מה קרה לסמכות ההורית?
שלח לחברלא מזמן, מספיק היה שאבא או אמא יסתכלו על הקטנים במבט קטן ומייד היה ברור לילדים מה הם צריכים לעשות ולפי אילו כללים יש להתיישר. בשנים האחרונות הדברים השתנו. מה קרה שלפתע ההורים הם המצייתים?
מאת: רחל לוי- מנכ"ל "משפחה פלוס" ייעוץ זוגי ומשפחתי
איך קרה שמילה של הורה , סמכותו, תפקידיו, חובותיו השתנו? מה המקום החדש של כל גורם במשפחה? מה הדרישות והציפיות מאיתנו כהורים? למה עברה הסמכות הזו לילדים?
חלו הרבה שינויים בדור הקודם במבנה המשפחה וההורות.
בעבר, כמעט ולא ניתן היה למצוא ספר הדרכה להורים. גידול ילדים נעשה ע"פ אינסטינקטים ולפי "העתק" של הדור שלפניו. הורים גדלו את ילדיהם ע"פ הבנתם, ע"פ איך שגידלו אותם. האב היה המפרנס והאם הייתה אחראית על הטיפול בילדים וחינוכם.
היום, הספרייה והאינטרנט מלאים בשפע של מידע ואינפורמציה בנושאי חינוך וגידול ילדים. מספרי הדרכה של מה לעשות? איך? מה מותר? ועד לתיאוריות שלמות שמסבירות ותומכות בגישות שונות אשרלא פעם סותרות האחת את השנייה. כך למשל, גישה אחת ממליצה להרים את הילדים על הידיים כמה שיותר על מנת להקנות ביטחון, חום, קרבה ואינטימיות וגישה אחרת טוענת שזה יוצר תלות, חוסר ביטחון וקשיי הפרדות ונטישה.
למעשה, שפע המידע יצר אצל ההורים בלבול, חוסר אונים, חוסר ביטחון ותחושה תמידית של חוסר סמכות וחוסר יכולת לקבוע האם פעלתי נכון או אולי נעשה לילד נזק....
זכויות הילד
גם הילדים עברו שינויים מרחיקי לכת. מגיל קטן ילדים נמצאים במסגרת, חשופים לסביבה פעילה של ילדים ומבוגרים, חשופים להרבה מאוד אינפורמציה ומידע, שומעים, רואים, לומדים ומבינים הכול. יש להם גם דף זכויות הילד.
מה עושים כשילד בן שלוש אומר "מה תעשו לי?" כשהוא מסרב להתייחס לבקשתנו?
מגיל צעיר ילדים יודעים שאסור להכות אותם וכידוע מה שהיה בעבר לגיטימי ו"חינוכי" ("מכות חינוכיות") היום נחשב לא חוקי ואסור.
חשוב לזכור שזכויות זה דבר נהדר וחשוב, אבל מה עם חובות וגבולות?
איפה עובר הגבול בין הרצון לגדל ילדים עצמאיים, בוגרים ומסתגלים לבין שמירת הגבולות והסמכות שלנו ההורים? אכן, דילמה לא פשוטה....
פעמים רבות אנו בוחרים שלא לגדל את ילדינו כפי שגידלו אותנו , אולם בפועל אנו מוצאים את עצמנו מתנהגים בדיוק אותו הדבר או בקיצוניות השנייה, מה שמוביל גם כן, לסיבוכים וקשיים בחינוך הילדים.
לפני שמדברים על סמכות הורית, כדאי להבין מהו התפקיד ההורי. ככל שהתפקיד יהיה ברור ומוגדר כך נוכל לחנך, להציב גבולות ולהיות סמכותיים יותר.
התפקיד אינו פשוט למרות שהסביבה משדרת שלהיות הורים זה כיף. מדובר בעבודה, אחריות – תפקיד אתגרי.
מתפקידנו להלביש אותם, ללמד אותם, לדאוג להם, לאהוב, לספק אוכל, ביגוד, חוגים, חברים, ולהכין אותם לחיים !
מגיל 0 התפקיד העיקרי והחשוב ביותר שלנו הוא ללמד את הילדים לחיות, להסתדר, לשרוד, לבחור ולהבדיל בין טוב לרע. החיים "בחוץ" מהרגע שהילד יוצא לעולם רצופים בגבולות, חוקים, נהלים ודרישות, שתפקידנו ללמד. לצערנו לא מלמדים את זה בביה"ס.
עד גיל 6 , עבור הילדים, הבית הוא העולם. כל מה שקורה בבית משליך ישירות על מה שקורה בעולם שלהם. אם הבית תחרותי – העולם תחרותי, אם הבית לחוץ – העולם לחוץ וכולי. הילדים עושים השלכה חיצונית לכל מה שקורה בבית ומכאן ההשפעה הישירה על הדימוי והביטחון העצמי שלהם.
כדי להבין את ההשפעה של הבית על "החיים בחוץ" חשוב לדעת שכל ילד תופס ומפרש אחרת את המצב. בבית תחרותי, למשל, יתכן שיהיה ילד תחרותי מאוד שלא מוכן להפסיד, נלחם ונאבק בכל כוחו כדי לנצח וכל כישלון הופך לטרגדיה בלתי ניתנת לשליטה. ילד אחר שגדל באותו בית, יהיה ההפך ממנו. נכנע, חסר ביטחון, מסרב לשתף פעולה ומוותר בקלות מבלי יכולת להתמודד. לא פשוט !
הורים רבים מבקשים שהילדים יהיו מאושרים. אומנם, הבקשה לא גדולה אבל האם היא ישימה? האם יש לנו באמת יכולת לגרום למישהו אחר אושר? ואולי מה שגורם אושר לאחד, מעציב ומרגיז את האחר? למעשה, היכולת שלנו להיות מאושרים מהדברים הקטנים, יכולה ללמד את הילדים להיות מאושרים גם כן. התסכול שלנו נובע, לא פעם, מהתחושה שעושים הכול כדי לגרום להם אושר ועדיין יש כל-כך הרבה כעס, אכזבה, התמרמרות ומאבקים מצידם.
לסיכום
חשוב שנתמקד ביכולת להתאים את ההורות לילדים ולא את הילדים להורות. ביכולת להתאים את ההורות לעתיד ולא להשוותה לעבר, היכולת להבין היכן ומהם הגבולות שלי (עוד לפני שמציבים גבולות לילד). היכולת לעמוד מאחורי ההחלטות שלנו וליישם אותם והיכולת להבדיל בין הורות לחברות .
אלה הדברים שיעניקו לילדים את החוסן הנפשי, היציבות והביטחון שלו הם זקוקים כל-כך. היכולת הזו היא - סמכות הורית. אילו רק אפשר היה להחליף את המילה "משפחה" במילה "עבודה", הכול היה נראה אחרת. היינו משקיעים יותר זמן, עובדים שעות נוספות, לומדים ועושים הכול כדילהצליח ולקבל "תוספת במשכורת", כלומר, יחסים טובים יותר.
גם במשפחה, כמו בעבודה, צריך וחשוב ללמודולהשקיע והסמכות היא שלנו.
