א ב ה ו ת
שלח לחבראבהות , זהו מושג לכאורה פשוט, דהיינו בדרך כלל ילד נולד, יש לו אבא וכל אבא הוא במצב של אבהות. מושג זה מקבל משנה תוקף כאשר ההורים מתגרשים והאב תובע תביעת משמורת על הקטין , קרי תביעת אבהות. במצב כזה של גרושין בין בני זוג אנו חווים ביתר שאת את מלחמת המינים בין גבר לאשה.
מאת: יעל סנדלר
אבהות , זהו מושג לכאורה פשוט, דהיינו בדרך כלל ילד נולד, יש לו אבא וכל אבא הוא במצב של אבהות. מושג זה מקבל משנה תוקף כאשר ההורים מתגרשים והאב תובע תביעת משמורת על הקטין , קרי תביעת אבהות. במצב כזה של גרושין בין בני זוג אנו חווים ביתר שאת את מלחמת המינים בין גבר לאשה. כל אחד מבני הזוג סבור כי המשמורת על הקטין אמורה להיות אצלו , כך טוענת עו"ד אורנה גלזן גונן, המתמחה בדיני משפחה , בעלת תואר שני במשפטים וכן מגשרת מוסמכת במשפחה.
חזקת הגיל הרך המעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , תשכ"ב – 1962 קובעת בסעיף 25 שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
יש לציין כי מדובר בחזקה וחזקה ניתנת לסתירה. עד היום אבות רבים שהגישו תביעה למשמורת על הקטינים וניסו לסתור את החזקה הזאת בבתי המשפט למשפחה נידונו לכישלון חרוץ .
המקרה היחיד שנתפרסם שבו ניתנה משמורת לאב חרף חזקת הגיל הרך זה שבו השופט יעקב כהן, קבע משמורת אצל אב, כאשר האם הייתה אובסיסיבית לגבי עבודתה. מדובר בפס"ד יחיד שניתן בין השנים 2000-2008 .
בבית הדין הרבני , היו מעט מאוד תקדימים בהם הועברה משמורת הקטינים לאב בנסיבות בהם חזר האב בתשובה , שזאת הייתה בעיקר סיבת גרושי בני הזוג, והאם נשארה חילונית כמקודם. בית הדין סבר כי טובת הקטינים תהא לגור עם האב וחשוב כי ילד יהודי יילמד בבית ספר דתי.
עיקרון העל שמנחה את בתי המשפט בנושא משמורת קטינים הוא "טובת הילד". השיקולים אשר יילקחו בחשבון הינם רבים , לדוגמה :
1. רצונו הכנה של ההורה המבקש להיות משמורן לטפל בקטין באהבה, רגישות, אכפתיות ולתת לו תמיכה בכל ענין בכל שלב בחייו.
2. שלהורה המשמורן יכולת הורית מבחינת מבנה האישיות ומבחינה פסיכולוגית.
3. שההורה המשמורן יוכל לדאוג לקטין למגורים ראויים ויציבות כלכלית.
4. שההורה המשמורן ידאג שהקטין ישמור על קשר עם בני משפחתו, הסב והסבתא של האם והאב, אחיו ואחיותיו של האם והאב ובני משפחה אחרים של האם והאב.
5. שההורה המשמורן ידאג לקטין מבחינת הלימודים והחברה.
6. שההורה המשמורן יאתר את כל צרכי הקטין וידריך אותו בכל דבר ועניין , וידאג לחיים יציבים ובריאים לקטין.
7. שההורה המשמורן ידאג שהקטין יראה את ההורה הלא משמורן ולא יסית אותו נגדו.
דהיינו , אם ישנו אם ואב העומדים בכל אותם קריטריונים נדרשים , עדיין בפועל בתי המשפט יטו את הכף לטובת האם והאם תקבל את המשמורת על הקטין.
לפני מספר שנים הוקמה ועדת שניט ומטרתה הייתה לבחון את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגרושין. ועדה זו המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך ובמקומה לקבוע משמורת משותפת לאם ולאב כפי שמקובל מזה שנים רבות ברוב המדינות המערביות המתקדמות .
פסיכולוגים רבים אינם דוגלים במשמורת משותפת לקטין וטוענים כי במקרה שכזה הקטין מבולבל ואינו יודע איפה בעצם הבית הקבוע שלו . אך לא אעמוד על עניין זה בכתבתי זו ואמשיך בענין האבהות.
כפי שציינה לעיל עו"ד אורנה גלזן גונן, בתי המשפט פוסקים כדבר שבשגרה כי טובת הקטין היא לגדול ולהתגורר עם אימו כמשמורנית וזאת אף אם לאב ישנן אותן תכונות נפלאות ויכולות כמו של האם, כגון: גישה לקטין, סבלנות, סובלנות, נכונות, אמפטיה, אהבה, רוך, חמלה, חום, רגישות, אכפתיות ועוד תכונות המזוהות בדרך כלל עם נשים – אמהות.
