אמא "ממומשת" זו לא מילה גסה!
בסקרים שערכה מרים שפיר בקרב נשים מסיימות אולפנה ובקרב נשים שאינן דתיות מוכיחה שפיר את טענתה כי האמהות נתפסת על ידי נשים אמהות כחלק מהגשמתן האישית ולא כאילוץ מעכב מימוש וכי גם אמהות מפתחות בחייהן קריירה מקצועית ומעוניינות להעצימה עם התבגרות הילדים.
מאת: מרים שפיר, מייסדת ומנהלת של "אבני דרך" , חברה למתן שירותי ייעוץ בניהול קריירה וחיפוש עבודה
בסקרים שערכה מרים שפיר בקרב נשים מסיימות אולפנה ובקרב נשים שאינן דתיות מוכיחה שפיר את טענתה כי האמהות נתפסת על ידי נשים אמהות כחלק מהגשמתן האישית ולא כאילוץ מעכב מימוש וכי גם אמהות מפתחות בחייהן קריירה מקצועית ומעוניינות להעצימה עם התבגרות הילדים.
שפיר : בעבודתי כיועצת קריירה אני נפגשת עם הרבה מאוד נשים הרואות באמהות חלק משמעותי ונכבד מהמימוש האישי שלהן ואינן מתביישות בכך כלל וכלל ובוודאי שאינן רואות בבחירתן לגדל ילדים סוף לקריירה שלהן. גם אם אישה מחליטה לעכב או לדחות את פיתוח הקריירה שלה לשנים בהם ילדיה יתבגרו- ההחלטה נעשית מתוך בחירה מודעת ומתוך הגדרתה האישית של מהו "מימוש" עבורה. לא מעט נשים מוצאות את הדרך להישאר בתחום המקצועי שלהן, גם אם במשרה חלקית, בידיעה כי כך הן משמרות את ערכן המקצועי בתוך תחום העניין שלהן, ומתישהו בעתיד כשיהיה להן יותר מתאים תוכלנה להמשיך ולסלול את דרכן המקצועית. בחירה זו הינה בחירה במסלול המשלב קריירה ואמהות באופן המספק להן מימוש אישי.
שפיר יוצאת גם נגד האמירה שעל מנת להשוות את אפשרויות פיתוח הקריירה של נשים לגברים צריך, בין היתר, להאריך את שעות פעילות מעונות יום וגני ילדים, על מנת שאפשר יהיה להשאיר שם את הילדים משעות מוקדמות יותר בבוקר ועד שעות מאוחרות יותר אחה"צ. לדעתה של שפיר ניתן גם להתמקצע בקריירה ובעבודה וגם לאסוף את הילדים ב – 13:00 , אומנם לא תמיד זה קל למצוא עבודה חלקית שתאפשר התמקצעות ומימוש עצמי אך זה בהחלט אפשרי. שפיר מעודדת אמהות לצאת ולממש
על מנת לבדוק האם האמהות נתפסת על ידי נשים אמהות כחלק מהגשמתן האישית ולא כאילוץ מעכב מימוש והאם הן מפתחות בחייהן גם קריירה מקצועית החליטה שפיר לערוך סקר קצר.
שפיר ערכה שני סקרים – האחד בקרב נשים דתיות בוגרות אולפנה והשני בקרב נשים שאינן דתיות.
סקר בקרב אמהות אשר סיימו אולפנות : 9 מתוך 10 נשים עובדות במשרה חלקית או מלאה; 6 מעוננינות לפתח את הקריירה כשהילדים יתבגרו; כולן מרגישות כי אמהות היא חלק מהמימוש העצמי
לשם כך פנתה באמצעות שאלון ל 10נשים דתיות כולן בוגרות אולפנות, כיום בגילאי 39-46 נשואות פלוס 3-5 ילדים בגילאי שנה עד 18 (לאחת מהן 8 ילדים) ובעלות 15-18 שנות לימוד (לאחת 22 שנות לימוד). נשים אלו עוסקות במגוון מקצועות: מתכנתת, מנהלת ספריה, שתי רואות חשבון, שתי עורכות דין וד"ר לכימיה אשר כולן עובדות בתחום בו למדו. כמו כן עובדת סוציאלית- כיום עקרת בית, ועובדת קהילתית בעלת תואר בכלכלה ומחשבים.
