גישות שונות להרדמת התינוק
שלח לחבראחד מהקשיים איתם מתמודדים הורים נוגע לשנת ילדיהם. הורים מיואשים ברחבי העולם ניסו, לטענתם, כמעט כל שיטה ונותרו עם שאלות פתוחות - האם להחשיך את הבית כשהוא מנסה לישון? כמה הוא אמור לישון? האם טוב שיתרגל לישון עם רעשי רקע? ולמה הוא לא נרדם כבר? אז מה באמת לעשות, והאם יש תשובה אחת לכל?
מאת: ריקי דינר-לוי
שנת תינוקות- ידע כללי
רצף השינה של התינוק משתנה באופן תדיר. בחודשים הראשונים, עד לגיל ארבעה חודשים לערך, אין מדובר בשנת לילה לעומת יום, אלא בקטעי שינה ואכילה הרודפים זה את זה. בסופו של דבר השעון הביולוגי מתאזן, התינוק מבחין בין לילה ליום ושנת הלילה מתארכת.
רגישות לרעשי רקע - משתנה אף היא בין תינוק לתינוק, עם זאת אין צורך ללכת על בהונות כל אימת שהילד עומד להרדם. נהפוך הוא רצוי להרגיל את הילד לישון אף בסביבה רגילה בעלת רעשי רקע (כמובן שאין הכוונה להפעיל מוסיקה מחרישת אוזניים כמו באולם אירועים..(. אולם ניתן להתנהל רגיל לידו.
תנוחות ומיקום השינה - עד גיל שנה מומלץ להשכיב את הילדים על הגב, תנוחה המפחיתה את הסיכוי למוות בעריסה (יש לזכור כי לאחרונה המעיטו בחשיבותה של תנוחה זו והקשרה למוות בעריסה עקב מציאת הגן האחראי לתופעה הנ"ל). מבחינת הרגלי השינה מומלץ ליצור סביבת שינה מוכרת, הכוללת מיטה אישית ובבוא העת אף טקס שינה עקבי ומוכר מראש. הדבר יקנה לילד בטחון, וכניסה נוחה לשינה עצמה.
חוסר שינה, ערות בלילה - חוסר השינה קשור לתנאים פיסיולוגיים או רגשיים. תחילה מדובר בגזים לאחר מכן בחרדות נטישה, פחד מהחושך ועוד ועוד. יש לטפל ולהתייחס לכל מקרה לגופו.
גישות רווחות
לכל תקופה היסטורית הגישות החברתיות הרווחות שלה, ובכלל זה הגישות באשר לגידול ולהרדמת תינוקות. בשנות החמישים לדוגמא האמינו כי תינוקות צריכים להרדים את עצמם באוויר הפתוח ואין זה משנה אם מדובר בחורף או קיץ – "האוויר עושה להם טוב". דור שלם של תינוקות הרדים עצמותוך צווחות באוויר הקפוא של לונדון והאמהות האמינו כי כך טוב. כך גם בתקופתנו קיימות גישות שונות, החשוב הוא, להתאים את הגישה לתפיסת החיים של ההורים.
גישת החמש דקות
על פי גישה זו כאשר התינוק מתקשה להרדם יש לגשת אליו, להרגיע, אך לא להוציאו מהמיטה, לצאת מהחדר לחכות חמש דקות (גם אם הוא בוכה), לחזור לחדר בתום הזמן המדובר ולחזור על הפעולה. ישנם מקרים בהם מספיקות שלוש חזרות, וישנם מקרים בהם בתחילה מדובר בעשר חזרות לחדרו ויותר. עקביות חשובה בגישה זו, היות והסתגלות התינוק למצב החדש יכולה לארוך מספר ימים. יש הטוענים כי יש להתאים את הזמן לגיל הילד, דקה אחת לכל שנת חיים. במידה ומדובר במספר חודשים 2-3 דקות יספיקו.
הנחת המוצא- הילד לומד להתרגל למיטתו ולעובדה כי הוא צריך להרדם לבד.
