שינה משותפת - כן? לא? למה? מתי? איך? - חלק א'
שלח לחברהשינה נחשבת לשינה משותפת כאשר ההורים והילד ישנים באותו מרחב. הילד ישן במיטת ההורים או במזרן צמוד למיטת ההורים, או במיטה נצמדת. השינה הזו מאופיינת בקרבה פיזית שיש בין ההורים לילדם במהלך הלילה. לכל החלטה שלכם יש יתרונות וחסרונות וחשוב להבין מה האפשרויות ומה ההשלכות. בכתבה זו נפרט הכל...חלק א'
מאת: נעמה סבג שמש. פרק מתוך הספר "תנו לישון בשקט"
שינה משותפת - מבחירה או מאילוץ?
השינה נחשבת לשינה משותפת כאשר ההורים והילד ישנים באותו מרחב. הילד ישן במיטת ההורים או במזרן צמוד למיטת ההורים, או במיטה נצמדת. השינה הזו מאופיינת בקרבה פיזית שיש בין ההורים לילדם במהלך הלילה.
הבחירה אם ילדם יישן בחדרם, במיטתם או בחדר משלו, עולה אצל ההורים הטריים עוד בטרם הלידה. מה הנכון ביותר בעבור הילד? אם יישן עם ההורים יהיה לו קשה אחר כך לעבור לחדר משלו? אולי עדיף כבר מההתחלה לשים אותו בחדר משלו? אם יישן בחדר משלו הוא ירגיש שנטשו אותו? הוא יחוש בודד? זוהי שאלה מהותית וההורים המתחבטים בה לא תמיד מצליחים להחליט, ולא תמיד מרגישים שבחירתם הייתה נכונה.
כל זוג הורים יבחר בשינה משותפת או בשינה בנפרד על פי סגנון ההורות שלו ועל פי אופן ההתנהלות בבית.
יש הורים שיראו בקרבה הפיזית צורך בסיסי של הילד ובשינה המשותפת חלק אינטגרלי מההתנהלות המשפחתית. מנגד, יש הורים הנקלעים לשינה המשותפת בעל כורחם, כתגובה לקשיים שעלו בזמן ההירדמות והשינה של ילדם. התחושה היא שזהו הפתרון הקל: "זו הדרך היחידה שבה הוא מסכים להירדם", "אם הוא נמצא במיטתו הוא מתעורר המון פעמים, ולא ישן שינה רצופה", "בארבע בבוקר אני כבר מותשת, אני לא מסוגלת עוד לקום אליו, אז אני מעדיפה לקחת אותו לישון איתנו, כך שנשלים שעות שינה", ועוד.
מה לבחור?
- כדי שתוכלו ליישם את ההחלטה שלכם, מומלץ כי תשבו יחדיו ותדברו על הנושא. תעלו את הקשיים שיכולים לעלות בכם, את היתרונות ואת החסרונות שבבחירתכם. מה מעדיף כל אחד בראיית עולמו, ואם צריך, מצאו את הדרך לגשר בין ראיות עולם שונות.
- כאשר ההורים מגיעים להחלטה מתוך הסכמה ותקשורת פתוחה ולאחר שיח מעמיק על הדרך שבה הם רואים את התנהלותם בתחום השינה מול הילד, ההחלטות שאליהן הם מגיעים קלות יותר ליישום ונעשות מתוך אווירה נעימה, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית.
שינה משותפת מתוך בחירה
בהמשך הפרק נדבר על היתרונות ועל החסרונות של שינה משותפת, אך קודם לכן נבחן מקצת מהסיבות לבחירת הורים בשינה משותפת.
תינוק הישן לצד הוריו מקבל את הביטחון מעצם קרבתו אליהם. מעבר למגע, לחיבוקים ולחום האנושי, הוא מרגיש את הוריו ויודע שאם יעלה צורך כלשהו הם ייתנו את המענה המתאים ואם תהיה מצוקה כלשהי הם יעזרו ויהיו שם כדי להקל עליו.
שינה משותפת באותה מיטה אינה מומלצת, מחשש לביטחונו של התינוק: חנק, התהפכות ההורים על התינוק ו"מוות בעריסה".
