לגדל ילדים מתוך אמון
שלח לחברפעמים רבות אנו מביטים בחרדה אל הילדים שלנו ואומרים להם: “זהירות, אתה תיפול!”. כוונתנו טובה, אך הילד מבין שמצפים ממנו ליפול ובכך אנו למעשה מגדילים את הסיכוי שזה יקרה. מהרגע שהם לומדים לזחול וללכת, אנו חיים בכוננות מתמדת: לשים לב כל רגע שהם לא יפגעו.
מאת: רוסנה ברגהוף
לתת אמון ביכולתם לשמור על עצמם
פעמים רבות אנו מביטים בחרדה אל הילדים שלנו ואומרים להם: “זהירות, אתה תיפול!”. כוונתנו טובה, אך הילד מבין שמצפים ממנו ליפול ובכך אנו למעשה מגדילים את הסיכוי שזה יקרה. מהרגע שהם לומדים לזחול וללכת, אנו חיים בכוננות מתמדת: לשים לב כל רגע שהם לא יפגעו. כשהם גדלים, הפחדים לא מפסיקים, רק משנים צורה: בגיל 14 מתחילים לצאת למסיבות, בגיל 16 רוצים לעשות רישיון לאופנוע, ובגיל 21 לנסוע לטייל בעולם. האם מתישהו נוכל להפסיק לדאוג?
ג'ין לידלוף, מחברת הספר "עקרון הרצף", חייה במחיצתם של שבטים אינדיאניים וחקרה את הדרך שבה הם מגדלים ילדים. היא ראתה כיצד ילדים קטנים משחקים בקרבתו של בור פתוח בחצר מבלי ליפול לתוכו, ואילו המבוגרים לא הגיבו בדאגה - הם נתנו אמון ביכולתם של הילדים לשמור על עצמם, והילדים מצידם מימשו ציפייה זו. כמובן שתפקידנו כהורים לייצר סביבה בטוחה עבור ילדינו ולשמור עליהם מפני סכנות אפשריות. לדוגמה, לא משאירים כוס תה רותח על שולחנות משחקים בחדרי ילדים. אך פעמים רבות אנו מגוננים עליהם יתר על המידה. לעתים, עלינו להגן על הילדים מהפחדים שלנו. כך הם יוכלו לפתח את הביטחון העצמי הדרוש להם להתנהל בעולם ולחקור את הסביבה.
האמון יכול להבנות גם מהכרות עם הילד ויכולותיו: מאיזה גובה הוא יכול לקפוץ בלי להיפגע, עד כמה יש לו שיווי משקל ועוד. כך נדע עד כמה לאפשר ואיפה לשים את הגבול.
לתת אמון בתהליכים טבעיים
התפתחותם של ילדים היא תהליך טבעי: תינוקות לומדים להתהפך, לזחול, ללכת...לעתים הורים מאבדים סבלנות לחכות שהדברים יקרו בקצב שלהם, וחושבים שעליהם לעשות משהו כדי לזרז את העניינים. לילדים יש מוטיבציה פנימית לחקור את הסביבה, ללמוד ולהתפתח. אנחנו לא צריכים ללמד ילד ללכת או לדבר, זה יקרה מעצמו בזמן ובקצב הנכון.
גם למחלות ילדים יש מהלך טבעי משלהן. כאשר אנו לא משבשים את מהלך המחלה באמצעות תרופות המדכאות את הסימפטומים, אלא תומכים במערכת החיסונית באמצעות רפואה טבעית, המחלה תגיע "לסוף הטוב שלה" והילד ייצא מחוזק ממנה.
לתת אמון שהם יודעים מה טוב להם
ילדים הנם ישויות עצמאיות, הם אינם "שייכים" לנו. תפקידנו ללוות אותם ולתמוך בהגשמת ייעודם. פעמים רבות הורים מנסים להגשים את החלומות שלהם דרך הילדים. אולי את רצית בן רופא, אבל הוא שונא שיעורי ביולוגיה ודווקא מתעניין במגמת אומנות. כבר מגיל שנתיים, ילדינו מפתחים רצונות והעדפות משלהם. אחד האתגרים בהורות, הוא ללמוד לכבד רצונות אלו, גם אם הם שונים מהרצונות שלנו (כמובן כל עוד הילד אינו מסכן את עצמו או פוגע באחרים). לאהוב ילד פירושו לראות אותו ולקבל אותו כפי שהוא. אם נצליח לתת לו את החופש להיות הוא עצמו, זאת אחת המתנות הכי גדולות שנוכל להעניק לו.
אמון - מאיפה?
רובינו חושבים שעל מנת לתת אמון באדם אחר, הוא צריך להרוויח אמון זה, להוכיח לנו במעשים שהוא ראוי לאמון שלנו. גישה אחרת אומרת שלתת אמון זאת פשוט החלטה: אתה נותן אמון מראש, לפחות עד אשר יוכח אחרת. בין אם מדובר בילד או באדם מבוגר, כאשר הוא מרגיש שהוא זוכה לאמון, סיכוי טוב שהוא לא יאכזב: זה פועל כמו נבואה שמגשימה את עצמה. כאשר אין אמון, יש פחד. בכל שלב ניתן לבחור לחיות מתוך אמון או לחיות מתוך פחד. מה מאפשר לנו לתת אמון באחרים? ראשית כל עלינו לתת אמון ביקום (לחוש בטחון שהצרכים האמיתיים שלנו ימולאו ושאנחנו מוגנים), ואמון בעצמינו. כהורים, זה אומר גם להתחבר מחדש לקול הפנימי שלנו, ללמוד להקשיב לו; לתת מקום ולטפח את האינטואיציה והאינסטינקט האימהי- החלק בך שיודע מה נכון, בלי לחשוב יותר מדי. אם אתם מחפשים מחשבים ניידים למכירה, מומלץ להתייעץ עם מישהו שמבין במחשבים, אך כאשר מגדלים ילדים, חשוב קודם כל לתת אמון בעצמכם, לפני שמקשיבים לעצות של אחרים.
