השפעת התנהלות המשפחה על התנהגות הילד בשנות בי"הס
מחקר פסיכולוגי חדש מאשר את האבחנה כי משפחות שאינן מאושרות משפיעות על יכולת ילדיהם להסתגל למערכת החינוכית. המחקר התמקד בקשיי הסתגלותם של הילדים בבית הספר בשנותיהם הראשונות.
מאת: דנה רותם
מחקר פסיכולוגי חדש מאשר את האבחנה כי משפחות שאינן מאושרות משפיעות על יכולת ילדיהם להסתגל למערכת החינוכית. המחקר התמקד בקשיי הסתגלותם של הילדים בבית הספר בשנותיהם הראשונות.
מחקר שלושת השנים פורסם בתאריך ה-15.07.2010 בירחון התפתחות הילד של אוניברסיטת רוצ'סטר, כשהוא בוחן תבניות של מערכות יחסים בקרב 234 משפחות בעלות ילדים בגילאי 6 שנים.
לדבריה של החוקרת הראשית, מליסה סטורג'- אפל (פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר) :
"משפחות יכולות להיות תומכות ולהוות עוגן לילדים בעת כניסתם למסגרת בית הספר, או שהן יכולות להוות עבור הילד כמקור למתחים, להסחות דעת ולאי הסתגלות". "המחקר מראה שמשפחות הנוקטות בגישה קרה וגישה שתלטנית, לרוב, ילדיהם יתקלו בקשיי הסתגלות בבית הספר במהלך שלוש השנים הראשונות. קשיי הסתגלות אלו יבואו לידי ביטוי בהתנהגות אגרסיבית, מצבי רוח ירודים, תחושת ניכור וכיו"ב..". " המחקר גם מוצא כי ילדים ממשפחות אשר מצויות בקונפליקטים ברמות הגבוהות נאלצים להתמודד עם תסכול ועם דחייה חברתית במהלך שנות בית הספר הראשונות".
מחקר שלושת השנים הראשונות בבית הספר:
במחקר החדש המשפחות הוערכו תוך שימוש בדיווח הורה ודיווח המורה ותוך אבחנת מעבדה, המשפחות הגיעו למעבדה ל-2 ביקורים בשנה (שבוע הפריד בין ביקור לביקור). המשפחות והילדים נתבקשו להציג אינטרקציה חברתית דרך משחק למשך 15 דקות ובמפגש לאחר מכן כל הורה היה באינטראקציה פרטנית של חמש דקות משחק עם הילד וחמש דקות ארגון וסדר. ההורים גם נתבקשו לדון בשני נושאים מהותיים היוצרים מחלוקות במשפחה. כל המפגשים צולמו ואובחנו לאחר ניתוח הסרטים.
המחקר התמקד במערכת היחסים בין ההורים, כאשר כל התנהגות תועדה, נבחנה יכולתם התפקודית כצוות בשיתוף הילד, היחס שהופגן כלפי הילד נבחן במהלך כל פעילויות האינטראקציה המשפחתית וההורית, נבחן הקשר בין הילד לאימו ובין הילד לאביו באופן פרטני, מבחינת הפגנת רגשות ומעורבות רגשית.
צוות המחקר זיהה שלושה פרופילים מרכזיים:
1. המשפחה המאושרת.
2. המשפחה המלוכדת.
3. המשפחה הלא מאושרת שנחלקת ל-2 קטגוריות – הראשונה חוסר ליכוד, והשנייה שתלטנות במידה מסוימת.
משפחות מלוכדות מאופיינות ככאלו עם קשרים הרמוניים, הפגנת רגשות חמים, סמכותיות ההורים יחד עם גמישות בעת הצורך מול הילדים, קחו לדוגמה את משפחת קוסבי הידועה בחיוב מסדרת הטלוויזיה המצליחה.
משפחות אשר שומרות על שליטה באופן קיצוני, בהרבה מקרים הינן מעורבות רגשית ומפגינות מידות קלות של חיבה, הן עסוקות בהתעמתות מתמדת, עוינות, חוסר ליכוד שלא מעניק למשפחה את התחושה המשפחתית שלהם של הביחד כחוליה אחת. פרופסור סטורג'-אפל גם כאן מעלה דוגמה של משפחת בארון מסדרת טלוויזיה ידועה: "כולם אוהבים את ריימונד".
כעת המשפחה הלא מלוכדת והמנוכרת, קשרי המשפחה מאופיינים ביחסי שליטה, כשהפגנת רגשות הינה מינימלית ביותר אם בכלל..
לדבריו של שותף במחקר הפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, פטריק דיוויס, "למרות שהמחקר מציג קשר מוצק בין תפקודו של הילד בבית הספר לבין מאפייני משפחתו ישנו סייג שיש להתייחס אליו בכובד ראש – לעיתים לא המשפחה הינה גורם ההשפעה על קשיי השתלבותו של הילד במהלך השנים הראשונות בבית ספר, לעיתים ישנם גורמים משפיעים אחרים כגון: סביבת מגורים, בית הספר עצמו, גורמים גנטיים, בעיות במעגלים חברתיים אשר עשויים להשפיע באופן שונה על כל ילד."
המחקר החדש מבסס תיאוריה אודות שלושת פרופילי המשפחה אשר זוהו במחקרים קליניים. מחקר זה הינו מחקר אמפירי ראשון המאשר קיום קשר השפעה של המסגרת המשפחתית על הנישואין, על האינטרקציה ההורית, ועל כל אינדבידואל במשפחה.
המחקר מצא כי ילדים ממשפחות שאינן מלוכדות החלו את שנותיהן הראשונות במערכת החינוך עם רמות גבוהות של התנהגות אגרסיבית, חוסר שיתוף פעולה, וקשיי ריכוז בחומר הנלמד, כאשר התנהגות הרסנית זו רק החמירה עם חלוף השנים.
הילדים ממשפחות שהוגדרו כפריק קונטרול (שתלטניות) נכנסו למערכת החינוך עם בעיות משמעת די דומות, מצבי רוח ירודים, ודחייה בעיקר מחבריהם המגיעים ממשפחות מלוכדות.
ככל שחלפו השנים הילדים משתי הקבוצות (תתי קבוצה של קבוצה 3) החלו לפתח עם השנים רמות גבוהות יותר של חרדה, תחושת ניכור ושונות מחבריהם וממוריהם.
עורכי המחקר מסכמים כי ילדים בגילאי שנות בית הספר הראשונות עשויים להיות רגישים ופגיעים במיוחד לתבניות של מערכות יחסים לא בריאות.
אודות עורכי המחקר:
http://www.psych.rochester.edu/faculty/sturge-apple/
http://www.psych.rochester.edu/faculty/davies/
המאמר נערך באדיבות אתר חשמלאים ואתר ערסלים