האיום העיקרי על בריאות הילדים: חוסר פעילות גופנית
שלח לחברסקר של ארגון הבריאות העולמי אשר פורסם ב2008, בו השוו את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער מקרב 40 מדינות מערביות, מציב את ישראל שטופת השמש במקום האחרון.
מאת: ד"ר גל דובנוב-רז, מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט, מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, ביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים, תל השומר
מי היה מאמין? סקר של ארגון הבריאות העולמי אשר פורסם ב2008, בו השוו את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער מקרב 40 מדינות מערביות, מציב את ישראל שטופת השמש במקום האחרון. מסתבר ש- 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות.
יתרונות הפעילות הגופנית בילדים מוכחים היטב, ונוגעים הן לבריאותם בהווה, והן לבריאותם בעתיד. ידוע כי לילדים פעילים ישנו הרכב גוף בריא יותר, הכולל מסת עצם גבוהה יותר, מסת שריר וכוח רבים יותר, ואחוזי שומן נמוכים. ילדים פעילים הם בעלי הישגים אקדמיים טובים יותר בבית הספר, ובעלי בריאות נפשית טובה. לגבי העתיד, נמצא כי ילד פעיל בעל סיכוי רב יותר לגדול ולהיות מבוגר פעיל; מבוגר פעיל, כידוע, הוא מבוגר בריא יותר. הרכב גוף בריא יותר בגיל הצעיר, יאפשר מסת עצם גבוה יותר בגיל המבוגר, וסיכון מופחת לאוסטאופורוזיס ולשברים. בנוסף, אחוזי שומן נמוכים יותר בילדות קשורים עם סיכון מופחת להשמנה עתידית, ולכן מגנים מפני המחלות הרבות הנלוות להשמנה.
כושר גופני והתסמונת המטבולית בילדים
התסמונת המטבולית הינה שילוב של הפרעות במאזן שומני הדם, ברמות הסוכר בדם ובלחץ הדם, אשר נלווית להשמנה הבטנית. גם בקרב ילדים ניתן לראות הפרעות אלו, בעיקר בקרב אלו בעלי עודף משקל. מספר מחקרים מהשנים האחרונות בחנו אם כושר גופני טוב יכול לצמצם סיבוכים אלו. כצפוי, נמצא כי ילדים עם כושר גופני טוב, היו בעלי רמות טובות יותר של כולסטרול בדם, סוכר בדם ולחץ דם, בהשוואה לילדים אשר בכושר גופני נמוך. נתון מעניין יותר היה, כי בקרב ילדים שמנים, עוצמת ההגנה היתה הרבה ביותר: לילד שמן אשר נמצא בכושר גופני טוב, היתה עוצמת התסמונת המטבולית מופחתת ב-50% לעומת ילד שמן אשר אינו בכושר טוב. כלומר, גם בנוכחות השמנה, כושר גופני יכול למזער את נזקיה וסיבוכיה. מחקרים דומים בקרב מבוגרים לימדו אותנו, כי שמן בכושר טוב מוגן באופן משמעותי מתמותה ומסיבוכי ההשמנה. למעשה, כושר גופני ירוד במבוגרים הינו גורם סיכון משמעותי לתמותה, אף יותר מאשר עישון או נוכחות מחלת הסוכרת.
לפיכך, על ילדים בעלי עודף משקל להיות פעילים ככל שניתן, על מנת לצמצם את השפעותיה השליליות של ההשמנה. כל זאת גם ללא קשר לתפקידה החשוב של הפעילות הגופנית בעת תכנית לירידה במשקל או למניעת העלייה הנוספת.
פעילות גופנית, השמנת ילדים וגנטיקה
מזה שנים רבות, מחפשים חוקרים רבים ברחבי העולם אחר הסיבות הגנטיות להשמנה. מאות גנים נמצאו כקשורים להשמנה, אולם לפני מספר שנים לא רב, נמצא גן אחד אשר קשור במיוחד עם סיכון מוגבר להשמנה, הן במבוגרים והן בילדים. גן שכיח זה נקרא fto, ונוכחות צורות מסוימות שלו מגבירות את כמות השומן בגוף והסיכון לעודף משקל. הנחה רווחת היא, כי המטען הגנטי הינו קבוע, מתוכנת מלידה, ולא ניתן לשנות את השפעתו. צמד המילים "זה גנטי", משמש רבות כתירוץ לעודף המשקל.. אז למה בכלל לבדוק ולחקור, אם לא ניתן לשנות את השפעתו? הפתעה: אפשר גם אפשר!
מחקר אשר נערך בקרב 750 מתבגרים מרחבי אירופה ופורסם באפריל 2010, בדק את הקשר בין נוכחות אותו גן המגביר את הסיכון להשמנה לבין פעילות גופנית. בצורה מפתיעה ומשכנעת מאוד, נמצא כי בקרב בני הנוער אשר ביצעו את כמות הפעילות הגופנית המומלצת (כאמור, לפחות 60 דקות מדי יום), נוכחות גן זה לא הגבירה את כמות השומן בגוף או את מדדי ההשמנה. לעומת זאת, בקרב הנבדקים אשר לא ביצעו את כמות הפעילות המומלצת, נמצא כי אכן, כידוע ממחקרים אחרים, נוכחות הגן הגבירה את ההשמנה. ממחקר זה אנו למדים כי בקרב ילדים הנושאים נטייה גנטית להשמנה, ביצוע פעילות גופנית מבטל את אותו הסיכון המוגבר. כך, אנו יכולים לכוון את מאמצינו לאוכלוסיות בסיכון, ולשלב בין המידע המתקבל מבדיקות גנטיות חדשניות, לבין כלי בסיסי ומוכר כמו פעילות גופנית.
סיכום
מזה למעלה מעשור מצטברות עדויות רבות כי חוסר פעילות גופנית וכושר ירוד הן הסכנות הגדולות ביותר לבריאותנו בעידן הנוכחי, מבוגרים וילדים כאחד. מסיבה בלתי מובנת, אחוז בני הנוער בישראל המבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת הוא זעום, והנמוך ביותר מבין 40 מדינות מערביות. לפעילות הגופנית יתרונות בריאותים רבים, הנוגעים הן לבריאותו של הילד בהווה, והן לזו שבעתיד. כושר גופני טוב מצמצם בצורה משמעותית את סיבוכי ההשמנה המטבוליים, ובמיוחד בילדים בעלי עודף משקל. ולסיום, לאחרונה נמצא כי ביצוע פעילות גופנית כמומלץ, מגן על ילדים מפני נטייה גנטית להשמנה.
מאמצים רבים מתבצעים ברמות שונות של הקהילה, שרותי הבריאות ומשרדי הממשלה, כדי להגביר את ההזדמנויות לפעילות גופנית בקרב ילדים. בסופו של דבר, זהו תפקידם של ההורים בשטח: לצמצם את שעות המסך של הילדים לשעתיים ביום ומטה, ולהגביר את פעילותם הגופנית על ידי הגעה עצמאית לבית הספר, השתתפות בחוגים ספורטיביים בשעות אחר הצהריים, וביצוע פעילות גופנית שוטפת ככל האפשר.
