האם אכילת שוקולד עשויה למנוע רעלת הריון ?
שלח לחבראמא שלי תמיד אמרה, "אשה בהריון צריכה לקחת כל לילה קוביית שוקולד מתחת ללשון, לשינה ערבה ולצמיחה ובריאות העובר". מחקרים מדעיים וספרות ענפה שפורסמו מאז, התריעו מפני אכילת שוקולד ופרטו את כל חסרונותיו. והנה דווקא עתה בימים אלו ממש, החלו להתפרסם מאמרים שמזכירים את האמירה הישנה של אמא שלי.
מאת: אילנה גוטקין מידענית רפואית בחברת דיאגנוסטיק טכנולוג'יס, שפיתחה בדיקת דם לגילוי מוקדם של רעלת הריון.
אמא שלי תמיד אמרה, "אשה בהריון צריכה לקחת כל לילה קוביית שוקולד מתחת ללשון, לשינה ערבה ולצמיחה ובריאות העובר". מחקרים מדעיים וספרות ענפה שפורסמו מאז, התריעו מפני אכילת שוקולד ופרטו את כל חסרונותיו. והנה דווקא עתה בימים אלו ממש, החלו להתפרסם מאמרים שמזכירים את האמירה הישנה של אמא שלי. כך למשל, מחקר מדעי חדש ומרתק מסוגו שנערך במשך 4 שנים במרכז לאפידמיולוגיה של אוניברסיטת ייל בארצות הברית, בדק את הקשר שבין צריכת שוקולד לבין רעלת הריון. מסקנתם של החוקרים הייתה כי צריכת שוקולד במהלך ההריון מסייעת להורדת הסיכון להתפתחות רעלת הריון. במחקר המדעי השתתפו נשים שהיה להן הריון עם עובר אחד ושגויסו לטובת המחקר מ - 56 מרפאות נשים וכן מ – 15 מרפאות כלליות הקשורות עם 6 בתי חולים בקונטיקט ומֶסֶצ'וּסֶטְס ושילדו במהלך השנים 1996 ועד 2000. בסך הכול נכללו באנליזה הסופית של המחקר כ- 1,995 נשים שלגבי 1,681 מהן, ניתן היה לקבל באמצעות מילוי מפורט של שאלונים ובאמצעות ראיונות אישיים את רמת צריכת השוקולד האישית שלהן בכל מיני מאכלים ומשקאות כמו, שוקו חם, עוגות, גלידה וכדומה במהלך השליש הראשון והשלישי של תקופת ההריון. החוקרים בדקו והשוו את הסיכון לרעלת הריון בין הנשים שהעידו על צריכת 1-5 מנות שוקולד בשבוע.
בנוסף בדקו החוקרים של אוניברסיטת ייל את חבל הטבור של התינוק שנחתך במהלך הלידה של הנשים שהשתתפו במחקר ובקרב 1,611 מהן ניתן היה לקבוע את רמת אחד ממרכיבי השוקולד הנקרא תיאוברומין הנמצא ברקמות חבל הטבור. תיאוברומין הוא מרכיב ייחודי הנמצא בשוקולד שמקורו בצמח הקקאו ואינו דומה למספר מרכיבים המופיעים בקפה ונגזרותיו שמקורם בפולי הקפה. ממחקרים מדעיים קודמים, היה ידוע שככל שצריכת רמת התיאוברומין (באמצעות אכילה של שוקולד) גבוהה יותר, כך גבוהה רמתו בדם האם ובדם חבל הטבור.
מניתוח תוצאות המחקר, הצטיירה תמונת מצב דרמטית ומרתקת אשר הצביעה על קשר בין צריכת שוקולד של יותר מ - 5 מנות בשבוע לבין ירידה בסיכון לרעלת הריון. כמו כן נמצא יחס הפוך בין רמת התיאוברומין בחבל הטבור לרמת הסיכון לרעלת הריון כאשר ככל שרמת התיאוברומין הייתה גבוהה יותר, הסיכון לרעלת הריון היה נמוך יותר. אצל נשים שחלו ברעלת הריון, הייתה רמה נמוכה של המרכיב בחבל הטבור באופן משמעותי לעומת נשים שהיה להן הריון תקין.
