הילד שלי חולה מדומה או באמת חולה?
שלח לחברפעם הילדה שלי בת ה-4.5 היתה מתלוננת על כאבים ומצהירה שהיא חולה בכל פעם שנאלצתי להישאר עד מאוחר בעבודה והבייביסיטר היתה מגיעה לקחת אותה במקומי מהגן. הכאבים היו משתנים: פעם הראש, בחילה, אף, אוזן, גרון. התלונות, אגב נעלמו כלא היו מיד כששבתי הביתה ולאחריהם לא התפתחה מחלה של ממש.
מאת: ציפי ברמן
פעם הילדה שלי בת ה-4.5 היתה מתלוננת על כאבים ומצהירה שהיא חולה בכל פעם שנאלצתי להישאר עד מאוחר בעבודה והבייביסיטר היתה מגיעה לקחת אותה במקומי מהגן. הכאבים היו משתנים: פעם הראש, בחילה, אף, אוזן, גרון. כשהייתה מתבקשת להצביע על מיקום הכאב, כיוונה לעבר הצוואר אחרי שהתלוננה על כאב בטן והוסיפה עוד איברים כואבים על הדרך. התלונות, אגב נעלמו כלא היו מיד כששבתי הביתה ולאחריהם לא התפתחה מחלה של ממש.
מתברר שהיא לא היחידה ומדובר בתופעה אמיתית ומוכרת (כולל התייחסות בספרות, פרסום בגוגל בו ניתן לאתר מידע על התופעה). ילדים יכולים להיות השחקנים הטובים ביותר ולהמציא "מחלה מדומה" או כאבים במטרה להתחמק ממשהו שאינו רצוי מבחינתם או שהם חוששים מפניו. יחד עם זאת, קיימים מצבים בהם הילד מפתח סימפטומים של ממש כתוצאה ממצב של לחץ או חרדה הנובע משינוי מאיים או גורם לחץ אחר. הסימפטומים אינם הבעיה האמיתית ולכן הפיתרון צריך להיות מכוון למקור הבעיה האמיתית. בעצם, יש להבחין בשני סוגי "חולים מדומים": אלה הממציאים מיחושים ומשתמשים בהם לצורך התחמקות ואלה הסובלים באמת מכאבים, לאחר שגופם "משדר" מחלה באופן לא מודע.
איך בכל זאת תדעו אם הילד מתלונן על כאבים ואכן סובל מכאלה? מה עומד מאחוריהם? ואיך תגיעו לפיתרון המתאים והיעיל ביותר להתמודדות עם התופעה על מנת שלא תישנה בהמשך?
דוקטור מה קורה לי?
כשהילד מתלונן על כאב שהוא או טוען שחולה, יש לבדוק יחד איתו מה בדיוק כואב או מציק לו. אפשר לבקש ממנו להצביע על המיקום המדויק של הכאב. אם הילד מתלונן על כאב גרון ומצביע על הבטן ועל איברים נוספים שלא נמצאים בקרבת מקום לגרון, אז קיים סיכוי טוב שהבעיה אינה רפואית. יש לקחת בחשבון שבני גיל ארבע ומטה, מתקשים באמת למקם את מקור הכאב ממנו סובלים. אם הילד מתלונן על כאב גרון ומצביע על הגרון אז או שהוא שחקן טוב ומתחזה מצוין או שבאמת מדובר במחלה אמיתית. במקרה השני מומלץ לפנות לרופא על מנת לאשש את התלונה ולקבל טיפול מתאים. יש לקחת בחשבון שקיימת התחלות של ילדים, שהיא תופעה פסיכו פיסית הנובעת מקשיים נפשיים. במקרה כזה, הילדים מתקשים להתמודד עימם והתלונות אינן ניסיון התחמקות אלא ביטוי לקשיים. הסימפטומים הינם אמיתיים לכל דבר.
