כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים
בלונדה בדימוס - בלוג
-
|
פורסם ב: 30.07.2011
אז קראנו ולמדנו והתייעצנו ובעיקר האמנו שיהיה טוב וברור שהכול בסדר. וכשאמרו לי- "אל תעשני בהריון זה לא בריא", "אל תשני על הבטן, היא נמעכת", "תשתי הרבה מים שלא יהיו לך צירים מוקדמים".. ביטלתי את זה ב "לא בטוח בכלל שהיא תשרוד עד הסוף".
|
-
|
פורסם ב: 21.05.2011
שליש שני אמור להיות קל, הבחילות אמורות לעבור והריצות לשירותים פחות תכופות. אה וכמובן תמיד הבחילות הן בבוקר. אז זהו שלא!! הבחילות הן תמיד בערב, והן התחילו עכשיו, עם פיתחו של השבוע ה- 12, השליש השני "הקל".
|
-
|
פורסם ב: 14.05.2011
והתחושות מבולבלות. אפשר להגיד שגם ניצוץ של דיכאון התגלה לו. איך אני אמורה להתמודד עם שני תינוקות? הנסיכה גם ככה מתפתחת לאט מהצפוי, ובקצב שלה, היא לא תתחיל ללכת עד שיגיע השני\שנייה.
|
-
-
|
פורסם ב: 18.02.2011
הנסיכה חגגה שנה בשבוע שעבר ואימא ואבא נסעו לחגוג לה רחוק, באילת. לבד. כן, כן.. חופשה ראשונה מזה שנה רק החצי ואני. כשהגענו למלון, עטפה אותי תחושה מוזרה שהרבה זמן לא הרגשתי. מן שקט כזה, שלווה, חופש. התלהבנו כמו ילדים קטנים מכל דבר בחדר.
|
-
|
פורסם ב: 21.01.2011
עד לאחרונה לא ממש חשתי בחסרון היציאות המשותפות. התרגלתי לחלוקה הזו שאחד נשאר אחד יוצא. שנה שלמה אנחנו בתורנויות ופתאום לאחרונה מתחיל לדגדג לי הרצון לרומנטיקה. התחלתי לקבל הערות "מתי תשחררי" ובכלל לא חשבתי לעצמי שבזה מדובר. הרי אני המשחררת הראשית. מסתבר שלא.
|
-
|
פורסם ב: 15.01.2011
אומרים שהשנה הראשונה היא הכי קשה לזוגיות. ובכן השנה השנייה מתדפקת על דלתנו ואינני רואה כיצד הזוגיות משתנה לה כך פתאום...הנשיקה לשלום בבוקר כבר מזמן עזבה את מחוזותינו, הפליאה והשמחה בחזרה הביתה שמורה רק לנסיכה ואני ממש לא זוכרת את הפעם האחרונה שיצאנו לדייט.
|
-
-
|
פורסם ב: 08.01.2011
לולי מתעוררת ביום שבת ב 8 בבוקר. היא יודעת שזה יום מנוחה ומתחשבת בהורים שלה. לאחר ההתעוררות החצי מביא אותה למיטה שלנו והיא מסתובבת סביב עצמה בפיג'מת המשוגעים שלה.
|
-
|
פורסם ב: 01.01.2011
לפני כמה חודשים, באחד הטורים הראשונים שלי כתבתי שהנסיכה אוהבת רק את אבא. עם אבא היא צוחקת, רק לאבא היא מחייכת ואימא פה כדי להאכיל, לטפל, לרחוץ, לדאוג, להשכיב לישון, ללא אף תמורה המסתכמת סך הכול בחיוך. אפילו חצי. היום אני גאה להגיד- הנסיכה אוהבת (בעיקר) את אימא.
|
-
|
פורסם ב: 22.12.2010
המחשבה על שלושת החודשים הראשונים שאצטרך לעבור שוב מעביר בי רעד. היה לי קשה. מאוד. אמנם ישנה טענה שפעם שנייה זה יותר קל, אך לא ברור לי מה קל בלא לישון, לא לזוז ללא הזנבון הקטן שצמח לו פתאום ולהיות שוב על סף גירושים מרוב עצבים אחד על השני.
|
-
עמודים:
1 |
2 |
3 |
4 |
5