מה הקשר בין בלוטת התריס ורעלת היריון?
שלח לחברמחקר חדש, אשר פורסם בכתב העת הבריטי לרפואה ה - bmj, בדק את הקשר בין רעלת היריון ובעיות בתפקוד בלוטת התריס. המחקר מצא כי נשים שסובלות מרעלת היריון נמצאות גם בסיכון גבוה יותר לחוות בעיות בתפקוד בלוטת התריס.
מאת: אילנה גוטקין מידענית רפואית בעלת תואר מוסמך במדעי החיים ובביוטכנולוגיה מאוניברסיטת קימברידג' באנגליה צוות דיאגנוסטיק טכנולוג'יס
לפני שנדון במחקר החדש, חשוב לציין כי פעילותה של בלוטת התריס הינה מהותית למהלך החיים. היא אחראית על ייצור הורמונים אשר החשובים בהם משפיעים על קצב המטבוליזם והגדילה של הגוף.
מהמחקר החדש עלה כי נשים שסבלו מרעלת היריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות בתפקוד בלוטת התריס בהמשך חייהן. הנתונים למחקר, נאספו משני מחקרים שונים. מחקר אחד עקב אחרי נשים בסוף ההיריון והמחקר השני עקב אחרי נשים אחרות 20 שנים לאחר שילדו. תוצאות המחקרים מראות כי לרעלת היריון ישנן השפעות הנותרות זמן רב לאחר חלוף המחלה אשר באות לידי ביטוי ומופיעות זמן רב לאחר ההיריון והלידה ולא רק במהלך תקופת ההיריון עצמה.
ידוע שלהורמון בלוטת התריס האימהי, התירוקסין, תפקיד חשוב בהתפתחות המוח של העובר. העובר עצמו מתחיל לייצר את ההורמון במחצית השנייה של ההיריון, והוא תלוי לחלוטין באספקת התירוקסין האימהי בשלב ההתפתחותי הקריטי להתפתחות המוח. רמת הורמוני בלוטת התריס עולה בהדרגה במהלך ההריון ועד הלידה בכדי לספק את הצרכיםהגוברים של האם ואת צרכי העובר. רמות הורמון ה-tsh עולות אף הן בהדרגה בדם העובריבעת ההריון. במהלך הריון, הורמוני בלוטת התריס עוברים ממחזור הדם של האם לעובר. להורמוני בלוטת התריס של האם יש חשיבות להתפתחות מערכת העצבים המרכזית והמוח שלהעובר בתקופה שלפני יצור ההורמונים, ולכן תינוקות לאמהות שלהן תת-פעילות של בלוטתהתריס עלולים לסבול מהתפתחות לקויה של מערכת העצבים. מצד שני, לעוברים שלהם איןהתפתחות תקינה של בלוטת התריס ואין יצור עצמוני של הורמוני התריס, יש הגנה מההורמונים של האם.
רעלת הריון מתאפיינת בעליה בלחץ הדם, הפרשה מוגברת של חלבון בשתן ובצקות קשות. בקרב חלק מהנשים עלולה להיות גם פגיעה באברים ומערכות נוספות, כמו בכבד, בכליות, בעיניים, במוח וכן במערכת קרישת הדם. המחלה מסכנת גם את העובר ועלולה לגרום לו לנזקים בלתי הפיכים ואפילו מוות.
נשים עם תת פעילות בלוטת התריס שאובחנה ומטופלת עוד לפני ההיריון, זקוקות בד"כ לתוספת משמעותית של הורמון במהלך ההריון. ובמקרים אילו מומלץ ניטור מתמיד של פעילות בלוטת התריס מתחילת ההריון. בקבוצת הנשים שנבדקו במהלך ההיריון נמצאה עליה ברמות של ההורמון לקראת סוף ההיריון. נמצא כי לאחת מכל ארבע נשים היו רמות הורמון גבוהות לעומת נשים אשר לא סבלו מרעלת הריון אצלן רמת הורמון גבוהה נמצאה רק באחת מתוך שבע נשים.
מחקר נוסף, רחב היקף, אשר נערך בנורווגיה ופורסם בכתב העת המדעי norsk epidemiol בחן את תפקוד בלוטת התריס בקרב נשים אשר חוו היריון ולידה בפעם האחרונה לפני כעשרים שנה. במחקר נמצא כי נשים שסבלו מרעלת הריון בהריון הראשון שלהם היו בסיכון כמעט כפול להימצאות רמות גבוהות של ההורמון לעומת נשים אשר לא סבלו מרעלת היריון. כמו כן נמצא כי נשים שסבלו מרעלת הריון במהלך ההיריון הראשון והשני היו בסיכון גבוהה פי שש להימצאות רמות הורמון גבוהות לעומת נשים שלא סבלו מרעלת היריון כלל. רמות ההורמון הגבוהות שנמצאו בבדיקות הדם שנעשו לאותן נשים אשר מצביעות על העובדה שנשים שסבלו מרעלת הריון נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה לפתח מחלות תקופה ארוכה לאחר שילדו ולאחר שהרעלת חלפה. מכאן שלרעלת הריון ישנן השפעות והשלכות בריאותיות הבאות לידי ביטוי בטווח הארוך, לאחר תקופת ההיריון והלידה ולא רק בזמן ההריון. מחלות הקשורות לבלוטת התריס לעיתים קשות לאבחון אך לאחר שאובחנו הטיפול בהן אינו מסובך ואף פשוט יחסית. יתר פעילות של הבלוטה גורם להרגשת חרדה, חולשה וקשיים בשינה. לעומת זאת, תת פעילות של הבלוטה יכולה להביא לדיכאון, עייפות, ועלייה במשקל.
