יחסי הורים – הורים
שלח לחברלכמה מאיתנו קופץ הפיוז בנוכחות הורינו? הערותיהם מוציאות אותנו מאיזון? מעשיהם הקשורים אלינו או אל ילדינו מעוררים אצלינו כעס, תסכול או אכזבה? מה יש שם במפגש בין הורים להוריהם שמעלה ניצוצות של אש?הנה כמה נקודות ששופכות אור על כך.
מאת: שני הורביץ, מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות", יועצת, מרצה ומאמנת מוסמכת ((CPCCלהורים ולילדים.
מה יש שם במפגש בין הורים להוריהם שמעלה ניצוצות של אש? הנה כמה נקודות ששופכות אור על כך:
תיק העבר
לא חשוב גילנו או כמה זמן עבר, אנו נושאים עימנו את החוויות, הרגשות ותחושות העבר. במפגש עם הורינו אנו חוזרים להיות ולהגיב ממקום ילדותי, קורבני ופגוע. "אכלו לי, שתו לי, עשו לי..."
נושאים תקווה
התקווה או הציפייה כי עם חלוף הזמן, התנהגותם, תגובותיהם, סדרי עדיפויותיהם יהיו שונים. התקווה שהם יוכלו לראות אותנו, להגיב אלינו ואל ילדינו כפי שתמיד חלמנו. לדוגמה: שאנו נהיה הדבר החשוב ביותר עבורם, שיבלו עימנו זמן, שיחבקו אותנו, שיגידו כמה הם אוהבים אותנו וגאים בנו.
נקודות רגישות אצלינו
הנקודות הרגישות ביותר שלנו במפגש עם הורינו הינן נקודות בהן הורינו משקפים לנו בהתנהגותם, התנהגויות שלנו, שאנו לא שלמים עימן. לדוגמה: אם אנו נושאים רגשות אשם שאנו לא מספיק נוכחים בחיי ילדינו; כאשר ילדינו פונים אליהם בבקשה לשחק עימם ותגובתם הינה: (תוך כדי קריאת עיתון או צפייה בטלויזיה) "לא עכשיו", זה רגיש לנו.
רגשות ותחושות אלו הינם לגיטימיים ומובנים! עם זאת הם בחירתכם. הנכם בוחרים להרגיש כך ולהגיב ממקום פגוע וקורבני.
היום אני מזמינה אתכם לבחור אחרת בתחושותיכם וברגשותיכם כלפי הוריכם. למה?
אתם הסובלים העיקריים
רגשותכם ותחושותכם הינם עולמכם הפנימי. כאשר בפנימיותכם יש כעס, עצב, רוגז, תסכול ואכזבה אתם הם אלו שסובלים נפשית מכך. ואם לא די בסבל נפשי, הרי שהנפש והגוף אחד הם; לכן הסבל, לעיתים קרובות, בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית. אין זה אומר שרגשות אלו אינן בסדר או שכשאתם מרגישים כך, אתם לא בסדר, לא! זה רק אומר שאתם האנשים העיקריים שסובלים מכך נפשית ופיזית.
תרגיל: עצרו רגע וחשבו על הדבר המכעיס ביותר שקרה לכם ביומיים האחרונים. הרגישו מה קורה בגופכם, בפנימיותכם. כעת קחו נשימה ונשפו. עכשיו חשבו על הדבר שהכי חימם את לבכם ביומיים האחרונים, כגון: שילדיכם הביא לכם פרח ואמר כי הוא אוהב אתכם. שימו לב מה קורה בגופכם, בפנימיותכם.
בדרך התנהגותכם אתם מחנכים את ילדיכם
ילדים מחקים את התנהגות הוריהם. הם לומדים להתנהג מהדרך בה אתם מתנהגים ולא מאיך שאתם אומרים להם להתנהג. בבקשה היו מודעים לכך. לא פעם צליל, ביתי בת ה- 7.5 מעירה לי: "אמא, זה מעניין שאת בוחרת לומר זאת בכעס".
