שולחן עומד על 4 רגלים - על אח חדש
שלח לחברהפעם הראשונה שהפכתם מזוג לשלושה, הייתה חוויה מיוחדת במינה. התרכזתם ביצור הקטן שנולד לכם, חיבקתם ונישקתם והוא היה כל עולמכם. גיליתם שיש בכם אהבה עצומה לתת והחלטתם להביא ילד שני ובבת אחת הילד הראשון הופך לאח גדול.
מאת: עו"ד מוריה ברגמן מאתר www.mevinim.co.il מרכז לזוגיות והורות בישראל
הפעם הראשונה שהפכתם מזוג לשלושה, הייתה חוויה מיוחדת במינה. התרכזתם ביצור הקטן שנולד לכם, חיבקתם ונישקתם והוא היה כל עולמכם. גיליתם שיש בכם אהבה עצומה לתת והחלטתם להביא ילד שני ובבת אחת הילד הראשון הופך לאח גדול.
אבל בעוד שעבורכם מדובר בילד שני והתהליך מוכר, עבור ילדכם מדובר באח ראשון, בשינוי מעמד במשפחה ובהתחלה של שגרת חיים חדשה וסדר יום שונה. הוא בוודאי חושש מה יקרה לאהבה של אבא ואמא "האם יש להם מספיק אהבה לשנינו?" מה יקרה לצעצועים שלו ולמה יש כזה רעש של בכי באמצע הלילה?
הילד שלכם מתחיל עכשיו תקופה חדשה בחייו הוא צריך עכשיו ללמוד לחלוק – לחלוק בזמן של אבא ואמא, לחלוק בצעצועים, לחלוק חדר, את הכיסא והספה בסלון כל מה שפעם היה רק שלו, פתאום גם של אחיו. הוא צריך ללמוד להעסיק את עצמו לבד כשאבא ואמא אינם פנויים עבורו, הוא צריך ללמוד לקבל את המונח לא והוא צריך להתחיל לפתח רגישות גם עבור אחיו.
ילדים יגיבו בכל מיני דרכים להולדת אח קטן ולשינויים הבאים עימה. הילד יכול להפוך תוקפן. הוא יכול לצעוק ולכעוס ולהרביץ לכם ולאחיו כי זאת הדרך שלו להביע את חוסר שביעות רצונו מהמצב, הוא עוד לא יודע איך לבטא את עצמו, הוא לא יודע איך להכיל את הכעס והחששות, הוא רוצה את תשומת הלב שלו ויהי מה גם אם זה אומר לקחת אותה בכוח. מנגד אפשר למצוא ילד שהופך להיות ממש הורה קטן בעצמו – הוא עסוק באחיו הקטן כל הזמן, מסתובב סביבו, מאכיל אותו, עוזר לכם להשגיח לחתל ולקלח ובעצם במידה מסויימת מבטל את עצמו לטובת אחיו, יכול להיות שהוא חושב שכך יקבל ממכם את תשומת הלב שהוא מחפש.
אתם רואים את הקשיים שהילד הגדול שלכם נתקל בהם ומיד מתחילים לעלות ייסורי המצפון איך הוא יסתדר, האם אנחנו פוגעים בו או מועילים לו, מה פתאום אין לי זמן עכשיו עבורו איך זה יכול להיות, אולי אנחנו לא מפנים לו מספיק זמן, איך אנחנו מעזים להיות עייפים כ"כ ולמה אין לנו כוח עבורו יותר – לא חסרות סיבות לייסורי מצפון.
אז מה עושים?
כדאי להכין את הילד לשינוי להסביר לו שהולך להיוולד לו אח, ובכך להראות לו שאתם חושבים עליו ומודעים לחששותיו ולא מתעלמים ממנו ומצרכיו. אבל במקום להתמקד באח הקטן שעומד להיוולד כדאי להתמקד בילד הראשון שהופך עכשיו לאח גדול ומה המשמעות של זה מבחינתכם ומבחינתו.