נוסף על כך, כאשר התינוק עובר בין מחזור שינה אחד לבא אחריו, אם יתעורר יחוש את הוריו לצדו ויחזור לישון ללא התערבות מצדם באופן פעיל. התחושה הזו חשובה מאוד בעבור התינוק, בעיקר בחודשי חייו הראשונים.
מבחינת ההורים, השינה המשותפת אף מאפשרת להם ללמוד להכיר את ילדם.
הם מקשיבים לקולו ולבכיו, מבינים את משמעות צרכיו באופן מיידי. ההורים לומדים כיצד לתת את המענה המתאים ביותר בזמן הקצר ביותר (מהי סיבת הבכי? מה הוא צריך באותו הרגע?).
כאשר התינוק נמצא לצד הוריו הם יכולים להיות רגועים יותר ושלווים יותר. הם שומעים את קצב נשימותיו, רואים את תנוחת גופו ואינם חוששים שיחוש חוסר נוחות. הם יכולים לישון ברוגע בשל העובדה כי התינוק לצדם.
אם האם מיניקה, היא תעדיף שהמענה שלה לרעב שלו יהיה מיידי ברגע שהוא מתעורר ורעב. השינה המשותפת מבטלת את הקימה של האם ממיטתה אל חדר התינוק ופוגעת פחות בשנתה. כשתינוקה מתעורר היא מיניקה אותו וחוזרת לישון. האם שלווה יותר ורגועה יותר.
גם כאשר התינוק מתעורר שלא מתוך רעב, האם יכולה להגיב במהירות רבה יותר. היא שולחת את ידה ומאפשרת לתינוק לחוש שהיא כאן. הדבר נוסך בו ביטחון והירגעותו מהירה יותר.
נציין סיבה נוספת אפשרית לבחירת ההורים בשינה משותפת, והיא הרצון של ההורים למנוע סכנות כמו חנק משמיכה או נפילה מהלול. ייתכן אף שהילד ייתקע באחת ממחיצות הלול ולא ידע כיצד להיחלץ. קיים כמובן החשש ממוות בעריסה.
ההורים ירגישו הרבה יותר טוב כאשר תינוקם קרוב אליהם.
חרדה של ההורה
- אם אתם יודעים שאתם חרדים לשלום תינוקכם ואתם חוששים שלא תוכלו לזהות סימני מצוקה שלו או שלא תשמעו את קריאתו, בחנו שוב את החלטתכם שתינוקכם יישן בחדר בנפרד.
- ·נגד, אם אתם מרגישים שהחששות שלכם מונעים מתינוקכם לישון ואתם מתעוררים מכל תזוזה שלו ושנתכם אינה איכותית, בדקו את האפשרות שתינוקכם יישן בחדר משלו.
- ·חרו בדרך הנכונה ביותר בעבורכם.
הבחירה בשינה משותפת נובעת מתוך סגנון הורות מסוים ועל פי אורח החיים והשקפת העולם של ההורים. הורים בעלי סגנון הורות שונה מזה יבחרו בהתנהלות שונה בזמן השינה ויעניקו את הדרוש לתינוקם (הענקת ביטחון, סיפוק צרכים, שלווה ורוגע של האם ועוד), בדרך המתאימה להם כהורים.
"קביעות אובייקט"
המושג "קביעות אובייקט" הוגדר על ידי פיאז'ה כשלב שבו התינוק מתחיל להבחין בנוכחות או בחוסר הנוכחות של אמו. עד גיל שנה קביעות האובייקט אינה מפותחת במלואה אצל התינוק. על פי הבנת התינוק, אם אתה לא
כאן לצדו אתה לא קיים.
כאשר התינוק מגיע לגיל שנה, הוא מתחיל להבין שגם אם הוא אינו רואה או שומע את אימא, היא עדיין ממשיכה להתקיים. בתקופה זו ועוד כמה חודשים קודם לכן, יכולה להיווצר תופעת "חרדת זרים"
משמעות "קביעות האובייקט" היא שבמהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק, חוסר הנוכחות הפיזית של אמו מקשה על ההתנהלות שלו. ובהקשר של השינה, אם האם יוצאת מהחדר לאחר שהיא מניחה אותו במיטה לשם
שינה, בתפיסתו היא לא קיימת ותעלה בו תחושת חרדה; אין בו היכולת להבין שאמו נמצאת בחדר הסמוך. בשל כך, על פי הפסיכולוגיה ההתפתחותית, חשובה זמינות האם לתינוק ומיידיות המענה כדי להקנות ולשמר תחושה של ביטחון במרחב, של שלוות נפש ושל אמון בדמות המטפלת בו. האמון הבסיסי יאזן תופעות אלו. לפיכך, השינה המשותפת תסייע להפחתת החרדה ולמניעתה, משום שהאם נוכחת לצדו לכל אורך הלילה.
