על הקשר שבין משפחה לכסף
שלח לחברמה עלינו לעשות על מנת לאפשר לילדינו יציבות ובטחון כלכליים בבגרותם?
מאת: נעמה ויסבורט, מנכל ובעלים נעמה ודנה המרכז לכלכלה אישית
"לנכד שלי מגיעה תחפושת ב-150 ₪". את המשפט הזה שמעתי מסבא גאה באחת ממהדורות החדשות לאחרונה. הוא מצטרף לשורת משפטים אחרים שאני שומעת, מעין מנטרות שאנו קובעים לעצמנו בנוגע להתנהלות הכספית: "על הילדים אני לא חוסכת", או "העיקר שיהיה מאושר".
מהיכן מגיעות הקביעות הללו? כיצד בעצם נבנות השקפות העולם שלנו בנוגע להתנהלות כלכלית? ובעיקר, כיצד הן משפיעות על ילדינו?
ובכן, כמו תמיד, הכל מתחיל מהבית. השקפות עולמנו הכלכליות, וכמובן גם של ילדינו, קשורות קשר עמוק לדרך בה חונכנו ולסביבה בה גדלנו. חוויות שונות בצעירותנו משפיעות באופן ישיר על צורת קבלת ההחלטות הפיננסיות שלנו. אם אנו נוטים לבזבזנות ואם דווקא לסגפנות, להתנהגויות אלו יש מקור ברור.
במקרים רבים, מבוגרים בעלי הכנסה ממוצעת או גבוהה, אשר חוו בילדותם מחסור, נוטים לנסות לפצות את עצמם או את ילדיהם באמצעות רכישות גדולות ותכופות. אם מדובר בעגלה מלאה עד אפס מקום בסופר, או אם בגאדג'טים חדישים לכל בני הבית, ניתן להצביע על קשר ברור בין שפע לאושר, בין "יש" לבין בטחון.
אני נחשפת ללא מעט גם למקרים בהם מבוגרים מבוססים, אשר גדלו בתוך שפע, לא מסוגלים להציב לעצמם ולילדיהם גבולות בנוגע להוצאות. כלומר, לכסף אין חשיבות ממשית מבחינתם, הם יוציאו אותו על כל שיחפצו בו. גם אם הוריהם עבדו קשה מאוד על מנת להגיע להונם, ייתכן שדווקא הסביבה שגדלו בה היא זו שהשפיעה על התנהגותם הפזרנית בסופו של יום. מנגד, ישנם מבוגרים רבים אשר גדלו בשפע וכיום סולדים מתרבות הצריכה, חוסכים שקל לשקל ומתכננים כל הוצאה.
בכל המקרים השורה התחתונה זהה – אנחנו מחנכים את ילדינו בסביבה מסוימת, מקנים לנו ערכים מסוימים, וכאשר הם מתבגרים, באים אצלם לידי ביטוי דפוסים של חיקוי או תיקון.
אז מה עלינו לעשות על מנת לאפשר לילדינו יציבות ובטחון כלכליים בבגרותם?
-
עקבו אחר הקשר בין הוצאותיכם ומצב רוחכם. אתם קונים רק כשאתם מדוכאים? ברגע שאתם יוצאים מן החנות שוב מתעורר בכם צורך לרכוש? זוהי קניה רגשית אשר ממלאת חלל.נזהרים יתר על המידה עם הכסף, במיוחד במצבי חוסר וודאות? ילדיכם עתידים לחקות את התנהגותכם ולחסוך מעצמם חלק מהנאות החיים, או דווקא להיות פזרנים קיצוניים וקלי דעת כאקט של פיצוי. לאט לא, ככל שתציבו מול עצמכם מראה גדולה יותר, תוכלו לברר עם עצמכם אילו תחושות מתעוררות סביב רכישות. ברגע שהקשר בין הרגש לבין ההוצאה יהיה ברור, כבר תהיו בשליטה רבה יותר על אופי רכישותיכם והתנהלותכם.
- אל תפחדו לומר לא. אתם חשים שילדכם כבר מקיים התנהגות כלכלית לא טובה? אל תתנו לה להפוך להרגל. הציבו את אותה המראה שניצבת מולכם גם בפני ילדיכם הגדולים, הראו להם כיצד הם "חוטאים" ברכישות אימפולסיביות ומיותרות כתלות בלחץ חברתי, הסבירו את משמעות הכסף וחסכון, ובכך תסייעו להם ליצור את האיזון שמתאים להם בין הרגשות לבין הקניה בפועל.
- תכננו ותנו מקום להוצאה הרגשית. ככל שתשכילו לקחת בחשבון קניות המשויכות לרגש, כך תוכלו לתכנן את התזרים המשפחתי היטב, ולמנוע חיכוכים מיותרים סביב כסף, חיכוכים אשר באים לידי ביטוי מול הילדים באופן מובהק. אם אתם רוכשים בגדים לילדים גם כשלא ממש צריך או מתפנקים בממתקים בתדירות גבוהה, זה ממש בסדר. כל עוד לא מדובר בהגזמה אשר מכניסה את בני המשפחה למחסור, מוטב לתת לצורך הרגשי לגיטימציה.
- יתרה על התכנון, הוו דוגמה ודברו בפתיחות עם הילדים על כך שגם לאמא ואבא יש חולשות שעלולות להתבטא בקניות, אך אם נערכים כראוי, נשמר האיזון הכלכלי. הילדים עתידים לחקות את התנהגותכם, ואם היא מוסברת כראוי ושקופה, סביר שישכילו ממנה ויצרו לעצמם דפוסים חיובים בהתאם.
זכרו, חלק גדול מהתנהלותם הפיננסית של ילדינו תלויה בנו. עלינו להשכיל לקחת את הטוב מכל העולמות, זה שגדלנו בו וזה שאנו מגדלים בו את ילדינו. אם הורינו ידעו איך לחסוך, מוטב שננסה לחקות את התנהגותם קצת יותר. אם כיום אנו מבוססים כלכלית, כדאי שנלמד את ילדינו את ערכו של הכסף על מנת שידעו להתנהל בצורה עצמאית מאוחר יותר.
כעת, בפתחו של יום המשפחה, זהו זמן מצוין לבחון את התנהלותנו הכלכלית בראי ילדותנו, כמו גם בראי עתיד ילדנו. בהצלחה.
