אנשים שאולי ירצו להזיק להם ושאנחנו יכולים לעזור להם לדעת איך להתמודד עם אותם אנשים.
אם נתחמק מלדבר עם ילדינו על "הצד האפל" של העולם, הם יקלטו את הפחד שלנו מכל אותם דברים שאנו חוששים שיקרו להם, אך גם את הפחד שלנו מלדבר על הנושא. גישה כזו עלולה לגרום להם להיות יותר מפוחדים, ומצד שני, פחות מוכנים לדבר איתנו על הבעיות שהם עלולים להיתקל בהן מחשש שיפגעו בנו.
ולכן, גם אם לנו כהורים, תקיפה מינית היא אחד הדברים הנוראיים שיכולים לקרות לילדינו, חשוב להעלות את הנושא. וכשאנו עושים זאת, כדאי שנדבר עליו באופן עובדתי, בלי תוספות רגשיות ותוך הדגשה של הצד החיובי.
איך ניתן לעשות זאת?
אפשר לומר משהו בסגנון: "רוב האנשים בעולם הם טובים, והרבה מהאנשים שאנחנו לא מכירים יכולים להיות חברים טובים שלנו, אז זה כיף להכיר אנשים חדשים. אבל יש כמה כללי בטיחות שעוזרים לנו לבחור את האנשים שבאמת יהיו חברים טובים, ולהתרחק מהאנשים שלא יהיו חברים טובים."
אנחנו רוצים שילדינו ידעו שגופם שייך להם, והם מחליטים מי נוגע בהם. כך אנו מחזקים בהם את היכולת להבחין בין מגע נעים למגע מסוכן. אך חשוב מאוד שנקפיד גם אנחנו על הכלל הזה, ולא נחרוג ממנו, לדוגמה, דודה רוחמה רוצה לנשק את הילד, אבל הילד לא רוצה ולא נעים לנו להעליב אותה. במקרה כזה, התפקיד שלנו בתור הורים הוא לשמור על בטיחות הילד שלנו, ולכן אנו נסביר לדודה שהילד מאוד אוהב אותה, אבל הוא לא רוצה לקבל נשיקה כרגע. חשוב להבין כי ילד שכל הזמן מכריחים אותו לקבל מגע לא רצוי, לא ידע להבחין בין הנשיקה של הדודה רוחמה לבין נגיעה שהיא באמת מסוכנת.
כלל בטיחות שהרבה נוהגים להשתמש בו הוא לאסור על הילדים לדבר עם זרים. אך יש בעייתיות עם הגישה הזאת מכיוון שילדים בימינו צריכים לתקשר הרבה מאוד עם זרים: עם המאבטח בבית הספר, עם נהגי אוטובוס, עם מוכרים בחנות, עם שכנים, ובכלל, עם חברים חדשים. אז במקום ללמד אותם לא לדבר עם זרים – ולשבור את הכלל הזה שוב ושוב – כדאי ללמד אותם איך לדבר עם זרים ועל מה. במקום "אסור לדבר עם זרים", אפשר לומר "לא למסור לזר פרטים אישיים ולא ללכת איתו לשום מקום".
חשוב להדגיש שרוב התקיפות המיניות (וזה נכון לא רק לגבי ילדים) לא מתחילות באדם שקופץ מאחורי השיחים, אלא שהתוקפים מוכרים לנתקפ/ת. ולכן בהקניית מיומנויות של בטיחות אישית לילדים יש להדגיש איך להציב גבולות, איך להגיד "לא" ואיך להקשיב לקול הפנימי.
כל זה ועוד מגוון של כלים מנטליים ופיזים – כלים יקרי ערך לחיים – ילדים יכולים ללמוד בסדנאות הבטיחות האישית שמציעה עמותת "אל הלב", ארגון ללא מטרת רווח שמתמחה בהעצמה של נשים, נערות, ילדים ואוכלוסיות נוספות בדרך של הגנה עצמית ואומנויות לחימה. הצוות המנוסה של "אל הלב" מסביר לילדים מה לעשות במצבים מסוכנים, החל במצב בו הולכים לאיבוד וכלה במצב שבו יש תחושה מוזרה בבטן, וזאת בצורה של משחק ובאווירה חיובית ותומכת. הקורס הוא גם הזדמנות להורים להעלות את הנושא בהקשר מעצים וחיובי.
חמישה טיפים לשיחה על בטיחות אישים על הילדים:
1. ציינו בפני הילד כי אתם אוהבים אותו תמיד, לא משנה מה הוא יספר או יעשה.
2. הסבירו לילד מהי אינטואיציה, ולמדו אותם לסמוך על התחושה הזו.
3. הבחינו בין שני סוגים של סודות, סודות "טובים" וסודות "רעים". אמרו לילד משהו בסגנון: "סוד רע הוא כזה שגורם להרגשה רעה מבפנים, לדוגמה כשילד מרביץ לך ואומר לך לא לספר. על סוד רע אתה חייב לספר לי, וזה לא משנה מה הבטחת".
4. הבחינו בין שלושה סוגים של מגע: "מגע כן", "מגע לא" ו"מגע לא יודע". אמרו לו: "מגע 'כן' מרגיש טוב, כמו חיבוק של אמא או ליטוף של אבא. מגע 'לא' כואב ומרגיש רע, כמו בעיטה. מגע 'לא יודע' לא כואב אבל מרגיש לך מוזר ולא טוב. אם מישהו נוגע בך במגע 'לא' או 'לא יודע', תספר לי על זה".
5. יישמו את מה שלימדתם אותו בשיחה בדרך של משחקי תפקידים שיגרמו לו הנאה, מצד אחד, וילמדו אותו באופן מעשי מה לעשות בסיטואציות מפחידות, מצד שני.
צוות "אל הלב" מומחים בתחום, ניתן להפנות אליהם שאלות במייל elhalev@elhalev.org