שינה משותפת מתוך אילוץ - קושי בהתמודדות
דנו קודם בסיבות לבחירה בשינה משותפת, אך הורים מוצאים עצמם ישנים בחדרם עם ילדיהם כאשר זו לא הייתה באמת הבחירה שלהם.
השינה המשותפת מיושמת בביתם שלא מבחירה אלא מתוך השתלשלות האירועים בבית. מדוע זה קורה? הרי ההורים הם המחליטים על אופן ההתנהלות בבית ואם אינם מעוניינים שילדם ישן איתם, הרי הם פשוט צריכים להחליט כך, לא כן?
בפרק "הפיזיולוגיה של השינה" למדתם על מחזורי השינה של בני האדם. כזכור לכם, מחזור השינה של אדם בוגר הוא מחזור של כשעה וחצי (כלומר, כל שעה וחצי, בממוצע, האדם מסיים מחזור שינה ועובר למחזור הבא) ואילו מחזור שינה של תינוק הוא כשעה (בין ארבעים דקות לשבעים דקות). אנו רואים שמחזורי השינה אינם מסונכרנים, ומשמעות הדבר היא שכאשר תינוקכם מתעורר אל עבר מחזור השינה הבא, אתם ההורים עדיין נמצאים בעומק מחזור השינה שלכם.
תינוקכם מתעורר כמה פעמים בלילה ואינו יודע כיצד לחזור לשנתו באופן עצמאי. הוא דורש את עזרתכם, שולף אתכם מתוך השינה העמוקה ודורש את ערנותכם כדי שהוא יחזור לישון. הענקתם את המענה הדרוש. הוא ישן, ואתם נושמים לרווחה ושבים לשנתכם. אתם נרדמים, נכנסים לעומק השינה ושוב קול מעיר אתכם. כאשר הורים אינם מצליחים להשלים מחזור שינה שלם מתחילתו ועד סופו וכאשר הדבר חוזר לילה אחר לילה, העייפות מתחילה לתת אותותיה. השינה אינה איכותית, ההורה מתחיל לחוש את החסך בשינה. הדבר מתבטא בחוסר שקט ובחוסר סבלנות במהלך היום.
בשלב מסוים ההורים אינם מסוגלים להתמודד עם ההתעוררויות, בעיקר כאשר הן מתרחשות בשעות הקטנות של הלילה. מתסכל ומתיש לקום כמה פעמים בלילה.
לכן, בלילה מתיש, באחת מההתעוררויות של התינוק, ההורה ניגש אליו ולוקח אותו אל מיטת ההורים. תקוות ההורים היא שלפחות כך יפסיק התינוק להתעורר ולדרוש אותם כי הם יהיו לצדו, וכך יוכלו ליהנות משינה רציפה יותר.
העייפות מכריעה את סגנון ההורות או את ההחלטה הראשונית שהתינוק לא יישן במיטת ההורים. לצערם הרב, הפתרון של אותו לילה, שאכן עזר לשנתם, לאיכותה ולמשכה, ייצור מעגליות ושעתוק המצב בלילות הבאים. התינוק "יזכור" שלילה קודם הוא ישן במיטת הוריו והשינה הייתה מאוד נעימה ומועדפת בהרבה על פני השינה במיטתו. לכן הוא יתעורר בלילות כדי לדרוש לחזור למרחב השינה המועדף עליו. בשלב מסוים אף ייתכן שההורים מלכתחילה כבר יכניסו את תינוקם למיטתם כדי למנוע את המאבק בהירדמותו במיטתו או את ההתעוררויות מתחילת הלילה.
זוהי התנהלות של שינה משותפת שנבעה מתוך חוסר ברֵרה.
הנקה ושינה משותפת
במהלך הלילה תינוקך מתעורר ואת ניגשת להיניקו. בתחילת הלילה את מסיימת להיניק ומחזירה אותו למיטתו, אך לקראת הבוקר את עייפה ומעורפלת. תינוקך מתעורר ואת ניגשת להיניקו. הגיע הבוקר ואת מגלה שנרדמתם שניכם במיטתך. אפילו לא שמת לב שהוא סיים לינוק.
