"לא רוצה, לא בא לי או אני מחליט!"
שלח לחברכמה פעמים ביום אתם שומעים: " לא בא לי ככה…", "אני רוצה לבד", "את לא מחליטה עליי" ? האם לפעמים אתם מרגישים שמתנהלת אצלכם בבית ממש בימים אלו מלחמת עצמאות קטנה משלכם? אם התשובה היא כן, אז המאמר הזה בדיוק בשבילכם.
מאת: נואית מאירי, מדריכת הורים בשיטת "בשביל ההורות", מרצה, מעבירה סדנאות ומייעצת להורים
אני מניחה שלפעמים המלחמה הזו מרגישה קצת אישית וקצת נגדכם אפילו, אבל היא ממש לא! הילד/ה שלכם נלחמים על עצמם, על הביטחון שלהם, על תחושת השייכות ועל העצמאות שלהם.
אם נקיים סקר בקרב ההורים לגבי מה היו רוצים עבור הילדים שלהם בגיל 30, בוודאי רוב התשובות יהיו :
אני רוצה ילד עצמאי שיעמוד בפני עצמו, שלא יהיה תלוי בנו, שיגשים את עצמו ויהיה מאושר !
לשם כך תאמינו או לא אנחנו צריכים ללמד אותם עצמאות כבר בינקותם, אמנם בחודשים הראשונים אנחנו שם להעניק להם ביטחון ולתת מענה לצורכיהם הבסיסיים ביותר, אבל מייד אח"כ מגיע שלב שבו אנחנו צריכים כבר לתת להם לנסות לבד. כשהם מתחילים לאכול לבד, נשים להם אוכל על המגש על מנת שיוכלו להושיט יד ולנסות להגיש לעצמם לפה ולחוש את המרקם, כשירצו להגיע לצעצוע מסוים לא מייד נושיט להם אותו על מנת לגרות אותם להתחיל לזחול וכן הלאה.
פעמים רבות כשאני נפגשת עם משפחות אני שומעת מאמהות משפטים כמו : "היא מתווכחת איתי על כל דבר, על בגדים, לא רוצה אמבטיה, לא רוצה משחק , לא רוצה ולא רוצה " והילדה רק בת שנתיים ! "
השאלה הראשונה שלי במקרה כזה תיהיה: מתי הילדה מחליטה על עצמה?
האם ישנם דברים במהלך היום שהיא יכולה להחליט מה שבא לה?
גם אם נראה לנו שבגיל הזה הם ממש קטנים ו"מה כבר הם מבינים" ,תהיו בטוחים שהם מבינים והרבה…
כל אחד מאיתנו, מגיל כמה חודשים בלבד, צריך שתהיה לו תחושה שהוא מסוגל (כל אחד בהתאם לגילו וזה בהחלט נכון גם לגבינו המבוגרים), סיפוק, שייכות וחיוניות - אם אני תורם לסביבה, אני חיוני.
ילדה בת שנתיים שמנסה בכל כוחה להחליט על עצמה למעשה נלחמת על העצמאות שלה וזה שלב התפתחותי תקין בהחלט, אנחנו פשוט חווים את זה כמשהו אישי, שואלים שאלות כמו: "מה היא רוצה ממני" , "למה היא עושה לי דווקא".
לכן ככל שיהיו יותר מקומות שבהם נאפשר לה להחליט לבד, כך כמות ההתנגדויות במהלך היום תפחת, כי היא כבר לא צריכה "להלחם" על העצמאות שלה.
אמנם לפעמים קל לנו יותר לעשות במקומם, לפעמים כי זה מהר יותר או נקי יותר ולפעמים כי אנחנו באמת רוצים שלא יהיה להם קשה מדיי אבל ככל שנקדים לפתח את העצמאות, לתת לה מקום ולעודד אותם לכך נזכה בילדים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה, בטחון עצמי גבוה, תחושת שייכות חזקה ומלאי סיפוק ואושר.
מה הקטנים יכולים לעשות לבד פי גיל
ריכזתי עבורכם מספר רעיונות לגבי הדברים שניתן לעודד את הילדים לעשות לבד לפי גילאים:
גילאי שנה- שנתיים:
- נבקש מהם לבחור את המשחק שבא להם לשחק ולהביא אותו
- נפתח את מגירת הגרביים ונציע להם לבחור את הזוג שבא להם
- סביב גיל שנתיים, אם יש עניין לגבי בחירת בגדים בבוקר ניתן להם לבחור מה ללבוש מתוך שלוש אופציות
- לשטוף פנים
- לאסוף את הצעצועים
גילאי שלוש - ארבע :
- מה בא לו לאכול מתוך מספר אופציות ( איזו גבינה, לבחור שני ירקות וכו')
- איזו פעילות הוא בוחר אחה"צ , חבר, גן שעשעועים…
- לבחור מטלה בבית ולעזור לנו, הצמדת זוגות גרביים, לעזור בעריכת שולחן, לסדר מצרכים במקרר או להאכיל חיית מחמד
גילאי חמש - שש
- להשקות עציצים
- לעזור בעבודות מורכבות יותר בבית ולקבל תפקיד קבוע
- לעזור בהכנת ארוחת הערב
וכמובן שאלו רק מספר דוגמאות, ככל שנאפשר לילדים שלנו יותר מקום לעצמאות בגיל מוקדם יותר, נאמין בהם ונשבח אותם על כך, כך הם יעיזו יותר ויאמינו בעצמם יותר וירצו לעשות יותר דברים לבד.
גם הילדים בדיוק כמונו צריכים לחוות הצלחה, כשאנחנו חווים הצלחה זה גורם לנו להרגיש סיפוק, הנאה, ובטחון עצמי גבוה.
ילד בעל בטחון עצמי גבוה שמעיז לנסות וחווה תחושת הצלחה וסיפוק יהיה ילד מאושר !
אז אם אתם הורים לילדים קטנים, בחרו דבר אחד מהדוגמאות שנתתי ונסו ליישם כבר ממחר.
*הכותבת הינה מדריכת הורים בשיטת "בשביל ההורות", מרצה, מעבירה סדנאות ומייעצת להורים באופן פרטי בסלון ביתם.