אבות רבים מתקוממים וטוענים, יש לנו יכולות דומות כמו לאם, יש לנו אף יכולת כלכלית, לפעמים גבוהה יותר מאשר של האם, אנו יכולים לתת לקטין רמת חיים נאותה ביותר, אך בתי המשפט מסתכלים עלינו כדמות נחותה ובלתי ראויה.
אין ספק כי כל ילד זקוק גם לדמות אם וגם לדמות אב כדי לגדול בצורה מאוזנת ובריאה. כל אחד ממלא עבור הקטין את צרכיו, אך במקרה של גירושין, אין ברירה אלא לחתוך ולהחליט החלטה מי יהיה המשמורן.
נשאלת אף השאלה, לענין חזקת הגיל הרך, דהיינו משמורת הקטין עד גיל שנתיים. האם ייטב לקטין להיות במחצית האם עד גיל שנתיים או עם האב? על שאלה רטורית זו אין חולק כי בתי המשפט יכריעו את הכף לטובת האם. נכון אבא לא יכול להניק, זאת עובדה ביולוגית קיימת , אז גם כאן נחרץ גורלו של האב שלא יתאפשר לו לגדל את הקטין התינוק.
ומה לאחר גיל שנתיים ועד היות הקטין בגיל 6 ? האם להעבירו למשמורת אביו ?
אולי זו טלטלה פסיכולוגית קשה עבור הקטין שכבר התרגל לחיות עם אימו ?
ואם מדובר בבת קטינה ? האם זה ראוי שאב יקבל משמורת על ילדה בת 3 , 4, 5 ? ואם לא אזי מאיזה גיל ראוי שאבא יגדל את בתו או את בנותיו ?
האם זה נכון שילדה בגיל ההתבגרות תגדל עם אביה ?
על פניו זה לא נשמע נכון, ברם ישנן בנות בגיל 12, 13, 14 , 15, 16 שדווקא מעוניינות להיות במשמורת האב, וזאת מכמה סיבות כגון: בגיל ההתבגרות בנות לא תמיד מפרגנות לאמא ונוטות לריב איתה לעיתים תכופות, מתמרדות נגדה ונגד כל העולם. באבא הן רואות דווקא דמות חברית וגברית. אמנם האמא הרוסה מכך שהבת מרצונה החופשי מעוניינת להתגורר עם האבא, וישנן אמהות שרואות בזה תבוסה עצמית אישית, אך מצב זה הינו שכיח ביותר שבית המשפט יעביר המשמורת לאב למרות רצון הקטינות.
לפני שנים לא רבות אומרת, עו"ד אורנה גלזן גונן השאלה של אבהות – האבא כמשמורן לא עלתה כמעט על הפרק המשפטי, היה ברור לצדדים כי הקטין יישאר עם האם. היום האבות הרבה יותר מעורבים בחיי ובגידול ילדיהם, בין אם בני הזוג נשואים או גרושים. אבות הולכים לאסיפות הורים, יוצאים לטיולי כתה, מכינים שעורים עם הילדים, מכינים אותם למבחנים, משוחחים איתם על עניינים חבריים ורגשיים ולא משמשים רק כמפרנסים וכנהגים.
עו"ד אורנה גלזן גונן מציעה לקחת לדוגמה מקרה היפוטטי אך לא ממש דמיוני , בו האימא עובדת הייטק והאבא מנהל חברה . שניהם עובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה וחוזרים הביתה במקרה הטוב בשעה 8 בערב. שניהם אוהבים את הקטינים, רגישים חמים ואכפתיים. שניהם משתכרים משכורות גבוהות. האם גם אז ניתן יהיה לטעון כי טובת הקטין תהיה שהאם תגדל אותו ותהיה המשמורנית? לא בהכרח. אם לאב זה כישורים דומים כמו לאם , מדוע תהא עדיפות לאם ? מדוע ? התשובה כי כך קבע החוק, הפסיקה והתנהלות בתי המשפט.
ואם ניקח לדוגמה מקרה אחר, אומרת עו"ד אורנה גלזן-גונן, מקרה בו האם קרייריסטית שעובדת מסביב לשעון ומרוויחה היטב והאב פקיד במשרד שחוזר הביתה כל יום בשעה 4 אחה"צ, ולאם ולאב אותן תכונות נפלאות הנדרשות לגידול הקטינים ,האם גם אז ניתן לטעון כי האם עדיפה על האב כמשמורנית? האם ייטב לקטינים להיות משעה 4 אחה"צ עד 8 בערב לבלות עם מטפלת , עד אשר האם הייגעה והמותשת מגיעה הביתה, או שעדיף לקטינים שהאב שחוזר הביתה מוקדם מעבודתו ויכול לקחתם להצגות לילדים יהיה המשמורן ייגדל אותם ויהיה איתם יחדיו ללא צורך במטפלת ?