הגם שאינך מסכימה שתינוקך יישן עמך במיטה, בזמן ההנקה יש סיכוי רב שתמצאי את עצמך באותו מצב מתואר כאשר מספר ההנקות בלילה רב.
ניתן בהחלט להמשיך להיניק במהלך הלילה וללמד את תינוקך לחזור לישון במיטתו. אין זה אומר שצריך להפסיק להיניק בלילה. אך לשם כך נדרשת החלטה מצדך, השקעה והתמדה בשינוי. הנושא הורחב בפרק "הרגלי אכילה ושינה"
הפתרון של הבאת הילד אל מיטת ההורים יגיע גם לאחר שההורים ירגישו חוסר אונים מול ניסיונות הרדמה ארוכים ומתישים. הגיע זמן השינה, וההורים ינסו להרדים את תינוקם; הם ינסו להרדימו על הידיים בנענוע או בהליכה בחדר. הם ינסו בקפיצה על כדור פיזיו או בעגלה. הם ינסו בכל דרך אפשרית מבחינתם כדי לעזור לתינוקם לישון, עד שיגיעו לאופן ההרדמה במיטתם. כאשר ייווכחו שהוא נרדם במיטתם ואף ישן טוב, יהפוך אופן ההרדמה הניסיוני לשגרה.
התינוק יודע שיש המון אמצעים שהציעו לו הוריו, אך יש אמצעי אחד שמועדף עליו (מיטת הורים), ואילו ההורים ניסו כבר הכול, הם מיואשים ורוצים שתופסק ההתנגדות, אז הם נעזרים במיטתם כאמצעי ההרדמה המועדף. כך הפכה השינה במיטת ההורים לדפוס שגרתי של הירדמות. זוהי דרך ההירדמות של התינוק בכל ערב. זו
לא הייתה בחירת ההורים כחלק מסגנון ההורות ומהשקפת עולמם, כחלק מבחירה מודעת בתחילת הדרך, אלא בחירה מאילוץ בגלל המצב שעמו התמודדו ערב ערב.
שינה משותפת שנוצרה מאילוץ עקב מחלה או חופשה דוגמה רווחת לשינה משותפת שלא מבחירת ההורים היא דפוס השינה המשותפת המגיע בעקבות מחלה או חופשה.
בעת מחלה ילדכם צריך את נוכחותכם ואת קרבתכם יותר מאשר בשגרה, הוא מתעורר בלילה מחוסר נוחות ומכאבים, והוא צריך את עזרתכם כדי לישון. לעתים אתם חוששים מאוד למצבו ומרגישים צורך להיות קרובים
אליו. בעת המחלה הוא עובר למיטתכם בלילה, כדי שתדעו בדיוק מה מצבו ושהוא יצליח לישון כדי להתחזק ולהתאושש.
בעת חופשה אין ממש סדר יום ושגרה. לרוב, בני המשפחה ישנים באותו חדר, לעתים גם על אותו מזרן (אם למשל ישנים כולם באוהל אחד או מתארחים אצל בני משפחה). החוקים שונים מאלה של שגרת הבית.
בשני המקרים, כאשר חוזרים לשגרה, הילד יסרב ולא ירצה לחזור לשגרת הלילה שאליה היה רגיל. ההורים לא ידעו כיצד לחזור לשגרה הקודמת והמצב יתקבע. הילד ימשיך לישון עם ההורים.
יהיו הורים שברגע שילדם ירגיש בטוב או כשהם חוזרים מחופשה, יחזירו אותו לשינה במיטתו שלו ואז הם ידווחו כי הילד מתקשה להירדם (זמן ההרדמה בערב ארוך ומתיש) והוא מתעורר פעמים רבות בלילה. הנה נוצר מעגל הקסמים שבהמשך יוביל לשינה המשותפת שלא מבחירת ההורים.
לחלק ב' של הכתבה לחצו כאן
הפרק לקוח מתוך הספר "תנו לישון בשקט" מאת" נעמה סבג שמש. ניתן לרכוש את הספר דרך עידן ההורות במשלוח עד לבית במחיר מיוחד.
לפרטים לחצו כאן.
