פוענח המנגנון האחראי להרס הביציות ולעקרות בעקבות טיפולים כימותראפיים
שלח לחברבמעבדות המחקר במרכז לשימור פוריות במרכז הרפואי שיבא, פוענח המנגנון האחראי להרס הביציות ולעקרות בעקבות טיפולים כימותראפיים. טיפול משולב עם מולקולה בשם AS101, שפותחה באוניברסיטת בר אילן, תוך כדי מתן הכימותראפיה, הוכחה כמונעת את הנזק לפוריות.
ילדות, נערות ונשים העוברות טיפולים כימותראפיים בשל מחלת סרטן עלולות לסבול מתופעות לוואי ארוכות טווח הקשורות בטיפול הרפואי. אחת תופעות הלוואי הקשות באוכלוסייה צעירה זו הינה פגיעה בלתי הפיכה במאגר הביציות, הפסקת מחזור בגיל צעיר אשר ביטויה העיקרי חוסר יכולת להרות וללדת ילדים. במשך שנים המחקר והטיפול הרפואי התמקדו במציאת דרכים לשימור פוריות באותן נשים כמו טיפולי הפריה חוץ גופית והקפאת ביציות או עוברים, או הקפאת רקמת שחלה והשתלה לאחר החלמה, על מנת לחדש את הפריון. שיטות אלו אינן מתאימות לכלל החולות ובנוסף הן חודרניות, יקרות וההצלחה אינה מובטחת.
המחקר הנוכחי התמקד בהבנת המנגנון האחראי להרס הביציות בעקבות טיפולים כימותראפיים ובמציאת שיטות היכולות למנוע נזקים אלה ובכך לאפשר תפקוד שחלות תקין ושמירה על הפריון. עיקר עבודת המחקר בוצעה על ידי הסטודנטית ליטל קליך-פילוסוף כעבודת דוקטורט ודר' הדסה רונס מנהלת המעבדה לשימור פוריות בשיבא. "חקר נזקי הכימותראפיה בשחלות עכברי מעבדה הוכיח בפעם הראשונה את המנגנון האחראי לנזק". מסביר פרופ' מאירוב, מנהל המרכז לשימור פוריות בשיבא: "מאגר הביציות הנמצאות במצב תרדמה מהווה את עתודת הפוריות של הנשים. ההנחה המקובל בעבר הייתה כי כימותראפיה הורסת באופן ישיר את מאגר הביציות ועל כן המחקר במציאת תרופות המונעות הרס. תוצאות המחקר הנוכחי מוכיחות, בפעם הראשונה, כי כימותראפיה אינה הורסת את הביציות הנמצאות במצב תרדמה אלה גורמת לגדילה מואצת. בכך גורלן נחרץ והן מתות. הוכחת המנגנון אפשרה בחינה של המולקולה AS101 שנמצאה מונעת תהליך הגדילה המואצת של הביציות ובכך שמרה על הפוריות".
פרופ' שרדני מנהל המכון לחקר הסרטן, איידס ואימונולוגיה באוניברסיטת בר אילן: "המולקולה AS101 הומצאה באונ' בר אילן, ונמצאת במבחנים קליניים בחולי סרטן מזה שנים. בניסוים קליניים נמצא כי AS101 מפחיתה את תופעות הלוואי של הכימותראפיה, יתרה מכך הוכח כי AS101 אינה פוגעת ביעילות הטיפול האנטי סרטני של הטיפול הכימותרפי, ואף יכולה להגביר את יעילות הטיפול."
הוכחת מנגנון ההרס וההגנה בוצעה על ידי צוות החוקרים בניסוי בחיות מעבדה. הוצאת הביציות מסביבתן הטבעית כפי שבוצעה בעבודות רבות בעבר לא אפשרה גילוי מנגנון הנזק והייתה מונעת מציאת תכשיר מגן. הוכחת מנגנון הנזק ויכולת ההגנה על הפוריות על ידי חסימת מסלול "שריפה תוך גדילה" כפי שהוכח בעבודה זו הינה חשובה ופורצת דרך. במחקר הוכח כי AS101 מונע את הגדילה המואצת והאובדן של הביציות ועל ידי כך מונע את אובדן הרזרבה השחלתית. הוכחה היכולת של AS101 בטיפול משולב עם כימותראפיה להוביל לשיעור הרינות ומספר וולדות גבוה יותר לעומת טיפול בכימותראפיה בלבד ועל ידי כך לשמור על הפוריות. עדיין יש לבצע מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להשתמש בתכשיר להגנה מפני נזקי כימותראפיה בחולים.
המחקר כולו בוצע בישראל, על ידי חוקרים ישראלים ונתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן, משרד הבריאות, קרן מוריס קאהן, דייב ופלורנס מוסקוביץ, C.A.I.R, מכון המחקר במדעים מיושמים ג'יים לוסינצ'י, SCI, IHEL, קרן איהל ע"ש חיים ושרה דראגנסטר ז"ל וקרנות מחקר תחרותיות מהארץ ומהעולם. צוות החוקרים שביצעו את המחקר בשלביו השונים זכה לפרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.
תורמים נוספים למחקר זה: ד"ר אלון כרמלי, ד"ר מיכל פישל-ברטל, ד"ר חגי ליגומסקי, ד"ר שושנה פגלין, פרופ' עידו וולף, ד"ר חנה קנטי.
