כיצד נשרוד את המעבר מזוג למשפחה?
שלח לחברבמעבר מזוג למשפחה, עם לידת הילד הראשון, מגיעה ההזדמנות להגדיר איזו משפחה אנחנו רוצים להקים ולשאול שאלות משותפות: אילו חלקים ממשפחות המוצא שלנו אנחנו רוצים לאמץ ואילו חלקים היינו מעדיפים להשאיר מחוץ לתא המשפחתי החדש? מהם הערכים המובילים אותנו כבני אדם אשר היינו רוצים להנחיל לילדנו?
מאת: ענבל סולומון, M.S.W מטפלת זוגית ומשפחתית
"כמו כלים שלובים
אני ואת ביחד מתמלאים
עד קו הלב.
שנינו עכשיו בקו אחד,
יחד זורמים מיד ליד
פעם אני ופעם את"
-אהוד מנור-
מה זה אומר להיות משפחה?
אילו דפוסי התנהגות אנו מצפים לראות בקרב בני משפחתנו? מהו דפוס התקשרות אשר יהיה נכון ביותר עבורנו בתוך המערך המשפחתי החדש?
ייתכן כי התשובות לשאלות הללו לא יהיו זהות בין בני הזוג, אך זאת הזדמנות לשיח. הקפידו על שיח מכבד, אוהב ומקדם. השתדלו להימנע מביקורתיות, עוינות ודפוסי חשיבה נוקשים.
ללא ספק, לידת תינוק מהווה אירוע משמח ומרגש אך זהו אירוע אשר יכול גם להיות מפחיד, מלחיץ ובעל פוטנציאל הרסני לזוגיות. לידתו של תינוק מהווה שלב התפתחותי נורמטיבי בחיי המשפחה וכמעט תמיד יהווה גם שלב משברי, הדורש מזוג ההורים התמודדות מסוג אחר. האופן בו בני זוג יתמודדו עם המשבר תלוי במשאבים האישיים של כל אחד מהם, במאפייני הקשר הזוגי שלהם ומה "ירשו" ממשפחות המוצא שלהם.
מדוע בעצם אירוע כה משמח הינו בעל פוטנציאל למצוקה?
ובכן, כאשר מגיע ילד חדש למשפחה, "הזוג" הופך להיות "שלישיה" והמבנה המשפחתי שהיה מוכר עד כה, משתנה לחלוטין. זוג, שהיה רגיל לאהבה רומנטית של "אחד על אחד", צריך כעת לסגל דפוסי אהבה חדשים, אשר עלולים להיות עוצמתיים יותר מדפוס האהבה הקודם שהכירו. הדפוס החדש עלול להוות איום על הקשר הזוגי ואחד מבני הזוג עלול למצוא את עצמו "נטול אהבה", לפחות בחודשים הראשונים. לא נשכח גם כי לאחר הלידה האישה חווה שינויים מבחינה גופנית, רגשית והורמונאלית וזקוקה לתמיכה שלא הזדקקה לה עד כה.
בכל דרך שנסתכל על הנושא, מדובר בשינוי ושינוי דורש תמיד הסתגלות מחדש. ככל שבני הזוג יהיו דומים יותר בדפוסי ההסתגלות שלהם וככל שידעו לבטא את צרכיהם, כך יכולת ההסתגלות לשינוי תהיה טובה יותר.
אז מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשרוד את השינוי ולצמוח ממנו כזוג ?
ראשית, היו קשובים לצרכי בן/בת הזוג שלכם. למרות שהאישה היא שעברה את הלידה באופן פיזי, בן הזוג שלה שותף לחוויה מהבחינה הרגשית. למרות שאינו מתמודד עם הצפה רגשית שמקורה בהורמוני הלידה, הוא בהחלט עלול להיות מוצף רגשית על רקע המעבר להורות. ככל שבני הזוג ישתפו אחד את השנייה ברגשותיהם, כך יצרו חוויה משותפת וזוגית ולא יתפקדו כשני הורים בלבד אלא כזוג הורים.
שנית, היו סבלניים האחד לשנייה. בהמשך להקשבה ההדדית, חשוב לפתח סבלנות לבן/בת הזוג ולהבין כי לכל אחד קצב הסתגלות שונה. במידה ונאיץ תהליכים, ייתכן כי נגרום לתסכול, חוסר אונים וכעס כלפינו. במצבים של תסכול וכעס בזוגיות, אנחנו לא מאפשרים לבני הזוג שלנו לקבל תמיכה ובכך יוצרים ריחוק. במקום להתקרב ולהתגבש סביב המאורע המכונן בחיינו, אנחנו עלולים ליצור פערים ומחלוקות. סבלנות תעודד הבנה ותאפשר צמיחה ולמידה משותפת.
ולבסוף, אפשרו לעצמכם גם "זמן זוגי". למרות הקושי ביצירת אינטימיות כאשר יש תינוק חדש בבית, חשוב לתת תשומת לב למי שהלב שלנו בחר. לעיתים צריך לקבוע מראש מועד בו תהיו רק שניכם ולעיתים ניתן להיות ספונטניים. חשוב להדגיש כי אינטימיות אינה בהכרח יחסי מין וברור לכל כי לאחר לידה קיים קושי בתחום זה. אינטימיות מורכבת מיכולת לקרבה רגשית וגופנית ויכולה לכלול מוטיבים של מגע גופני נעים, שיחה מעוררת וביטוי רגשות.
אתם יוצאים כעת לדרך משותפת, מסע ארוך, בעל שלבים רבים. במהלך המסע יהיו עליות קשות וירידות תלולות אך יהיו גם דרכים חדשות, נופים מרתקים ובעיקר אוסף של חוויות משותפות. השכילו לצעוד ביחד, יד ביד, ולבטח תגיעו למקום מבטחים.