החוקרים הסיקו כי התוצאות מצביעות על האפשרות שאכילה של שוקולד במהלך ההריון משפיעה על הפחתת הסיכון לחלות ברעלת הריון. כאשר נבדקה צריכת השוקולד באופן מעמיק יותר לאחר שיכלול הממצאים עם משקל האישה, מספר ילדיה, מוצאה האתני, רמת ההשכלה שלה וכדומה, הצביע הדבר על קשר חיובי מובהק בין צריכת מנת שוקולד אחת בשבוע מול נשים שצורכות חמש מנות שוקולד בשבוע היה מובהק. התברר כי אכילת חמש מנות או יותר של שוקולד בשבוע מביאה לירידה בסיכון לרעלת הריון ב- 60% לעומת צריכת מנה אחת של שוקולד בשבוע. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבינלאומי לאפידמיולוגיה היוצא ברחבי העולם.
חשוב לדעת כי, שוקולד מכיל כ - 700 סוגים שונים של אנטי אוקסידנטים ממשפחת הפלאבנואידים ומשפחת התיאוברומינים, המעודדים יצירה של חומר הנקרא ניטראט אוקסיד הגורם להרחבת כלי הדם וכן יש לו השפעה על מניעת יצירת קרישי דם ודלקות של כלי דם. התיאוברומינים מעודדים את פעילות הכליה והלב וגם הם גורמים להרחבת כלי דם ומניעת דלקות והצטברות נוזלים. במהלך המחקר מדדו החוקרים אוניברסיטת ייל את הרמה של הפלאבנואידים ושל התיאוברומינים בדם האם ובדם חבל הטבור והצביעו על עליה ברמתם בקורלציה גבוהה לשכיחות נמוכה של רעלת הריון ביחס לאוכלוסיה שלא צרכה שוקולד והוכיחו בצורה חד משמעית כי לתזונה השלכה ישירה ומיידית על הבריאות והדבר בולט במיוחד בתקופת ההריון.
לאחרונה אף דווח בכנס מדעי שנערך באיטליה על מחקר נוסף שחיזק מאד את ממצאי המחקר החוקרים מאוניברסיטת ייל ואף הוסיף מימדים ביוכימיים נוספים על תפוקת לב האם וזרימת הדם בכלי הדם של האם.
יחד עם זאת, לא מומלץ לנשים בהריון לצרוך שוקולד בכמות מוגברת, כאמצעי למניעת רעלת הריון אלא ליהנות ממנה יומית בצורת קובית שוקולד, כוס משקה קקאו, מנת גלידת שוקולד וכדומה ולשלב את האכילה בתפריט מאוזן הכולל גם ירקות ופחמימות מורכבות. בנוסף מומלץ ליטול תוספי סידן וחומצה פולית ולהתייעץ עם תזונאית.
רעלת הריון עלולה להופיע אצל כל יולדת במחצית השנייה של ההיריון. הסימנים השכיחים הם יתר לחץ דם והפרשה מוגברת של חלבון בשתן. בנוסף עלולה להיות פגיעה בתפקוד השליה והתפתחות העובר, במנגנון הקרישה, בכבד, בכליה ובמח. כאשר המחלה מופיעה, הטיפול היעיל היחידי הוא סיום ההיריון, ואם מדובר ברעלת הריון שהופיע בשבוע הריון מוקדם, התוצאה תהיה לידת פג, על כל הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בכך.
בדומה למחלות קשות אחרות בהן זיהוי מוקדם מקטין באופן משמעותי את הסיכונים והסיבוכים, זיהוי מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון, מאפשר לרופאים לטפל באותן נשים באמצעים יעילים למניעת המחלה או הקטנת חומרתה. בישראל לוקות בתופעה כ- 5,000 נשים מדי שנה. אחת הדרכים החדשניות לזיהוי מוקדם של רעלת הריון פותחה לאחרונה על ידי צוות המדעניםשל חברת הסטארט אפ דיאגנוסטיק טכנולוג'יס אשר הצליחו לבודד חלבון ייחודי לשליה, המכונה pp13, המצוי בנשים בהריון ואשר מגיע אל דם האם. באמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לקבוע את רמת החלבון בדם הנשים כבר בשבועות 7-13 להריון.