חשש- הילד נרדם לא בשל הבנה זו, אלא בשל תשישות מהבכי הרב. בנוסף, התינוק חש תחושת מאבק עם הוריו ולא תחושת תמיכה מצידם.
גישת הרם, הורד – הלוחשת לתינוקות
על פי גישה זו כאשר הילד מתקשה להרדם יש לגשת אליו, ללא דיבורים מיותרים, להרימו (עדיין בסמוך למיטתו), לאמר ברכות "אמא כאן אל תדאג", להשכיבו שוב...וחוזר חלילה. בדומה לגישה הקודמת שיטה זו עלולה לקחת מספר ימים עד שהילד ילמד להרדם בכוחות עצמו.
הנחת המוצא- הילד לומד להסתגל ללילה, ולהכירו כמקום בטוח ומרגיע, בו ניתן להשאר לבד.
חשש- הילד לומד להשתמש בבכי ככלי לתמרון הוריו. עם זאת, יתרון השיטה הוא כי הילד לומד לסמוך על הוריו שיהיו שם אם יתעורר באמצע הלילה.
עקרון הרצף
הקו המנחה של שיטה זו גורס כי על התינוק להיות צמוד לאמו במשך כל היום, על מנת לדמות עבורו ככל הניתן את החיים ברחם, שנחווה עבורו כמקום בטוח וחם. כחלק מתוואי היום-יום, גם שנת הלילה כלולה בעסקת חבילה זו. על התינוק לישון צמוד לאמו, בצורה הטבעית ביותר. על פי הגישה התינוק עצמו יסמן לנו מתי הוא מוכן לעבור למיטה משלו, דבר המתרחש בדרך כלל לקראת גיל שנתיים או יותר.
הנחת מוצא - הדבר הטבעי ביותר הינו הקרבה לאם, בכל שעות היום.
חשש - יצירת תלות בין האם לתינוק, ובהמשך לפעוט, שמתרחבת מאוחר יותר לתלות חברתית כוללת יותר.
לישון כמו תינוק
גישה נוספת של פרופ' אבי שדה, פסיכולוג קליני, קרויה בשם "לישון כמו תינוק". על פי גישתו יש ללמד את התינוק להבחין בין יום ללילה ובאמצעות זאת להקנות לו הרגליי שינה קבועים. איך עושים זאת: שינה במיטת התינוק, בחדר התינוק, המתנה והתעלמות מהמחאה של התינוק שתלך ותפחת עם הזמן. לפי גישתו יש לעשות את השינויים בצורה הדרגתית. פרופ' שדה מדגיש את הקשר בין זמן איכות עם התינוק במהלך היום לבין הצרכים שלו בלילה. כלומר, חסך בזמן של הורה ותינוק במהלך היום עשוי לגרום לתינוק לנסות להשלים זמן זה בלילה. על כן, השקעה של זמן איכות לפני השינה עשויה לשפר את שנתו של התינוק. פרופ' שדה מדגיש גם את הצורך בחיזוק הקשר בין האב לתינוק שעשוי לתרום לשיפור שנת הלילה.
הנחות משותפות – כללי הרדמה
כמו כל דבר בחיים, גם לשנת תינוקות אין נוסחאות פלא או גישה אחת נכונה. הדברים משתנים נוכח תרבויות, תקופות חברתיות ועוד. עליכם למצוא את הגישה המתאימה לכם.
בכל אופן, קיימת הסכמה כי יש להרגיע את התינוק, לספק לו מגע חם ואוהב וליצור אצלו תחושת בטחון באשר ללילה המתקרב. כמו כן, יש להמנע מנדנוד תמידי, היות והדבר יוצר תלות אצל התינוק באשר לאופן ההרדמות. בנוסף, יש לספק לילד הכרות עם כל חלקי גופו על מנת שילמד להרדם בתנוחות שונות – ההנחה היא כי מגע עמוק לאורך היום, המספק הכרות זו, מקל על שנת הלילה. השתדלו ככל האפשר להרדים את הילד במיטתו גם בשעות היום על מנת שתהא מוכרת לו כסביבה בטוחה גם בשעות הלילה.
שיהיה לילה טוב.
המאמר בחסות טרה-סי – גני אירועים