איך עושים זאת, איך בוחרים להרגיש ולהגיב אחרת?
הדבר החשוב והמשמעותי ביותר הוא הרצון שלכם להרגיש אחרת. כאשר אדם רוצה לקום מכיסאו, הוא לא צריך שיגידו לו איך לקום. הנחייה אולי תעזור ותקצר את התהליך או תקל עליו, אך גם ללא הנחייה הוא ימצא את הדרך.
כמובן שזוהי עבודה מחשבתית, שינוי בתפיסת עולם ובנקודת מבט;
הנה כמה נקודות שעלינו להבין ולהטמיע בדרך לשינוי הנכסף, שעלו מתוך התהליך האישי אותו אני עברתי:
1)הטוב ביותר עבורכם
ההורים שלכם, כפי שאתם לילדיכם, רצו, רוצים ותמיד ירצו את הטוב ביותר עבורכם. דעו זאת בכל רבדי לבכם. מהות התנהגותם, עשייתם ואמרותיהם תמיד היתה ותמיד תהיה, מנקודת מבטם, לטובתכם ועבורכם.
2) התנהגותו של אדם, נובעת תמיד, מכמיהתו לחום, לאהבה ולתשומת לב
ממש כמוכם, כמו ילדיכם, כך גם הוריכם. התנהגותם נובעת מהרצון להרגיש טוב עם עצמם (אהובים, מוערכים וכו'....) ולא בכדי לפגוע באף אחד אחר. הם לא חשבו לעצמם: "איך עליי להתנהג בכדי לפגוע בו..." אלא פעלו מתוך דחף להרגיש טוב עם עצמם.
3) היקום מדויק
כל מקרה ואירוע שקרו בחייכם, כל רגע שעבר - היו לטובתכם, עבור הצמיחה, הגדילה וההתפתחות האישית שלכם. לא הייתם מי שאתם היום, לולא זאת. לרוב קשה לראות זאת באותו הרגע, אך במבט לאחור אפשר להבין זאת. לדוגמה: תשוקתי לעבוד עם הורים וילדים, על מערכות היחסים ביניהם, לאהיתה, לולא חוויתי את חוויות ילדותי.
4) קבלה
הבינו כי לכל אדם סדרי עדיפויות, פחדים וערכים שונים. לכל אדם יש אהבה, חשיבה ודרך התנהגות שונה, קבלו זאת. שחררו את הרצון שיחשבו, ירגישו וירצו כמוכם, שחררו את הרצון להיות צודקים. כאשר תעשו זאת, תתפנה אנרגיה רבה בתוככם. אנרגיה זו תוכלו לנצל לבחירה ברגש אחר, כגון: אהבה, קבלה, חמלה ואמפטיה. רגשות אלו ישפיעו עליכם הן נפשית והן פיזית. בתוככם כבר לא יהיו רגשות קשים ומכווצי לב, אלא רגשות נעימים ומרחיבי לב.
הערה: כולם מדברים על הרצון לשלום. זה הפך להיות מין ביטוי נכסף שלדעתי שכחנו את מהותו. האמינו לי, לא עומדים במרכזו שטחים וכסף, גם לא אוצרות טבע או הבטחות למיניהן. מהותו של שלום היא הרוגע, האהבה והקבלה שתרגישו בתוככם. כאשר תשכילו לבחור ברגשות אלו, לעומת הצורךבלהיות צודקים, אזי הביטוי הנכסף שנקרא "שלום עולמי" יהיה בהישג ידינו.
5) הכרת תודה
לצערי רוב בני האדם לוקחים כמובן מאליו את מה שיש להם. מובן שיש בית וגג מעל הראש, בגדים ללבוש, אוכל לאכול, מזגן להתחמם או להתקרר בזכותו, מיטה לישון עליה. מובן שיש הורים שדואגים לכל זאת, לפחות בילדותכם... ובכן זה לא מובן ולא ברור מאליו!
כל שיש בחייכם זכיתם לו. אני מזמינה אתכם להכיר תודה ולהעריך זאת עוד בטרם איננו.
