מחלת הכאביטיס דמיוניטיס
שלח לחברמחלות ילדים הן דבר נפוץ אשר ממנו חוששים מרבית ההורים. למרבה הצער, מחלות אלו הן שלב שכל הורה עובר. מה שאנו לא מוכנים אליו הוא הוא המלחיץ, אלו הן מהחלות השקטות, אלו שלא מספרים לנו עליהן. דוגמאת מחלת ה"תקני לי", מחלת ה"לא בא לי" והמחלה הנפוצה ביותר מחלת ה"פנקת".
מאת: ריקי לוי - דינר ותודה לאורנה מלכי לבנה על הרעיון
מחלות ילדים הן דבר נפוץ אשר ממנו חוששים מרבית ההורים. לצד חשש זה רובנו נחווה את הצד הלא נעים הזה של ילדות ילדינו. הדבר המרגיע בכל העסק הוא שאנו מודעים לכך מראש, מוכנים לכך. מה שאנו לא מוכנים אליו הוא הוא המלחיץ. אלו הן מהחלות השקטות, אלו שלא מספרים לנו עליהן. דוגמאת מחלת ה"תקני לי", מחלת ה"לא בא לי" והמחלה הנפוצה ביותר, מחלת ה"פנקת".
כך אט אט מחלחלות מחלות אלו לכל בית אב ואם בישראל ומכלה את רגעי השלווה שבן.
סקירה קצרה על מחלות לא רפואיות, וכמובן מאחלת לכם רק בריאות.
מחלת הלא בא לי
- תקופת דגירה: בין שלוש לארבע שנים
- התפרצות: גיל 3-4
- משך המחלה: עלולה להפוך למחלה חשוכת מרפא.
- תרופה גנרית: היו חזקים
מחלת הלא בא לי יכולה להיות מחלה קצרת טווח, אך עלולה להתפתח לכדי מגפה חשוכת מרפא. הדבר תלוי בתרופות הניתנות לה, זאת אומרת באופן בו ההורים מטפלים במחלה.
תקופת הדגירה שנויה במחלקת יש הטוענים כי היא נמשכת שלוש שנים ואז מתפרצת יש הטוענים כי מדובר בארבע שנים. כך או כך, התפרצותה תופסת את ההורים לא מוכנים. פתאום לילד לא בא! והוא מודיע על כך נחרצות. הטיפול הרפואי בדרך כלל מאחר להגיע, מה שמקשה על הבראה מן המחלה. בפעם הראשונה הילד אומר "לא בא לי", אתם צוחקים, מתלהבים, מספרים לחברים, והסבתא אף צובטת אותו בלחיו ואומרת לו "תגיד שוב פעם לא בא לי, נו...תגיד!"
איזה יופי, הילד ראה כי טוב. מעכשיו והלאה הוא אומר "לא בא לי, לא בא לי, לא בא לי" וצוחק כל הדרך לאיבוד שפיותכם. אם בנמצא אף אח או אחות קטנים, הגעתם להופעת מקהלת ה"לא בא לי". תהנו.
מחלת האמא תקני לי
- תקופת דגירה: שנתיים
- התפרצות: גילאי 2-3
- משך המחלה: מופיעה בגלים
- תרופה גנרית: קופה, או אבא עצבני
אל מחלת האמא תקני לי אל לנו לבוא בטענות גם אנו חלינו בה. ממש כפי שאנו הנשים נכנסות לחנות תיקים וגומעות בשקיקה כל אבזם ורצועה, כך ילדנו נכנסים...לכל חנות שהיא ומוצאים מה לקנות. הם פשוט הרחיבו את טווח הרכישות הפוטנציאליות שלהם. אפילו ביקור אצל הירקן יכול להגמר/להתחיל בתקני לי.
מקורה של המחלה הוא בארץ הפנטזיה בה אין חשבונות בנק, התקציב בלתי מוגבל וכרטיסי אשראי הם דבר פרוץ לחלוטין. את ארץ הפנטזיה מנהלים כמובן גמדים קטנים הקרואים ילדנו. כאשר מי מארץ המציאות פולש לתחומם ומנער אותם מחלומם הוא זוכה למבט זועף, צרחות בדרך לאוטו, ובבית לביקורה של מחלת הלא בא לי.