אפשר לשתף אותו בהכנת החדר והבית לאח החדש, לשמוע מה דעתו על השם שחשבתם או אפילו שיציע בעצמו, אפשר לבקש את עזרתו בסידור חדר התינוק כשהמטרה היא להקנות לו תחושת מעורבות ושליטה כמו גם חשיבות ומשמעות למעמדו החדש כאח הגדול.
טקס אח גדול – הילד הראשון הופך להיות אח גדול, עכשיו הוא הבכור, באופן טבעי מצפים ממנו שיראה יותר אחריות ובגרות ויוותר תמיד לאחיו הקטן, ציפיות שלא תואמות תמיד את גילו. כל זה בתוספת כל ההתרגשות שיש סביב ילד חדש (אנחנו לא מפסיקים "להשוויץ" בו לחברים ומשפחה), עלולים לגרום לילדיכם הגדול להרגיש ששכחו אותו, שרק מצפים ממנו לעשות ולהתבגר אבל מתעלמים מצרכיו כילד.
טקס אח גדול מבהיר שלא שכחתם אותו, שאתם ערים למעמדו החדש במשפחה ושאתם חוגגים את השינוי הזה. לא צריך טקס גדול באולם עם זיקוקים ומאתיים חברים קרובים, מדובר יותר על משהו סמלי שיהווה עבורו (ולא עבורכם כהורים) אות לכך שהוא עכשיו הגדול בבית. כמובן שחשוב שההפעולה שתבחרו לבצע תהיה קשורה להפיכתו לאח הגדול בבית – אפשר לעבור למיטה חדשה (ממיטת התינוק למיטת ילדים), אפשר לשנות צבעים בחדר מ"צבעים תינוקיים" לצבעי "ילדים גדולים", אפשר לארוז את כל בגדי התינוקות ולתת אותם ביחד לאח החדש, או כל פעולה אחרת. חשוב מאוד שאת הטקס תתכננו יחד עם הילד ותערבו אותו עד כמה שניתן.
שיעור לחיים
אחים יכולים ללמד אחד את השני הרבה מאוד דברים שאנו כהורים נתקשה יותר ללמד: עזרה הדדית, אחריות אחד כלפי השני, שמירה על זהות אישית , חלוקה של משאבים (זמן של ההורים או צעצועים) הם מלמדים זה את זה הצבת גבולות אחד לשני, הם מלמדים אותנו לעמוד על שלנו מול האחר והם גם מאפשרים לנו חברות קרובה וקשר מיוחד.
כל הקשיים שהאח הקטן מציב לגדול הם אתגרים שיאפשרו לו להתפתח ולצמוח כאדם – הוא יגלה את אופיו האמיתי כשיאלץ לעמוד על שלו. הוא יגלה מה הוא מוכן לסבול ומה לא כשיציב לאחיו גבולות. הוא יגלה מה חשוב לו ועל מה הוא מוכן לוותר והוא יגלה שאפשר לחיות יחד עם אחרים אבל גם לשמור על זהות אישית.
כל אלו הם דברים שילדכם יתקל בהם בשלב כלשהו בחיים או מאחיו או מזרים וללמידה בחיק המשפחה יש את היתרון של סביבה מגנה ותומכת ואותכם כהורים שתתווכו לו ותעזרו לו להתמודד עם השינויים.
תזכרו שהוא עדיין ילד קטן
אפילו שהוא עכשיו האח הבכור ויש אח קטן בבית, הוא עדיין ילד קטן שזקוק לחום ואהבה. הוא עצמאי יותר ומתחיל להכיר את העולם ואת עצמו, וזקוק להכוונתכם ותמיכתם בהכרת העולם שסביבו. אז אפילו שאתם מצפים ממנו שינהג כאח הגדול הוא לא יודע איך עושים את זה, אין לו ממי ללמוד, הציפיות ממנו לא תמיד ריאליות או ברורות והוא עצמו עדיין מגשש בעולם.
