הקשר בין ניקיונות פסח להורות ויחסי הורים-ילדים
שלח לחברולא, ניוה לא מתייחסת לנקיונות של הבית או איך לגרום לילדים לעזור... הפעם מדובר בנקיונות מסוג אחר.
מאת: ניוה מלשובסקי מתוך הבלוג "קולה של אמא"
פסח הוא חג עם משמעות: חג החירות- מסמל מעבר בין עבדות לחירות, חג האביב - מעבר בין חורף לאביב. חג המביא עימו שינוי, בשורות חדשות.
כן, גם חג של ניקיונות בבית. הכל נקי, התחדשות, רכישת דברים חדשים, שמחה והאווירה מופלאה.
ומה יותר טוב מחג זה, לעשות גם ניקוי פסח אצלנו? ולמה הכוונה?
הילדים שלנו הקטנים והגדולים הנמצאים בגן, בבית הספר עברו כברת דרך משנת הלימודים, יוצאים לחופשת פסח ארוכה וחוזרים לפינלה לחודשיים לימודים.
הם מצפים ומחכים לחופש בכיליון עיניים, בעיקר הגדולים מביניהם, להתעורר מאוחר, לבלות עם חברים, סתם להיות עם עצמם, ובעיקר לא לשמוע על לימודים.
אנחנו צריכים בעת הזו, בשבועיים וחצי האלה, קצת להוריד את מפלס הלחץ משיעורים ולימודים (להכין כמובן את המטלות הנדרשות בחופשה) ולהתמקד לאו דווקא ביום יום, במקצוע כזה או אחר או בסיכום הציונים לקראת סוף שנה הקרבה אלא להסתכל בצורה רחבה יותר קדימה:
מה עשינו השנה (מספטמבר וראש השנה - תחילת השנה) למען הילדים? איך התנהגנו איתם? האם הקדשנו להם זמן איכות? האם היינו לצידם ברגעים שהיו זקוקים לנו? האם הכללים/החוקים/המסגרת אותם הצבנו בתחילת שנה עדיין עומדים על תילם? ואם לא, מה השתבש לנו בדרך? איפה האחריות שלנו?
איפה האחריות של הילדים? האם הם עמדו בסיכומים שנאמרו ונקבעו בכל הקשור לבית הספר ולימודים, בהתנהלות ובהתנהגות היומיומית בבית, בקרב המשפחה, במסגרת הלימודים/גן, במסגרות חוץ אחרות? האם דיברתם על דברים? האם הקשבתם אחד לשני?
שאלו את עצמכם שאלות, קיימו שיחה משפחתית מורחבת על המשך השנה, סוף השנה לקראת חופש הקיץ הגדולה. איך חוזרים לבית הספר מחופשת הפסח ומתניעים אנרגיות לקראת סוף שנת הלימודים?
אם ראש השנה הוא חג חשבון נפש, אז בפסח יהיה לנו בדק בית:
לבדוק מה היה עד עכשיו, מה קורה כעת, מה רוצים שיקרה. לבסס יחסים בתוך המשפחה, בין אחים, בין הורים לילדים, לחזק את המסגרות שאך התרופפו, לבחון את מרחב הפעולה שנתנו לילדים והאם צריך לחדשו או להתאימו למציאות אם השתנתה.
לתזכר התנהגויות רצויות, לדחוק החוצה מעשים לא הכרחיים, לחזק, לעודד, לתמוך, להקשיב לילד למה יש לו להשמיע ולשדר ניחוחות, רוגע ונכונות להגיע להסכמות ביניכם לבין הילדים.
וגם בינכם ההורים: על החינוך, לבחון את רף המטרות שהצבתם, אולי הוא היה בר השגה אבל אולי גם לא. ואם לא, אז מה קרה? איפה אנחנו יכולים לוותר, להרחיב את המסגרת שהצבנו לנו ולילדים.
במקום להגיע למצב שבו תהיו מאוכזבים מהילד, מהישגיו , מהתנהגותו, מהלכותיו, ואולי אף מאוכזבים מכם, מהציפיות שיצרתם אצלכם, או מהנהגותכם, התנהלותכם בבית, הלחץ שאתם יוצרים, השיח שלכם, אופן הדיבור שלכם אחד עם השני, עליכם לבדוק את עצמכם קודם לכולם, ואח"כ בינכם ההורים ואח"כ מול הילדים ולעשות ניקיון פסח. להגיע עם שולחן נקי ולהביא את דבריכם בצורה עניינית, פרקטית, תוך כדי הקשבה לצד השני ולראות איך מתקדמים מכאן.
בשיח יכולים לעלות דברים שלא ציפיתם לשמוע כלל, השיחה יכולה להתפתח לאפיקים אחרים ממה שחשבתם קודם לכן והנה ההזדמנות לקבל מידע מהצד השני ולראות איך אנחנו נרתמים לעזרה אם נדרשת או
אולי מספיק שנבין ונהיה מודעים לכך.
כולנו בטוחים שהכל בסדר. הילד לומד, הילד הולך לגן, מחייך, חוזר, אוכל, ישן, סופי שבוע ושיגרה כרגיל. לא קרה משהו דרמטי שדרש מאיתנו לבדוק את עצמנו. ובאמת יכול להיות שלא היתה שום דרמה בחצי השנה שחלפה.
ועדיין אנחנו נדרשים שוב ושוב לבחון את המצב מחדש. אין פה רצון לעורר שדים, אין עידוד לפתוח תיבות פנדרורה ואין המלצה לחפש משהו לא בסדר כאשר הכל נראה בסדר.
אבל אפשר לחדד, לגבש ולחזק התנהגויות. אנחנו צריכים להיות עירניים, עם יד על הדופק, עין פקוחה ולדעת מה קורה רוב הזמן. עם הילדים הקטנים זה נראה קל יותר למצב התנהגות רצויה אבל עם הבוגרים אנחנו חייבים להיות שם ואם לא לדעת הכל, אז לפחות להיות מעורים ומודעים למה שקורה איתם בבית הספר, בפעילות מחוץ לבית הספר, בערבים שהם יוצאים לבילוי ועל אחת כמה וכמה אם אנחנו הורים שעובדים סביב השעון.
אז בד בבד בין הזזת רהיטים לניקוי חלונות, בין ארונות מטבח לאיבוק שטיחים, נקו את השאלות, התהיות, הספקות שלכם ושל הילדים שלכם, הביאו לרגל החג, אוירה של שמחה ורוגע , אוירה של שותפות ויחד,
פנקו את הילדים, בלו ביחד בחג, זה זמן מעולה למה שקוראים זמן איכות – נצלו זאת!
תנו להם את החופש הזמני הזה להתאוורר (במסגרת מרחב הפעולה שהצבתם לחופש זה), זה זמן טוב גם לכם להירגע מהלחץ היומיומי, רגע אתנתא מהכל, לראות משפחה, חברים, לטייל בחיק הטבע ולהיות יחד.
עוד שבוע וקצת ערב חג פסח, חשבו על הדברים ופעלו.
גם אם זה לא נראה תמיד, הילדים שלנו זקוקים לנו, לאהבה שלנו, לחום, לקשב, לשיח. לחיבוק.
שלכם, ניוה