הדרך לריפוי פשוטה אך דורשת עקביות ונחישות- על ההורים לשתף פעולה ולא להשבר נוכח צבא הגמדים הפושט על מצפונם.
קופה היא אנטיביוטיקה נחמדה המחזיקה מעמד 10 ימים בדיוק. שינסה לחסוך, נראה אותו קונה לעצמו את הג'יפ הממונע שראה...אולי אז ילמד להעריך (מוכר, אה?)
מחלת הדשא (של השכן כמובן)
בלטינית: אז למה לו יש?
- תקופת דגירה: כארבע שנים
- התפרצות: גיל 4-5
- משך המחלה: כשנתיים, חוזרת בעוצמה בגיל ההתבגרות
- תרופה גנרית: התשובה האלמותית- "כי לו יש את ההורים שלו ולך יש את שלך".
מחלת הדשא הינה מוטציה של מחלת התקני לי, עם זאת מחקרים אחרונים מגלים כי לא ברורה הסינתזה ביניבה. יש הסוברות כי מחלת הדשא קדומה יותר ויש ממצאים המראים כי אחרת הוא הדבר. כך או כך, מחלת הדשא מדבקת ביותר. היא מתפרצת בכל מקום, ומעמידה את ההורים והמשפחה לא אחת במבוכות.
לאחר רצף התקני לי, תעשי לי, ואמא אני יכול...? מגיעה התפרצות המחלה לשיאה, לרב תוך כדי בכי, השתטחות על הרצפה, ומשפטי שטמה המופנים כלפי ההורים – "אני בחיים לא יאהב אותך יותר...אז למה לרוני יש? למה ההורים שלו קנו לו? למה לאחותו יש? אני רוצה להיות הבן של ההורים של רוני".
המלצה לריפוי- תעבירו אותו לשבוע להורים של רוני, אחרי שיתנו לו לקצור שם את הדשא אולי הוא יבין שלא כל הנוצץ ירוק הוא (או כל ורסיה חינוכית אחרת של המשפט).
מחלת הכאביטיס דימיוניטיס
- תקופת דגירה: כשלוש שנים
- התרפצות: ביתר שאת לקראת גיל חמש
- משך מהחלה: כשנה, חוזרת ביתר שאת לקראת הבגרויות בתיכון
- תרופה גנרית: מבחן שלמה
מחלה זו מתפרצת בשילוב עם מחלת הפנקת, או כאשר לא בא לילדנו לעשות משהו שביקשנו מהם- כמו ללכת לישון, לעשות שיעורים למחר, או סתם כשבא להם פינוק. פתאום מיחושים עזים תופסים אותם, בדרך כלל בטניים, המונעים מהם כל תזוזה, הרמה וכל סוג אחר של פעולה הנדרשת מהם. מחלת הכאביטיס דמיוניטיס מלווה לעיתים בבכי דימיוניטיס מקוטע ומאולץ – הורים אל תשברו.
הורים רבים ברחבי הגלובוס מתמודדים עם המחלה ועם הקושי באבחון, היות והיא דומה למחלות רפואיות אמיתיות רבות. אז הנה הפתרון, מחקר חדש בהתנהגות ילדים מגלה כי בדומה למשפט שלמה התנכ"י כאשר מציבים בפני הילד 2 אופציות מתגלה התרמית במהרה. הבדיקה היא פשוטה, לא חודרנית לא כואבת. הורים פשוט אמרו לילדכם כי מי שחולה אף לא יכול לראות טלויזיה או לרדת לשחק עם חברים, מי שחולה צריך ללכת לרופא לבדיקה....
באופן הפשוט ביותר ילדים החולים במחלת הכאביטיס דמיוניטיס יוותרו על כאביהם תמורת צפייה ביובל המבולבל, אלו החולים במחלה הרפואית האמיתית ימשיכו להאנח ולרטון. המלצה לסדר- אם דם מעורב בעניין, אל תהססו לפנות למוקד יש גבול לדמיון של ילדכם!
כמילות סיכום אאחל לכם שלא תעשו דרמה מכל דבר, שתחלו רק במחלות מארץ הדמיון, וטפו טפו טפו כמו שסבתא אמרה שלא נדע וחס-וחלילה ולא עלינו שנהיה רק בריאים ומאושרים. וטפו אחד לסיום, שיהיה.