רעלת הריון היא תופעה המאפיינת כ- 6% מאוכלוסיית הנשים בישראל ועשויה לגרום לתמותה ותחלואה של האם או העובר. נכון להיום, ישנן השערות לגבי גורמי המחלה ומחקרים אלו מצטרפים לידע רפואי ההולך ומצטבר בידי אנשי המדע, המצביע על גורמים סביבתיים והתנהגותיים שמגדילים את הסיכון לרעלת הריון. בין הגורמים ניתן למנות אנורקסיה, חשיפה לזיהום אוויר, הריון בגיל הנעורים או בגיל מאוחר והשמנה. הדרך הטובה ביותר לפתח מניעה וריפוי היא באמצעות גילוי מוקדם. ככל שרעלת הריון מתגלה בשלב מוקדם, כך עולים סיכויי המניעה הריפוי והטיפול, באמצעות השגחה רפואית קרובה ושימוש בתוספי מזון או טיפול תרופתי מונע במידה שהרופא מוצא לנכון.
חיזוי הנשים הנמצאות בסיכון בתחילת ההיריון נותן אפשרות להורדת הסיכון למחלה ואף למניעתה עוד לפני הופעת הסימנים. באמצעות מעקב הריון קפדני, בדיקות נוספות ואמצעים שונים להפחתת הסיכון למחלה כמו שימוש בתוספי מזון כמו סידן וחומצה פולית, ניתן להגביר את הסיכוי להתפתחות תינוק בריא וללידה תקינה. בחלק מהמקרים ניתן לתת טיפול תרופתי של אספירין במינון נמוך, או בנוגדי קרישה. לפעמים הרופא יכול לנקוט בטיפול אקטיבי להאצת הבשלת ריאות העובר והשלמת התפתחותו התקינה. כל אלה יכולים לדחות את מועד התפרצות המחלה, להחליש את סיבוכיה, לצמצם את הפגיעה בעובר ובמקרים מסוימים אף למנוע אותה לגמרי. מודעות האישה למצבה יכול למנוע מקרי אסון שבהם האישה מגיעה לבית החולים מאוחר מדי, כאשר סכנה נשקפת לחייה והעובר מת ברחם.
רעלת הריון מתבטאת בסכנת חיים ממשית לאם ומהווה את גורם התמותה השני בחשיבותו בקרב נשים בהריון, מכיוון שהיא יכולה לגרום לפרכוסים ולשטף דם במוח. בפועל, תמותת הנשים לא גדולה, כי כדי להציל את חייהן מיילדים אותן בדחיפות, והלידה המוקדמת מלווה ברוב המקרים בניתוח קיסרי ומסוכנת בעיקר לעובר ופחות לאם. לא פעם מצליחים להציל את האם אך לא את העובר, ואם מצילים את העובר הוא לרוב נולד כפג העשוי לסבול ממשקל נמוך, ריאות לא מפותחות, פגיעה בראיה, ירידה מוטורית ופגיעה קוגניטיבית ובנוסף מגבירה את הסיכון של התינוק שנולד לחלות בסוכרת ובהשמנת יתר במהלך חייו.
עד היום הוצעו ונחקרו עשרות שיטות לגלות את המחלה לפני שהופיעו הסימנים שלה אך החיסרון של כולם הוא שהגילוי נעשה בשלבים מתקדמים של ההיריון, במועד מאוחר מדי, כשהיכולת למנוע את המחלה כבר מוגבלת ביותר. למשל בדיקת דופלר, שהיא בדיקה של זרימת הדם בעורקי הרחם באמצעות אולטרה סאונד בדיקה הדורשת מכשור יקר, מיומנות גבוהה של הבודק ולכן עלותה גבוהה מאוד למערכת הבריאות. לאחרונה פותחה בדיקה חדשה לחיזוי מוקדם של המחלה. מדובר בבדיקת דם חדשה הנקראת בדיקת חלבון שלייתיהמתבצעת במהלך השבועות 8-13 להריון. הבדיקה מאפשרת לראשונה בעולם לחזות את הסיכון להתפרצות רעלת היריון 6 חודשים מאוחר יותר והיא פרי פיתוח של חברת סטארט אפ ישראלית הנקראת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס. החיזוי המוקדם של המחלה באמצעות בדיקת הדם החדשה מהווה פריצת דרך יחידה ובלעדית בעולם המאפשרת לרופא לבחון דרכים לטיפול תרופתי היכול לדחות את מועד התפרצות המחלה, במקרים אחרים להקטין את חומרתה באופן ממשי ואף לפעמים למנוע לחלוטין את התפתחותה.
הבדיקה מומלצת לכל אישה בהריון. יחד עם זאת על פי מחקרים מדעיים, נשים בהריון עם תאומים או שלישיה, או נשים בהריון שגילן מעל 35 או מתחת לגיל 18, נמצאות בסיכון מוגבר לחלות ברעלת הריון. הסיכון המוגבר קיים גם בהריון ראשון בכלל או בהריון מבן זוג חדש, אחרי הריונות קודמים מבן זוג אחר, או אם האישה סובלת מהשמנת יתר, אנורקסיה או סוכרת.
