בדיקות דם כלליות בהריון ובדיקות שתן-קריאת תוצאות
שלח לחברבמהלך ההריון נהוג לבצע מספר בדיקות דם ושתן, בדיקות דם כלליות, בדיקות דם לגילוי נוגדנים לוירוסים, בדיקות סקר ביוכימי (חלבון עוברי), בדיקות סוכר ובדיקות שתן כללית ותרבית. יונת ארד כתבה לנו סדרת כתבות לגבי בדיקות אלה והכי חשוב...כיצד קוראים את התוצאות.
הכתבה הראשונה בסדרה, בדיקות דם כלליות ובדיקות שתן.
מאת: יונת ארד – "נגיעות של אימא", מדריכת הכנה ללידה, מנחת מפגשי אימהות ותינוקות. מוסמכת "המרכז הישראלי לחינוך ללידה".
במהלך ההריון נהוג לבצע מספר בדיקות דם ושתן, בדיקות דם כלליות, בדיקות דם לגילוי נוגדנים לוירוסים, בדיקות סקר ביוכימי (חלבון עוברי), בדיקות סוכר ובדיקות שתן כללית ותרבית. יונת ארד כתבה לנו סדרת כתבות לגבי בדיקות אלה והכי חשוב...כיצד קוראים את התוצאות.
הכתבה הראשונה בסדרה, בדיקות דם כלליות ובדיקות שתן.
בדיקת סוג דם ו- rh
בדיקה זו מתבצעת ממש בתחילת ההריון (אין צורך בצום) ונועדה לבדוק מהו סוג הדם של האם
( a,b,ab,o) והאם היא בעלת rh חיובי או שלילי. המילים "חיובי" ו"שלילי" מעידות על קיומו או היעדרו של גורם זה בדם.
חשיבותו של גורם ה-rh באה לידי ביטוי כאשר יש צורך בעירוי דם, וכאשר אישה בעלת rh שלילי נכנסת להריון מגבר בעל rh חיובי וזאת משום שבמקרה כזה,קיים סיכוי גדול שהתינוק יהיה בעל rh חיובי ואז ישנה בעיה.
כשיש צורך בעירוי דם,לא יעשו את הפעולה לפני שיבדקו האם יש התאמה בין גורם ה-rh של התורם לזה של המקבל.
בהריון שבו לאם rh שלילי ולעובר rh חיובי, תהיה בעיה ברגע שיהיה מגע בין דמה של האם לדמו של העובר- מה שיכול לקרות בעיקר בלידה, אך יכול לקרות גם במקרה של היפרדות שליה, בזמן בדיקת דיקור מי שפיר,חבלה או הפלה הגורמים למעבר של דם עוברי למערכת הדם האימהית.
במקרה כזה, מערכת הדם של האם תזהה את דמו של העובר כגורם זר ותתחיל לייצר נוגדנים כנגד דמו של העובר. תהליך זה עלול להוות סכנה לחייו של העובר.
אם בהריון הראשון גופה של האם ייצר נוגדנים כנגד דמו של העובר, לרוב לא יקרה כלום וההריון יסתיים בשלום, מפני שנוגדנים אלה גדולים (igm) ואינם יכולים לחדור דרך השליה ולפגוע בעובר.
בהריון השני יווצרו נוגדנים קטנים יותר (igg) שיכולים לחדור את השליה ולפגוע בעובר.
במקרה שקיים חשד למגע בין דם עוברי לדם האימהי, הטיפול הוא מתן זריקת חיסון אנטי די - anti d - המנטרלת את תגובת האם כנגד דמו של העובר. הזריקה ניתנת לשריר ומכילה נוגדנים נגד rh חיובי.
מטרת החיסון הוא לתקוף את כדוריות הדם העוברי שחדרו למע' הדם האימהית ולהשמידן, לפני שזו תזהה אותן ותפתח נגדן נוגדנים .
לאחר הלידה, כשכבר אפשר לדעת מהו סוג הדם של התינוק,החיסון יינתן רק לאימהות שילדו תינוק בעל rh חיובי. כך יושמדו כדוריות הדם העוברי שחדרו לדם האימהי,עוד לפני שגופה יספיק לפתח נוגדנים נגדן, ובהריון הבא לא יהיה כל חשש.
חיסון אנטי די, ניתן לכל הריונית בעלת rh שלילי במקרים של:
- דימום חריג .
- לאחר הפלה.
- לאחר פעולות פולשניות כמו : דיקור מי שפיר, בדיקת סיסי שליה.
- בשבוע 28 להריון, אך רק לאחר בדיקת דם שתעיד כי בדמה של האם אין את הנוגדנים .
- לאחר הולדת תינוק בעל rh חיובי, יינתן חיסון נוסף.
ספירת דם כללית:
בדיקה זו מתבצעת בתחילת ההריון (אין צורך בצום), פעם נוספת בשבועות 24-28 להריון ושוב 6 שבועות לאחר הלידה.