תוצאות הסקר:
- מחצית מהנשים עובדות במשרה מלאה, רק אחת כאמור הינה עקרת בית ויתר 4 הנשים עובדות במשרה חלקית. מבין הנשים 9 ציינו כי בעבודה שלהן הן משתמשות בכישורים ובמיומנויות שלהן.
- 6 מהנשים הביעו הזדהות עם ההיגד: "פיתוח הקריירה שלי הועצמה כשילדיי בגרו" או "אני רואה עצמי מפתחת קריירה כשילדי יהיו בוגרים" (הנשים נתבקשו להתייחס להיגד המתאים להן יותר מבחינת גילן וגיל ילדיהן) אך מתוכן אף אחת לא ציינה כי היא מזדהה עם ההיגד במידה רבה מאוד. לעומת 8 המזדהות עם ההיגד "איני מעוניינת לפתח קריירה כשילדיי קטנים". תוצאות אלו קצת הפתיעו שכן בעוד שברור כי בקרב הנשים אין רצון לפתח קריירה כשהילדים קטנים, לא נמצא גם כי הקריירה הועצמה משמעותית כשהילדים בגרו. אחת הסיבות לכך יכולה להיות נעוצה בפער גילאי הילדים. כלומר גם כשהילדים בגרו עדיין יש עוד ילדים קטנים שטרם בגרו. או בעובדה שמחצית מהנשים ממילא עובדות במשרות מלאות ובכירות ללא קשר לגילאי הילדים. ואכן 4 מהנשים ציינו כי הן מפתחות קריירה ללא קשר לגיל הילדים. בנוסף הנשים העובדות במישרה חלקית עובדות בתחום המקצועי שלהן ולכן הקריירה קיימת כל הזמן גם כשהילדים קטנים.
- כל עשרת הנשים ציינו כי "אמהות היא חלק מהמימוש האישי שלי" מתוכן 8 דירגו היגד זה ברמת הזדהות רבה מאוד.
סקר בקרב נשים שאינן דתיות :6 מתוך 10 עובדות ומשתמשות בכישוריהן בעבודה; כולן מעוניינות לפתח את הקריירה כשהילדים יגדלו; כולן מרגישות שהאמהות היא חלק מהימוש האישי שלהן
כיועצת קריירה מודעת שפיר היטב לעובדה כי לנשים הדתיות, בין אם הן בוגרות אולפנה ובין אם לאו, אין בעלות על ערך האמהות. את אותו שאלון שהעבירה שפיר לבוגרות האולפנה- העבירה שפיר בנוסף ל 10 נשים בגילאי 39 – 34 כולן נשואות פלוס שניים או שלושה ילדים, בעלות 19 – 15 שנות לימוד ואשר אינן מגדירות עצמן כדתיות. מגוון העיסוקים של אותן 10 נשים: 2 מורות האחת מהן גם מטפלת בשילוב אומנויות, קלינאית תקשורת המרצה באקדמיה, אשת תקשורת ויחסי ציבור העוסקת כיום בעיצוב פנים, דיאטנית, 2 עובדות סוציאליות, תזונאית, פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק העוסקת גם בהנחיית קבוצות.
תוצאות הסקר דומות מאד לאלו שהתקבלו בקרב השנים הדתיות:
- מתוך הנשים שדגמה שפיר, רק 2 נשים עובדות במשרה מלאה. 4 עובדות במשרה חלקית ו4 נוספות נמצאות בבית עם הילדים ואינן עובדות בשלב זה של חייהן. כולן ציינו כי בעבודה שבה הן בחרו הן משתמשות בכישורים ובמיומנויות שלהן, 6 מתוכן ציינו זאת במידה רבה מאוד.
