צורפת ומעצבת תכשיטים בעלת המותג ציפיבי TsippiB
שלח לחברבשעות הערב ציפי ברנר היתה מכינה שרשראות וצמידים להנאתה, בפינת 2 מטר הזו, היא הרגישה הכי רגועה וזו היתה התרפיה שלה מכל העצבים והתסכולים של אותו יום. היא החליטה בחשש לפתוח עסק משלה ....קראו בהמשך איך התמודדה...
מי את?
שמי ציפי ברנר. בת 34 נשואה לירון, ואמא לשני ילדים מהממים. הראל בן 4.5 וענבר בת 2.5. בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש ופסיכולוגיה. בוגרת בית הספר לצורפות של יעל שקדי. אני צורפת ומעצבת תכשיטים בעלת המותג ציפיבי TsippiB.
ספרי לנו על הקריירה שהיתה לך לפני שהפכת לעצמאית
לפני שהפכתי לעצמאית עבדתי כרכזת גיוס והשמה בחברה פרטית. הייתי אחריות על כל מהלך הגיוס. מסינון קו"ח, ראיונות טלפוניים, פורנטליים
ומיון/הפעלת מרכזי הערכה לשם גיוס עובדים לתפקידי הנהלה בכירים.
מתי הבנת שזה כבר לא זה ואת זקוקה לשינוי?
הבנתי שזה לא זה כשקמתי כל בוקר בחוסר חשק. הרגשתי כבולה ושאין בי את התשוקה למקצוע כמו שהיתה לי בהתחלה. בנוסף, מנהלי החברה פשוט התייחסו בחוסר כבוד אליי ולשאר העובדות במחלקה, מה שלא תרם להרגשה הכללית.
איך נולד הרעיון לעסק החדש?
הרעיון לעסק נולד פשוט מהאהבה לעולם היצירה. לא חשבתי בכלל שאוכל להתקיים מזה ולהרוויח כסף בכבוד ועוד לגדל משפחה. בעלי, (בזמנו חבר שלי) תמך בי מאוד והוא בעצם זה שהציע לי לפתוח עסק משלי. הוא זה שדחף אותי והאמין בי. גם היום יש לציין! ברגעים הקשים, הוא זה שמרים אותי ומחזק אותי.
השכלה רלוונטית - עשית קורסים מעניינים בתחום שעזרו לך?
את עולם התכשיטנות כבר הכרת מגיל 16. בבית ספר הכנתי צמידים בהפסקות וחילקתי לחברות. בזמן הלימודים האקדמאים עבדתי בחנות של חרוזים והדרכות תכשיטנות בשם "חרוז כזה". העברתי סדנאות תכשיטנות לנשים וילדות וכך גם בעצם התמקצעתי בכל מיני טכניקות ייחודיות ליצירת וחריזת תכשיטים.
את עולם הצורפות הכרתי כשבעלי החליט להעניק לי קורס צורפות ראשוני כמתנת יומולדת. לא חשבתי בכלל על הכיוון הזה. בקורס זה למדתי כבר להכין טבעות שונות, הלחמות וכל מה שצריך כדי להתחיל לצרוף בעצם. מיד לאחר סיום הקורס נרשמתי לבית הספר לצורפות של יעל שקדי. שנתיים של לימודים אינטנסיביים כשבסופם את מקבלת תעודת השתלמות ממשרד החינוך.
לפני שלוש שנים עשינו כל המשפחה רילוקיישן לאוסטין, טקסס. מטעם העבודה של בעלי. שם התמחיתי בעוד קורסים שונים בעולם הצורפות. התמזל מזלי ללמוד בבית ספר מיוחד לצורפות, שאליו מגיעים תלמידים מכל ארה"ב ומלמדים שם מיטב המורים של ארה"ב בעלי שם עולמי. תמיד יש מה ללמוד ואני אוהבת להתפתח עוד בתחום ולהתנסות בטכניקות מתקדמות וחומרים מגוונים ושונים.
איך היה המעבר משכירה לעצמאית?
המעבר משכירה לעצמאית היה מאוד מפחיד ומלחיץ. תוך כדי לימודי הצורפות פתחתי את העסק ורציתי כבר לקפוץ למים. לראות איך זה מרגיש. והרגיש לי טוב. הבנתי כבר על ההתחלה, שאם אני לא עובדת, אף אחד לא יעשה את העבודה בשבילי. אין הפסקת קפה כל שעה, והמשכורת תבוא בסוף החודש, כמו במשרד. המפתח הוא להאמין בעצמך ותמיד לתכנן קדימה. זה מה שמחזיק אותך ונותן לך מוטיבציה להמשיך ולפעול. אני בנאדם מאוד מרצה, ובכל עבודה שהייתי בה כשכירה, תמיד היה לי חשוב לרצות ולמלא את המשימות עד הסוף ולקבל פידבקים חיוביים על עבודתי, על כל משימה אני עוברת פעמיים לפחות כדי לראות שהכל מושלם ורק אז מעבירה לבוס. תכונה זו מצויינת בתוך עצמאית, רק שכאן היתרון הוא שאת צריכה להתחייב לעצמך. הביקורת העצמית שלי מאוד גבוהה. לכן היתרון הוא שגם אם אני "נוזפת" על עצמי ההרגשה היא אחרת.
