מחלת החצבת
שלח לחברחצבת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בעולם, גם כיום בעידן החיסונים. הגורם למחלה הוא נגיף (וירוס). הנגיף מועבר בהדבקה טיפתית דרך מערכת הנשימה. תקופת הדגירה נעה בין 10 ל-14 ימים, ובעקבותיה מופיעים עליית חום, נזלת, שיעול ודלקת הלחמיות.
תמונת המחלה
3-4 ימים לאחר הופעת החום מופיעה פריחה, שמתפשטת מהראש ומהצוואר, ומכסה בהדרגה את כל הגוף. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה, ולכך מתלווה, בדרך כלל, שיפור בתחושת החולה. בתחילת המחלה החולה אינו סובל אור ומעדיף להישאר בחושך.
לאחר חלוף הפריחה, שכיחה נוכחותם של כתמים חומים על פני העור, והרופא המנוסה יכול להסיק שהחולה החלים ממחלת החצבת.
סיבוכים
שכיחים סיבוכים, כמו דלקת אוזן תיכונה ודלקת ריאות (לרוב בעקבות זיהום משני חיידקי). דלקת המוח נדירה, אך מסוכנת. קיימים גם סיבוכים נדירים שתוקפים את החולה עד 10 שנים לאחר חלוף החצבת (SSPE). דלקת המוח יכולה לגרום באיטיות לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
המחלה יכולה לגרום גם לדלקת בחלל הפה, בקרנית העיניים, במערכת העיכול ולשלשול. בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה בכבד, המתבטאת בהפרעה בתיפקודי הכבד, בדרך כלל ללא צהבת בעור ובלחמיות.
בארצות מתפתחות, שבהן אין חיסון מסודר, החצבת גורמת לתחלואה קשה ולאחוז תמותה גבוה, בדרך כלל של תינוקות ושל ילדים קטנים, הסובלים מתת-תזונה, במיוחד מחוסר בחלבון.
חיסון
בשנות ה-60 הוחל בחיסון בנגיף חי מוחלש, אשר הוכיח את עצמו בהורדה דרסטית של התחלואה בחצבת בקרב מקבלי החיסון. עם הזמן התברר שקיימות התפרצויות של המחלה בפנימיות, בצבא ובמגזרי אוכלוסין שאינם מקפידים על ביצוע החיסון, אותם מוקדים מפיצים את הנגיף.
החיסון מורכב מוירוס חי מוחלש. תחילה הומלץ לחסן ילדים בגיל 15 חודש, אך בעקבות גלי מחלה הוחלט להקדים את החיסון לגיל שנה. הוכח שמתן חיסון בגיל רך יותר, לדוגמא בגיל 6 חודשים, אינו יעיל, בגלל נוגדנים מנטרלים שהילד רכש מאמו עוד בתקופה העוברית, שהועברו אליו דרך השליה. בתוכנית החיסונים הנוכחית, מקבלים ילדי בית-הספר חיסון נוסף נגד נגיף החצבת, וקרוב לוודאי שמנת דחף זו תקטין עוד יותר את הסיכויים להופעת המחלה.
תופעות לוואי לחיסון
הואיל והחיסון ניתן בנגיף חי מוחלש, הוא עלול לגרום למחלה קלה, שיכולה להימשך כמה ימים, ולהופיע כשבוע לאחר החיסון. סיבוכי המחלה עקב החיסון נדירים ביותר.
החיסון עלול לעורר התפרצות שחפת רדומה. אין לתת את החיסון לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת מכל סיבה שהיא.
לאחרונה התגלה קשר בין רמה נמוכה של ויטמין A לבין תחלואה קשה יותר בחצבת. זהו ממצא מעניין ביותר, אם כי הסיבה לכך והקשר עדיין אינם ברורים. בכל מקרה, גזר ליום עשוי להיות מגן מפני מחלה נגיפית זו, או לפחות להפחית את המכאובים במקרה שהנגיף כבר מקנן בגוף.
לפני שנת 1957 – לא ניתן חיסון בעולם, התושבים נחשבו למחוסנים באופן טבעי ובהתאם לכך לא הנחה משרד הבריאות את התושבים להתחסן.
בין השנים 1957 -1966 – ניתן חיסון בעולם , אולם לא בישראל התושבים נחשבו למי שאינם מחוסנים לצרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. המלצת משרד הבריאות היתה לחסן רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת.
בשנים 1967-1977 ניתנה מנת אחת של חיסון בישראל. התושבים נחשבו מחוסנים ב 95%. הוראת משרד הבריאות קבעה לחסן במנה אחת רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת.
משנת 1978 – ניתנו 2 מנות חיסון לחצבת. התושבים נחשבו מחוסנים. הנחיית משרד הבריאות קבעה כי כאשר מתקיימת חשיפה לחצבת , יש לבדוק האם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.