ומה בנוגע לאבא עשיר ביותר שבכלל לא צריך לעבוד ויכול לטפל בקטינים 24 שעות ביממה , אב בעל יכולות טובות ונאותות לטפל בילדים , לעומת אם שעובדת במשרה מלאה, האם גם אז יקבעו בתי המשפט כי המשמורת תהיה לאם ?
מי שמחפש שוויון באבהות לעומת אמהות לא ימצא אותה בין כתלי בתי המשפט.
לדעת עו"ד אורנה גלזן גונן ,אם וכאשר תתחיל מגמה אפילו קטנה בבתי המשפט , ויאפשרו לאבות לזכות באבהות על הקטינים , או אז יתחיל כרסום כלשהו ואז יש סיכוי שיותר אבות ייגדלו את הקטינים ייהנו מהם ולא יופרדו מהם באכזריות.
דרך נוספת כמובן היא אם תבוטל לחלוטין חזקת השיתוף אז יתכן שינוי משמעותי בנושא ההורה המשמורן.
דרך נוספת לאבות היא להמתין בסבלנות עד אשר הקטינים יגיעו לגיל ההתבגרות, יריבו ויתווכחו עם האם שגידלה אותם שנים רבות ולא עצמה עין לילות רבים ואז יבקשו לעבור להתגורר עם האב. בפועל , זה קורה לעיתים מאוד קרובות בקרב זוגות שהתגרשו , לעיתים האם המותשת מסכימה , לעיתים האם ההרוסה מגידול הילדים לבדה מציעה זאת בעצמה לבני התשחורת , ולעיתים האב מנסה את מזלו ומגיש בקשה להעברת הקטינים אליו למרות התנגדות האם, אך גם פה זוכה האב למפלה ניצחת ללא הסכמת האם. גם כאשר בית המשפט מוכן לשמוע את טיעוני הקטינים בגיל 15, 16, 17 , לא ייתן לה משקל רב אם אינו רואה הצדקה רבת משמעות לכך ללא הסכמת האם.
לעיתים מציעה וממליצה עו"ד אורנה גלזן גונן לאמהות להסכים לכך שהאבא יקבל את המשמורת על הקטינים ובכך תוכל לאפשר לעצמה להתקדם בחיים מבחינת קריירה , לעבוד יותר שעות ולהשתכר יותר, ללמוד מקצוע חדש וכלכלי יותר, לעשות עוד תואר באוניברסיטה שיקדם אותה בהמשך, להכיר גבר חדש ולהתפנות אליו יותר מבחינה זוגית, לדאוג גם לאינטרסים שלה ולצאת לדרך לחיים חדשים ממקום חופשי יותר. רוב האמהות מתעלפות מההצעה ומהמחשבה כי "יצטרכו לשחרר" את הקטינים, הילדים, גם אם הם בגירים שעדיין קשורים אליהם בחבל הטבור. חלק מהאמהות ישר מרגישות רגשות אשם על מחשבה שכזו , שלא לדבר על פעולה שכזו, וחלק מהאמהות בחיים "לא יתנו את הילדים לאבא" כדי שהוא לא ירגיש שהוא ניצח אותם במלחמה. ידוע כי ילדים זה "קלף מיקוח" בין הורים גרושים, ולא פעם ילדים שווים יותר כסף, יותר מזונות, תמורת הסדרי ראיה משופרים לאבא . זה לא נשמע פוליטיקלי קורקט לומר ולכתוב זאת , אך המצב בשטח מדבר. לא אצל כל הזוגות הגרושים זה המצב , אך אצל חלק ניכר מהן ככה זה עובד.
לסיכום עו"ד גלזן גונן אומרת כי דעתה בעניין האבהות הינו : בלי להיות פסימית אלא ריאלית , הדרך עוד ארוכה לאבות לקבל משמורת על הקטינים. טוב ייעשו אם ישתדלו להיות בקשרים הכי טובים עם האם המשמורנית, יעזרו לה ככל יכולתם בכל דבר ועניין, גם מבחינה כספית יהיו נדיבים כלפי האם במזונות הילדים שצרכיהם עולים ועולים ללא הרף, ובתי המשפט נוטים לתת מזונות נמוכים וגבוליים ביותר המקשים ביותר על האמהות לגדל את הקטינים ברווחה כלכלית. ואז כאשר הקשרים טובים, נעימים ומפרגנים בין בני הזוג הגרושים, ההתנהגות תרבותית ונאותה, ההרגשה תומכת , יהיה קל יותר לאבות לממש את אבהותם בצורה של שותפות עם האם גם ללא היותם משמורנים על פי החוק. בסוף כל הילדים גדלים ועושים מה שטוב להם, דואגים לאינטרסים שלהם ולפעמים אפילו קצת שוכחים מההורים שלהם שגידלו , טרחו, התאמצו ועשו כל שביכולתם עבורם.
