חינוך דמוקרטי - יתרונותיו ואתגריו
שלח לחברהחינוך הדמוקרטי החל להתפתח בארץ משנות השמונים, וכיום ישנם בארץ יותר משלושים בתי-ספר דמוקרטיים. מדובר בסדר גודל רציני מאד ביחס לגודל האוכלוסייה. חלק מבתי-הספר אינם מוכרים על-ידי משרד החינוך, אך חלקם קבלו הכרה והצטרפו לחינוך הממלכתי.
מאת: רוסנה ברגהוף
החינוך הדמוקרטי החל להתפתח בארץ משנות השמונים, וכיום ישנם בארץ יותר משלושים בתי-ספר דמוקרטיים. מדובר בסדר גודל רציני מאד ביחס לגודל האוכלוסייה. חלק מבתי-הספר אינם מוכרים על-ידי משרד החינוך, אך חלקם קבלו הכרה והצטרפו לחינוך הממלכתי.
מאפייני החינוך הדמוקרטי
החינוך הדמוקרטי מבוסס על עקרון זכויות האדם: זכות הבחירה, זכות הביטוי, הזכות לכבוד ועוד. החינוך הדמוקרטי דוגל בשוויון בין ילדים למבוגרים ובמקביל רואה בכל ילד אינדיבידואל בעל ייחודיות משלו, ושואף לתת מענה לצרכים השונים של כל ילד. בבית-ספר דמוקרטי נוכל למצוא את המאפיינים הבאים:
- אפשרויות בחירה: התלמיד אחראי ליצור את סדר היום שלו. בחלק מבתי-הספר התלמיד בוחר בין שיעורים שונים ומרכיב לעצמו את מערכת השעות, ולרוב קיים "פרלמנט" שבו ניתן להחליט מה יהיה היצע השיעורים מתוכם יוכלו לבחור. בבתי-ספר אחרים, השייכים לזרם החינוך החופשי, אין שיעורים מובנים והילד בוחר בעצמו כיצד ומה ללמוד.
- רב גילאיות: בבתי-ספר דמוקרטיים לרוב אין חלוקה לכיתות לפי גילאים, אלא כל אחד בוחר שיעורים שונים בהתאם לתחומי העניין שלו. התפיסה היא שכל ילד מתפתח בקצב שונה, מבחינה רגשית וקוגניטיבית, ושהמפגש בין ילדים בגילאים שונים דווקא יכול להועיל להתפתחות זו.
- מבנה ארגוני דמוקרטי: ברוב בתי-הספר קיימת הפרדת רשויות - רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת ורשות מבקרת. הרשות המחוקקת מכונה ה"פרלמנט" והיא קובעת את חוקי בית-הספר בהצבעה דמוקרטית, כאשר לכולם קול שווה - לצוות, לתלמידים ובחלק מהמקרים גם להורים. הרשות השופטת היא לרוב ועדת משמעת, אליה פונים כאשר הופרו חוקי בתי-הספר. לצוות אין סמכות להעניש תלמיד ללא דיון בוועדה זו. בחלק מהמקרים משתמשים בגישור על מנת לפתור קונפליקטים.
- חונכות: כל ילד בוחר איש צוות אשר תפקידו ללוות אותו ולייעץ לו, בעניינים לימודיים ואישיים.
- מוטיבציה פנימית: תהליך הלמידה מונע על-ידי מוטיבציה פנימית, סקרנות ועניין אישי של הילד, וזאת במקום המוטיבציה החיצונית הנהוגה בבתי-ספר הרגילים שמתבטאת ברצון לקבל ציונים טובים, פחד מעונשים ועוד.
אתגרי החינוך הדמוקרטי
האתגר המרכזי הוא הנושא הכלכלי והשפעת החינוך הדמוקרטי על פערים חברתיים.
שאלה נפוצה שהורים שואלים את עצמם לפני שמחליטים לשלוח את הילד לבית-ספר דמוקרטי היא: האם זה ישפיע על אפשרויות ההשתלבות של הילד במסגרות שונות כצבא או אוניברסיטה בעתיד? העובדה שהילד לא בהכרח ילמד את החומר הסטנדרטי של משרד החינוך ואינו מורגל בשיטה של מבחנים וציונים, יכולה להוות אתגר בפני תלמידים הרוצים להמשיך במסלול הרגיל של מבחני בגרות ואוניברסיטה. כאן נשאלת השאלה: האם מדובר בציפייה חברתית או בשאיפה של הילד עצמו? ילדים אשר מעוניינים לגשת למבחני בגרות, יקבלו את תמיכת בית-הספר והצוות בהגשמת מטרה זו. ההשתלבות העתידית נקבעת על פי הרצונות והמוטיבציה של הנערים, והנסיון מראה כי סיכויי קבלה לתואר ראשון של תלמידי החינוך הדמוקרטי הם גבוהים וטובים.
אחד האתגרים שלנו כהורים, הוא לתת אמון בילדים שלנו, שהם יודעים מה טוב בשבילם ויודעים מה הם רוצים. הילד נהנה במיוחד משיעורי האנגלית בבית הספר ורוצה לנסוע לסאמר סקול באנגליה וללמוד לכתוב שירה באנגלית? מצוין! הוא מתעניין בפיזיקה קוואנטית, חולם להיות רקדן או טכנאי מחשבים? החינוך הדמוקרטי מאפשר לנו לכבד את רצונותיהם וצרכיהם של ילדינו, ונותן פתח להתפתחות, מימוש עצמי, הגשמת חלומות ובחירה חופשית.
