מיעוט מי שפיר בהריון
שלח לחברבמהלך ההריון עולה מדי פעם המושג מי שפיר לתודעת בני הזוג המצפים לילד. מהם מי השפיר ומה עלולות להיות הסיבות למיעוט מי שפיר – בסקירה שלפניכם.
מאת: ד"ר שרון מסלוביץ, רופא נשים בכיר, אחראי מיון נשים יולדות, בי"ח ליס
מהם מי השפיר ומהם מקורותיהם?
מי השפיר הם הנוזלים העוטפים את העובר בעת שהותו ברחם. לנוזלים אלה מקורות ותפקידים המשתנים עם גיל ההריון:
עד תחילת השליש השני להריון (שבוע 16) מקורם של מי השפיר הינו אמהי ואילו לאחר מכן המקור משתנה לעוברי. למעשה החל מהמחצית השנייה של ההריון רוב מי השפיר נובעים מהשתן של העובר המתפתח. גם התפקיד של מי השפיר משתנה עם התפתחות ההריון.
מהו התפקיד של מי השפיר?
מי השפיר נבלעים על ידי העובר ומגיעים למערכת העיכול והריאות. מערכות אלה מתפתחות באופן מואץ בשליש השני להריון, תקופה בה יש להמצאותם חשיבות מכרעת על התפתחותם התקינה של איברי העיכול והנשימה. בשבועות אלה וגם בשבועות מאוחרים יותר, מהווים מי השפיר תווך בו יכול העובר לנוע בחופשיות ולשנות תנוחה - פעולות החשובות להתפתחות השרירים, הגידים והמפרקים. בשלבים המאוחרים יותר של ההריון (שליש שלישי ואחרון) תפקידם של מי השפיר לא ברור. ייתכן והם מאפשרים תווך המגן על חבל הטבור מפני לחץ על ידי דפנות הרחם.
איך מעריכים את כמות מי השפיר במהלך ההריון?
את כמות מי השפיר ניתן להעריך בסונר על ידי מדדים שונים כמדידת הכיס האנכי המירבי של מי השפיר. המדד הפופולרי ביותר לכמות מי השפיר נקרא afi או amniotic fluid index. מדד זה הינו סכום כיסי מי השפיר כפי שנמדדים תחת סונר, בארבעת רביעי הרחם. מיעוט מי שפיר מוגדר כ afi מתחת ל 5 ס"מ או מתחת לאחוזון 5 לגיל הריון.
מהן הסיבות האפשריות למיעוט מי שפיר?
הסיבות השכיחות ביותר למיעוט מי שפיר הינן:
1.
2. מומים במערכת השתן כחוסר התפתחות של הכליות או חסימות בדרכי השתן המובילים להשתנה מופחתת במידה ניכרת.
3. ירידה בתפוקת השתן העוברית הנובעת מאי ספיקה של השליה. השליה היא זו המספקת את הדם לכליות העובריות. כשאספקת דם זו פוחתת במידה ניכרת עקב חוסר תפקוד שלייתי - תרד תפוקת השתן העוברית ועמה נצפה לירידה בכמות מי השפיר.
למה עלול להוביל מיעוט מי שפיר?
מחסור קיצוני במי השפיר בשליש השני של ההריון עלול להסתיים בחוסר התפתחות הריאות, מצב שאינו מאפשר חיים לילוד. מצבים אלה הינם נדירים. בשליש האחרון של ההריון, המשמעות של מחסור במי השפיר אינה בעצם אי המצאותם של מי השפיר אלא הגורם לכך שהינו כאמור - אי ספיקת שליה בחלק מן המקרים. כמות מי השפיר יורדת באופן פיזיולוגי לקראת מועד הלידה, כך שאין מקום לדאגה עם ירידה בכמות מי השפיר לאורך ההריון. במקרים של מיעוט קיצוני של מי שפיר לקראת המועד יש לשלול חוסר תפקוד של השלייה כגורם להעדר מי שפיר. במקרים אלה לעיתים יש להשרות לידה (הכוונה היא לזירוז) על מנת למנוע התדרדרות נוספת בתפקוד השלייתי.
לסיכום:
מיעוט מי שפיר בהריון הינו סיבוך לא שכיח אשר לרוב מתרחש לקראת סוף ההריון ואינו משפיע על בריאות האם או עוברה. במקרים קיצוניים יש צורך בהתערבות רפואית שעל פי רוב תסתכם בזירוז לידה לקראת המועד. מקרים של מיעוט מים מוקדם יותר בהריון הינם נדירים ודורשים בירור מקיף וייעוץ של מומחים להריון בסיכון גבוה.