בסרט הזה כבר הייתי
כאשר הילד מתלונן על כאבים מסוימים, נסו להיזכר מתי הפעם האחרונה שהילד התלונן על אותן תופעות או תופעות דומות בתקופה האחרונה. נסו לאתר נקודות דמיון בין המקרים. האם הילד מתלונן על כאבים כל פעם שצריך ללכת לחוג החדש שהחלטתן שיהיה הכי מתאים עבורו, או האם זה דווקא מופיע לפני שאתם עומדים לצאת בערב והוא נשאר עם בייביסיטר? אם תצליחו לזהות נקודות דמיון, ניתן יהיה לקשר בין המקרים ולנסות להבין את מקור התופעות ואז נוכל להתקדם לכיוון אופן ההתמודדות המתאים ביותר עם המצב.
מה השתנה הלילה הזה
האם הילד מתלונן על מחלה, מיחושים מסוימים או הרגשה כללית לא טובה בתקופה המאופיינת בשינויים בחייו, כמו מעבר דירה, שינוי גן, כניסה לבית הספר או אולי אח חדש מצטרף למשפחה. לילדים, אפילו יותר מלמבוגרים חשובה וחיונית השגרה הבטוחה והמוכרת שלהם לצורך השקט והרוגע הפנימי שלהם. כל שינוי בשגרה יכול להוות איום ולגרור תופעות של לחץ וחרדה לקראת הלא נודע. לדוגמא: מעבר דירה, מסגרת חדשה, עם ילדים, גננת או מורה חדשים וללא אמא לצידו. או שינויים המתרחשים בתוך המשפחה כמו אח קטן המצטרף למשפחה ואז הבלעדיות על אמא מסתיימת.
אמא תמיד תאמין לך ותהיה מאחוריך
בין אם מדובר במחלה אמיתית לכל דבר, מחלה מדומה כניסיון התחמקות, משיכת תשומת לב או מצב חרדה שמתלוות אליו תופעות פיזיולוגיות, חשוב שההורה יתמוך בילד ויגלה אמון, אמפטיה והבנה. חשוב לא לשדר תחושות שליליות כמו כעס, אכזבה או חוסר אמון. ילד הנמצא במצוקה בחייו צריך הורה לצידו שינחם אותו ויהיה קשוב לו ולא יפגע בדימוי עצמי שלו .
אתה יודע מה אני עשיתי כשהייתי במצב שלך
כאשר אתן מצליחות להבהיר את המצב, לפשט אותו ואת הסיבות מאחוריו והתובנה שמדובר בתסמינים לא אמיתיים או מיחושים הנגרמים כתוצאה ממצב נפשי או רגשי, כדאי לשוחח עם הילד ולנסות להציף את הדברים. ניתן להיעזר בציור של רגשות, משחק תפקידים (להחליף תפקידים- אתם הילד והוא ההורה) או קריאת סיפור על רגשות ודרכו לפתח את הנושא. אם מדובר בגורם חרדה שעולה, חשוב להסביר שהתחושות הן טבעיות ומובנות, אתן לצידו והמטרה שלכן להקל עליו ולסייע לו לעבור את התקופה בקלות ככל הניתן. במידה והילד מנסה להתחמק ממצב מסוים, להבהיר לו שבריחה אינה הפיתרון ואפשר להתמודד יחד עם הבעיה. אפשר לספר חוויה אישית על מקרה דומה שאתם חוויתם בילדותכם ואיך הצלחתם להתמודד איתו בהצלחה. גם אתם הרי הייתם קטנים וחוויתם פחדים וחששות לקראת המעבר לגן חדש, בית הספר, הליכה לרופא השיניים. זה לא היה פשוט אבל בעזרת xyz הצלחתם להתמודד ולהתגבר על המכשולים. כך הילד יבין שמה שחווה הינו טבעי, הוא לא לבד במערכה ותוכלו להוות עבורו מודל לחיקוי.
לסיכום
כשהילד שלכן מתלונן על כאבים או מצהיר שהוא חולה, בדקו את השטח ונסו לבחון באם מדובר במחלה של ממש, מחלה מדומה לחלוטין או מצב בו הסימפטומים אכן קיימים ונגרמים כתוצאה מבעיה או מצוקה. כשביצעתם אלימינציה והגעתם לאפשרות הסבירה ביותר, נסו לתת פתרון הולם, תוך שאתן משדרות לילד שאתן מאמינות בו, לצידו , איתו לאורך כל הדרך ויחד תוכלו להתמודד ולנצח את המחלה או את מה שעומד מאחוריה.