- כל 10 הנשים הביעו הזדהות עם ההיגד: "אני רואה את עצמי מפתחת קריירה כשילדי יהיו בוגרים" מתוכן 3 מזדהות במידה רבה מאוד ו-4 מזדהות במידה רבה. ובהקבלה 9 נשים מתוכן אינן מזדהות עם ההיגד: "אני מפתחת קריירה ללא קשר לגיל ילדי" כאשר העשירית מזדהה במידה בינונית עם היגד זה.
- באופן לא מפתיע עשרת הנשים ציינו כי "אמהות היא חלק מהמימוש האישי שלי" מתוכן 8 דירגו היגד זה ברמת הזדהות רבה מאוד.
- 8 מהנשים ציינו כי הן "אינן מעוניינות לפתח קריירה כשילדיהן עדיין קטנים". כלומר יתכן והשתיים הנוספות כן היו מפתחות קריירה לו הזדמנה להן אפשרות שכזו.
מה שרתק אותי במיוחד, אומרת שפיר, היה הביטוי האישי של אותן נשים במסגרת ה"שאלה הפתוחה". בסוף השאלון אפשרה שפיר למשתתפות הסקר לכתוב באופן חופשי את דעתן לגבי אמהות מימוש וקריירה. ההיענות דווקא בקרב הנשים שאינן מגדירות את עצמן כדתיות הייתה עצומה: "אני מרגישה שאני לא מוותרת על המימוש העצמי שלי, והתמזל מזלי לבחור ולאהוב עבודה שמאפשרת לי להיות בצהריים בשביל ילדותי. אני יודעת שבעתיד, כשיגדלו, אני אוכל לתת יותר נפח לעבודה ולהרחיב את התחומים בהם אני עוסקת" – כך כותבת מורה. "מימוש האמהות וחיי המשפחה נובעים מצורך רגשי אינטואיטיבי חזק. וברור לי שבשלב זה של חיי הם העיקר. ידיעה זו שנובעת ממקום אישי מאוד בטוח ושלם, מכתיבה את התנהלותי ובחירותיי בעבודה", כתבה קלינאית תקשורת והוסיפה: " אני ממשיכה כל הזמן לפתח את הקריירה עם גמישות מתמדת לדרישות המשפחה ומתוך ידיעה שכעת, כשהילדים קטנים, אני יוצרת את הבסיס שיאפשר לי לפרוץ בזמן שיתאים לי". מעניין היה לקרוא את דבריה של היחצ"נית העובדת כיום במשרה חלקית בעיצוב פנים: "את עמדתי גיבשתי רק עם הילד השני שלי. רק אז ראיתי עד כמה 4 שעות מהגן ועד השינה- לא מספיקים לי, במיוחד כשיש יותר מילד אחד. היה לי חשוב להיות ליד הילדים שלי בשלבי החברות הראשונים שלהם, לתת להם את הביטחון והצמידות של אמא. כשהם הגיעו לגיל בו הם צריכים חברים- רשמתי אותם לגן והתפניתי לפתח את עצמי בתחום בו תמיד רציתי ובו אני מממשת את יכולותיי בצורה הטובה ביותר. אך עדיין חשוב לי שמרבית שעות היום הם יהיו עם אמא בבית".
ואין יותר מתאים מלסיים את הכתבה בדברים שכתבה מורה המטפלת בשילוב אומנויות:" מימוש קריירה מזין אותי כאדם והדבר גורם לי להיות אדם מאושר יותר באמהות שלי ומעבר לכך מהווה דוגמא אישית לילדיי לדמות של מבוגר מתפתח. יתכן שכשילדיי יהיו בוגרים יותר וחלק מהזמן אותו אני מקדישה כיום לשהות איתם יתפנה, אקדיש שעות רבות יותר למימוש בתחום הקריירה. אך נכון להיום אני לא מרגישה פספוס בתחום זה. וחוץ מזה תודה על ההזדמנות שנתת לי לחשוב על הנושא ולתמלל אותו".
המסקנה המתבקשת היא כי בקרב הנשים בארץ זו לא בושה להגדיר אמהות כחלק מהמימוש האישי שלך- גם אם את לא דתייה. אכן להיות אמא ממומשת- זו לא מילה גסה!