הבדיקות החוזרות תפקידן לגלות מצב של אנמיה המתפתחת תוך כדי ההריון.
כדוריות הדם האדומות מכילות המוגלובין (hgb) ה"מוביל" חמצן לכל איברי הגוף,לשליה ולעובר. בדיקה זו נועדה לבדוק מהי רמת ההמוגלובין שבדמך.
רמות ההמוגלובין בהריון יהיו נמוכות במעט מאשר במצב לא הריוני משתי סיבות:
1. מיהול של הדם ודילולו.
2. ניצול מאגרי הברזל ע"י העובר המתפתח.
אנמיה ("חוסר דם") בהריון מוגדרת כאשר ערכו של ההמוגלובין עומד על 11% בהשוואה ל12-16 במצב לא הריוני.
אנמיה בהריון נובעת לרוב מחוסר ברזל ו / או חומצה פולית ולעיתים רחוקות גם ממחסור בויטמין b12. על כן מומלץ ליטול תוספי ברזל וחומצה פולית בשילוב עם תזונה עשירה בברזל.
אם ההריון מתוכנן, מומלץ ליטול ברזל 3 חודשים לפני ההריון ולהמשיך 3 חודשים לאחר הלידה.
הברזל הוא מינרל הנושא את החמצן בגוף, אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל מאופיינת בתופעות כמו: חולשה, קור,האצה בדופק הלב, נשירה, ירידה בכושר הגופני, סחרחורות, עייפות מוגברת ולעיתים אף קשיי נשימה. בד"כ במצב של אנמיה הריונית ימליץ רופאך על מינון גבוה של ברזל.
מזונות עשירים בברזל:
בשר בקר,כבד,עוף והודו,סרדינים,גרעיני קטניות (שעועית לבנה, עדשים, חומוס,אפונה), אגוזים ושקדים, טחינה, פירות יבשים,ירקות ירוקים.
מוצרי חלב וקפאין (תה,קפה) מעכבים את ספיגת הברזל בגוף, וויטמין c משפר את ספיגתו. לכן מומלץ לאכול מזונות אלה בשילוב מזונות עשירים בויטמין c ו"רחוק" ממוצרי חלב וקפאין.
ברזל שמקורו מן החי נספג טוב יותר בגוף מברזל שמקורו בצומח.
בבדיקה זו נמדדים ערכים של טסיות הדם (טרומבוציטים). הטסיות הן אלה האחראיות לקרישת הדם ולמניעת דימומים .
מצב של עודף טסיות או חוסר טסיות הינו מצב לא תקין ויכול להיות אפילו מסוכן.
150.000 טסיות למיקרוליטר הינה רמה תקינה.
רמה שהיא מתחת ל - 100.000 יכולה להעיד על בעיה ויהיה צורך במעקב תכוף אחר רמת הטסיות.
בדיקת שתן לכללית ותרבית
בדיקת שתן ל"כללית" מתבצעת בתחילת ההריון (אין צורך בצום). בבדיקה זו יבדקו הימצאותם של חלבון, אצטון, כדוריות דם (אדומות ולבנות, סוכר...).
תשובה שלילית המעידה על היעדרותם של הנ"ל – היא תוצאה תקינה. בבדיקה זו תתבקשי להטיל שתן לכלי פלסטיק קטן והתוצאות ניתנות במקום.
בדיקת שתן לתרבית נועדה לאיתור הימצאותם של חיידקים בשתן ולזיהוי מוקדם של דלקות במערכת השתן. מומלץ לאסוף את השתן הראשון של הבוקר,לאחר שטיפת אזור השופכה במים וסבון.
את תחילת השתן הטילי לשירותים ואת המשך זרם השתן הטילי לתוך כוסית פלסטיק סטרילית אותה תקבלי מבעוד מועד מהאחות המבצעת את מעקב ההיריון שלך. חשוב לא לגעת בתוך הכוסית ולשמור עליה סטרילית עד הגיעה למעבדה.
"תרבית סטרילית" היא תוצאה תקינה. במידה והתגלו עקבות חיידקים בתרבית השתן, יהיה צורך במתן אנטיביוטיקה לאחר ייעוץ רפואי.
דלקת בשתן מלווה בצריבה עזה בעת מתן שתן, בכאב, בשתן דמי, בחום ובתכיפות הביקורים בשירותים, אולם בהריון מאוד קשה לזהות דלקות בשתן ולעיתים נתקלים בדלקות חריפות אך "סמויות" משום שבהריון לא מורגשות התופעות המאפיינות דלקות בשתן ,לכן חשיבותה הרבה של תרבית השתן. דלקת בדרכי השתן שאינה מטופלת עלולה להוביל לדלקת בכליה, לצירים מוקדמים ואף ללידה מוקדמת .