פשוט תזכרו שהוא עדיין קטן.
ילדכם הגדול יכול לדרוש את תשומת לבכם בדיוק כאשר אתם עסוקים עם הקטן (האכלה, החתלה, אמבטיה וכו'), זה בד"כ מה שקורה הוא מבקש להסיט את תשומת לבכם אליו, במקרים כאלו, במיוחד אחרי יום מתיש במיוחד, אנו נוטים לענות בקוצר רוח והילד הגדול סופג את כל העצבים שלנו. לא פעם הוא גם שומע "אני לא יכולה עכשיו אני מאכילה את אחיך" או "אני לא יכולה עכשיו אני מקלחת את אחיך", או "אני לא יכולה עכשיו אתה לא רואה שאני עסוקה עם אחיך", "אל תיגע בו" "תיזהר עליו הוא עוד קטן" וכו'....
לא חסרים משפטים בהם ילדכם שומע שאתם לא יכולים להתפנות אליו בגלל האח הקטן וזה מרגיז אותו, זה רק גורם לו עוד יותר לדרוש את תשומת לבכם כמיוחד שאתם עסוקים באחיו הקטן.
נסו לשנות את המילים – ולפעמים גם לנשום עמוק לפני שעונים – "חמוד שלי אני מתפנה אלייך עוד כמה דקות" במשפט זה אתם שמים דגש על הילד הגדול ולא על אחיו הקטן.
או "חמוד שלי תבחר בנתיים משחק ועוד כמה דקות אני איתך" כאן אתם מניעים אותו לפעולה מסויימת שמסיחה את דעתו מהעובדה שאתם עסוקים בתינוק.
ואפשר גם לרתום אותו לעזרה "אם תעזור לי להאכיל/לחתל/לקלח את אחיך, אני אתפנה אלייך מהר יותר" כאן אתם מפגינים את העובדה שאתם סומכים עליו ונעזרים בו, וכך אתם משקיעים בשני הילדים במקביל תשומת לב באמצעות פעולה משותפת של שניכם לטובת האח הקטן.
זמן איכות
אין ספק שהחודשים הראשונים סביב האח הקטן הם אינטנסיביים ביותר, זה כורח המציאות. גם בחודשים אלו ובמיוחד בחודשים אלו, חשוב מאוד לא לשכוח את הילד הגדול שלכם. הקפידו אתם כהורים שלו (לא רק הדודה או הסבתא) להקדיש לו זמן קבוע ככל הניתן במהלך היום שבו אתם רק איתו– לשבת רק איתו לקרוא סיפור, לשבת רק איתו על פזל, ללכת רק איתו לגן משחקים ולהעניק לו את מלוא תשומת הלב – זמן שבו דעתכם לא תוסח עקב בכיו של אחיו הקטן. חשובה העובדה שאתם מקדישים לו את תשומת לבכם המלאה ושהוא רואה שעוסקים גם בו ולא רק באחיו הקטן. כך הוא לא נאלץ "להילחם" על תשומת לבכם והוא יקבל בהבנה יותר מצבים בהם לא תוכלו להתפנות אליו.
ומה איתכם
תמיד אומרים ששני הורים על ילד אחד עוד אפשר להסתדר אבל שני ילדים זה כבר לא כוחות, וההורים נמצאים במיעוט. העומס מתגבר וצריך לסגל שגרת חיים חדשה פעם נוספת כי אם מקודם כשרצית לצאת לבית קפה עם חברה פשוט לקחת את הילד בעגלה, עכשיו את עם השניים....
עם זאת אל תכנעו לקושי ועכשיו יותר מתמיד חשוב לשמור על זמן איכות של שניכם לבד – למצוא את הזמן לצאת לסרט או לבית קפה, למצוא עשר דקות ביום לשתות יחד קפה ולדבר על הכל – חוץ מהילדים.
אל דאגה אומרים שילד שלישי כבר גדל לבד...