נעימה יותר, מאשר בוס שמעביר עליך ועל עבודתך ביקורת. אז זה המקום היותר נעים בתור עצמאית.
אמא עצמאית - איך משלבים את זה ביחד??
להיות אמא ועצמאית בשבילי זה ייתרון מאוד גדול. אני מתכננת לי סדר יום וסדר שבוע מראש, המשולב עם כל הפעילויות של הילדים לאותו שבוע או יום. כך שאני יודעת בדיוק מה עליי לעשות כל יום כדי לסיים את המטלות העסקיות ולהיות מוכנה עד 15:50 כדי לאסוף את הקטנה מהגן ואז לרוץ לאסוף את הגדול.
אין לי בוסים שיושבים עליי ולא נותנים לי יום חופש. או שאומרים לי כי עליי להישאר היום עד מאוחר ואז אני בלחץ למצוא סידור לילדים.
כמובן שזה גולש לשעות הערב. אני רואה את זה כיתרון. כשהילדים הולכים לישון, אני מסיימת את כל מטלות הבית ואז יכולה להתגנב לסטודיו שלי ולהשלים את מה לא הספקתי. לשווק עוד קצת את האתר או לערוך עוד כמה תמונות שלא הספקתי. המשרד שלי בבית, כך שיש לי את יכולת המשחק עם שעות העבודה. לטוב, ולרע. נכון שלפעמים זה גם גוזל זמן זוגיות, אבל יש לי את הבעל הכי תומך ומפרגן בעולם, שגם יודע שאם אני באמצע הכנת טבעת חדשה או שמוזה נוספת קפצה לי לראש, הוא לא נכנס. יכול ללכת אפילו לישון ויודע שאגיע למיטה גם ב1 בלילה. כשסיימתי.
יתרונות וחסרונות להיותך עצמאית
יתרונות:
- ניהול זמנים עצמאי.
- את השופטת של עצמך והעברת הביקורת לא תמיד חייבת להיות משפילה. כמו שחוויתי בעבר בתור שכירה.
- החופש לפעול בדיוק כמו שאת רוצה. לא צריכה לדווח לאף אחד לאן את הולכת ומה את עושה.
חסרונות:
- הכנסה אינה קבועה
- ימי מחלה, חופשות לידה, לא מקבלים תמורה ראויה. כשכירה זה הרבה יותר נוח. אבל כשאת חולה, העסק חולה. כשאת אחרי לידה, העסק קפוא. וקשה להעמיד אותו שוב על הרגליים לאחר הפסקה, אפילו אם זה גם רק אחרי 3 חודשים.
- את הכל בעסק. מייצרת, סוקרת, מתווכת, מתמקחת, דואגת לתשלומים, הולכת לדואר. הכל!
- העסק חי בך 24 שעות. אין אפשרות לעשות את הקאט הזה. 9:00-17:00 כמו שכירה רגילה. כמובן שתלוי באיזה תפקיד וכו'.
להיות עצמאית - זה לא תמיד קל...
ועבור האמהות שקוראות את הכתבה ומדגדג להן גם להיות עצמאיות-טיפים,המלצות
- אם בוער בך להיות עצמאית ואת מרגישה כבולה. תאזרי אומץ ותקפצי למים. נכון, קשה להיות עצמאית, אבל אין כמו הסיפוק האדיר שאת מקבלת מלקוחות או מאנשים שמרוצים מהמוצרים או השירות שלך בסוף היום. זה מה שממלא אותך ונותן לך אנרגיות. זה הרבה יותר מכסף.
- אם יש לך בן זוג תומך זה מאוד עוזר, תעריכי את מה שיש לך ואל תיקחי מובן מאליו את זה שהוא שם.
- אנחנו הנשים יכולות לעשות המון דברים במקביל. כבר הוכח שאם יש נשים בדרגות בכירות בחברה כלשהי, החברה יעילה יותר. אז למה שזה לא יהיה בעסק שלך?
- לא להתבייש לקבל עזרה. אנחנו לא יכולות לעשות הכל. גם לדאוג למשק הבית, גידול הילדים ולטפח את העסק 24 שעות. לא לפחד להיעזר באנשים שמבינים יותר בתחומים שונים בעסק. זה רק מעצים ויגרום לעסק לצליח יותר.
מוזמנות להתרשם מהקולקציה של ציפי בקישור: http://Facebook.com/tsippib
