סידור חדר הילדים ומיון החפצים: תפקיד ההורה או הילד
שלח לחברכהורים אנו נדרשים להקנות לילדנו הרגלים רבים לחיים, ביניהם סידור חדר הילדים אחרי משחק בו, סידור השמיכה וארגון כללי של אביזרים בהם השתמש הילד. הקניית הרגלי הסידור נעשית כמובן בצורה הדרגתית ומגיל מסוים, ולעתים היא דורשת מאיתנו המבוגרים סובלנות, סבלנות, עקביות ואיפוק.
מאת: בת-שיר סולמי
כהורים אנו נדרשים להקנות לילדנו הרגלים רבים לחיים, ביניהם סידור חדר הילדים אחרי משחק בו, סידור השמיכה וארגון כללי של אביזרים בהם השתמש הילד. הקניית הרגלי הסידור נעשית כמובן בצורה הדרגתית ומגיל מסוים, ולעתים היא דורשת מאיתנו המבוגרים סובלנות, סבלנות, עקביות ואיפוק.
כשמדובר בסידור יסודי ובמיון פסולת, אנו נקלעים לקונפליקט שעלול להציב אותנו ואת הילד בסיטואציה מבלבלת, בה הציורים והעבודות של הילד נתפסים פתאום כאשפה.
האם נכון לתת לילד לברור בעצמו את חפציו ורכושו? האם יש גיל מסוים בו הילד מסוגל לעשות זאת ואם כן, מהו? איך ניתן לילד את המנדט למיין ולסדר את תכולת חדרו ובאילו מקרים נעשה זאת בעצמנו?
מיון פסולת: היכולת להיפרד מחפצים שלנו
נצא מנקודת הנחה שילדים שונים באופיים וביכולותיהם וישנם ילדים שיוכלו לעמוד במשימת המיון בכל גיל. ובכל זאת חשוב לזכור, שילדים בגילאים צעירים מתקשים להיפרד מחפצים גם אם אינם משחקים בהם יותר בחיי היומיום. ילדים בגיל שנתיים מתאפיינים ברכושנות כלפי החפצים שלהם. הם רוצים להחליט איך ומה לעשות עם כל תהליך או שינוי בסביבתם. מגיל שלוש, לערך, בהדרגה, ילדים מתחילים להשתחרר מהרכושנות לטובת חשיבה פתוחה וגמישה יותר כלפי חפציהם ותהליכים נוספים מסביבם. יחד עם זאת, ישנם ילדים שבאופיים הם רכושניים יותר ולכן יתקשו להיפרד מהחפצים שלהם גם עד גיל מבוגר יותר. לכן, כשאנו מעוניינים לתת לילד שלנו למיין את החפצים, הציורים והעבודות שלו, כדאי שנשאל את עצמנו מהי היכולת שלו להיפרד מחפצים, ממצבים, לעבור ממצב למצב, איך הוא מסתגל למצבים, איך הוא נפרד מאיתנו?
סידור החדר כאבן דרך לעצמאות
אין עוררין לגבי היתרונות הרבים של מצב בו הילד הוא זה שמסדר בעצמו את חדרו. הוא מתחיל לקחת אחריות על מעשיו וחפציו, ולומד בכך מהי עצמאות ומהו סדר. רק הילד יכול לדעת מה מעניין אותו ומה היה רוצה לשמור, ספרים או מחברות ללימודים, או ציור שרצה להמשיך. לכן, כשמדובר בילד שכבר יכול לבטא עצמו, מודע לרצונותיו והחלטותיו, ומסוגל להיפרד, אפשר לצאת יחד אל משימת המיון. בשלב זה תפקידנו לארגן סביבה מסודרת וברורה: חדרי ילדים עם מקומות אחסון קבועים, בהם יוכל הילד לאגור את החפצים החשובים לו ולהיפטר ממה שכבר לא בשימוש.
מה עושים עם העבודות של הילדים
בשנות הילדות הראשונות ילדים מביאים עבודות שהכינו בגן, חלקם מביאים עבודות כל יום, אחרים פעם בשבוע ואחרים פעם בשנה. כדאי לנו להחליט על קריטריונים שיעזרו לנו בהחלטה לגבי אילו עבודות לשמור, לכמה זמן לשמור ואילו להשליך לפח. כל עוד אנו האחראים על מיון הפסולת נקפיד על סילוק היצירות של הילד שלא בנוכחותו, מתוך כבוד לו וליצירה שלו. ניצור מקום אחסון מכובד שיכיל את העבודות אותן ברצוננו לשמר לאורך זמן. אפשר להחליט שרק עבודות שהילד עשה בעצמו, צייר בעצמו, יצירות מפרי דמיונו, ייכנסו לאותו מקום. מיון כזה יסנן את דפי הצביעה בהם הילד צבע בעצמו ציור מובנה שניתן לו, או לפי כל שיקול אחר שתחליטו שחשוב לכם בשימור העבודות.
מיון פסולת כצעד לבגרות
ילדים שיסדרו את חדרי הילדים שלהם בעצמם, יופתעו לפגוש, תוך כדי התהליך, בצעצועים ובמשחקים שכבר שכחו שהם קיימים עמוק בתוך הארונות. פתאום יצוצו בבובות ואביזרים נלווים שמחכים במגירות, בחומרי היצירה והספרים ועוד חפצים רבים שנשכחו, אך קיימים וזמינים למשחק. הילדים יכולים לבחור בעצמם מקום חדש לאותם המשחקים, מקום בו יהיו יותר זמינים וחשופים, מה שיכול לגרום לילדים לזכור את מיקום החפצים ולהשתמש בהם לעתים קרובות יותר. כמו כן, ניתן להציע לילדים להעביר את כל מה שכבר אינו בשימוש לילדים אחרים שזקוקים למשחקים. כך גם לגבי ארון הבגדים שלהם, מסירה של כל אותם בגדים שכבר קטנים עליהם, יכולה לסמל עבור הילדים סיום תקופה שעברה ופינוי מקום לתקופה חדשה ואתגרים חדשים שמתאימים לילדים בוגרים יותר.
סידור החדר של ילדים מתבגרים
מה עושים כשהילד גדל ויודע שסידור החדר באחריותו ובכל זאת נמנע מלבצע זאת? הורים רבים מתמודדים עם הקושי שבלראות את החדר נשאר מבולגן, כשכל שאר הבית מסודר ומבריק. יחד עם הקושי שבא עם הבלגן, כהורים עלינו להבין, שאם נסדר את החדר, נפר את האמון שיש לנו בילד וביכולתו לסדר בעצמו את חדרו. יתר על כן, סידור החדר למתבגר, עלול להתפרש מצידו כחדירה לטריטוריה הפרטית שלו, צעד שיכול לאיים על תחושת הבגרות והאינטימיות, לה זקוק כל-כך ילדנו המתבגר. נעדיף את הקושי שטמון בבלגן בחדר על פני פגיעה בתחושות האמון והביטחון הבסיסיות שבינו לבינינו כהורים.
