ייחודו של כל ילד
שלח לחברהורים נוטים כבר בשלבים הראשונים ואפילו אחרי הלידה להשוות בין הרך הנולד ליתר אחיו, ולתינוקות אחרים באותו הגיל. מעבר לכך שהם "מקשים" על עצמם, הם אינם מקלים על ילדם. המסר עובר לילד בהבעת הפנים ובטון הדיבור, והאינפורמציה המתקבלת מההתנהלות הכללית היומיומית היא אי שביעות רצון, העוברת לילד.
מאת: מאירה שוייצר מטפלת בכירה בשיטת פלדנקרייז
כל ילד הינו ייחודי ומיוחד בדרכו!
אל תשוו בין ילד לילד!
הילד הוא ברומטר משוכלל מאוד החש וקולט כל דבר.
אף אחד ובכל גיל אינו מתחבר לביקורת וקל וחומר כשהיא בהשוואה לאחר!
המסר "השלילי" המועבר לילד מגיל כה צעיר, משפיע גם על התפתחותו העתידית בהקשר לדמויו העצמי.
הבדלים התפתחותיים בין אנשים נובעים מאינטראקציה של תורשה וסביבה, ובאופן טבעי קיימים הבדלים במבנה הגנטי של אנשים.
בשנים הראשונות יש לסביבה הקרובה השפעה משמעותית על ההתפתחות המאוחרת של האדם. ולהורים חלק מהותי בעיצוב עתידו!
הביטוי הראשוני לשונות הבין אישית הוא המזג, הניכר כבר בינקות, בהתאם לכך ישנם הבדלים ניכרים בין ילדים באופן התגובה שלהם לארועים שונים מבחינה התנהגותית ורגשית הקשורים אחד בשני.
אבני הדרך הם קבועים, אבל הקצב שונה אצל כל תינוק ותינוק. תינוקות שאינם מבצעים את אותם אבני הדרך באותו זמן, ברוב המקרים הם בהתפתחות תקנית.
לכל ילד קצב אישי משלו, ואין לבצע השוואות בין ילדים שונים בתוך המשפחה ומחוצה לה.
הורים שזאת דרך התנהלותם "חוטאים למטרה".
ועם זאת כמובן כל הורה שואף לטוב ביותר לילדו.
ילד שגדל באווירה הנ"ל חש שהוא אינו מספיק, עליו לרצות הוריו, אחרים טובים ממנו, "הוא אינו מספק את הסחורה"...!
ברור שאם רוצים ילד מסופק ובטוח בעצמו וביכולותיו אין זאת הדרך!
"הגב הבטחוני" שאנו ההורים מספקים לילדינו הוא תשתית חשובה לעתיד!
הילדים במסגרות השונות נתקלים לא מעט בהשוואות בינם לבין האחרים בגן בביה"ס ובעוד מסגרות שונות אליהן הם ייחשפו.
למסגרת ביה"ס בה הילד מבלה שעות רבות ובמשך שנים יש השפעה גדולה מאוד על עיצוב הילד מעבר למקום הראשוני שהוא הבית כמובן.
מורים ומנהלים האמורים להקרא "אנשי חינוך" אינם מתייחסים לעיתים כראוי לילדים דבר המתבטא ב:
צעקות, עלבונות, זילזול, עונשי הוצאה מהכיתה והרחקה מבית הספר. במקרים רבים אפשר לכנות זאת כ- "התעללות לשמה".
"אישית נחשפתי לסיפורים של הורים בבית הספר באזור מגוריי. ולא אשכח סיפור של ילדה בכיתה א' שהמורה "שלחה חיציה" עליה יומיום הורידה בטחונה העצמי ו"הצליחה" בגדול!... כמו כן בקשה מהאם להכניסה למסגרת בי"ס מיוחד. בכיתה ב' הוחלפה המורה –והתוצאות החיוביות היו מדהימות!
הילדה היתה תלמידה טובה מאוד ביסודי ובתיכון המשיכה בהדרכה בצופים, הצליחה בצבא ובלימודים אקדמאיים באוניברסיטה...". (התנהלותה של המורה כנ"ל עם ילדים נוספים, לא גרמה לפיטורייה כנידרש!)
הגננת המורה המדריך כשאין בידם את היכולת לזהות להכיל ולהתמודד עם מגוון התנהגויות ודרכי ביטוי של הילדים, מגיבים במקרים רבים באופן שאינו תורם להתפתחותו של הילד ולהיפך (יש לתת את הדעת שילד משדר באופני התנהגויות שונים אותות מצוקה, משהו מפריע לו בבית, בחברה, כ: גירושין, אבל, פרידה, התעללות מינית, חרם חברתי ועוד...)
לסיכום:
הורים ומחנכים יקרים!
"חנוך לילד עפ"י דרכו".
אל תעשו לאחרים מה שאינו אהוב עליכם.
התייחסו אל כל ילד כישות נפרדת ומיוחדת.
למדו עצמכם להבחין בדברים החיוביים והביעו זאת.
דאגו שירגיש וידע זאת בבטחה.
הדגישו וטפחו את צדדיו ה"חזקים".
טפחו את הבטחון בעצמו וביכולותיו ועודדוהו להשיג ולהגיע לאשר יחפוץ.
תנו לו לחוש אהוב ומוערך ושבכל עת אתם איתו ולצידו.
