בעיות שינה אצל תינוקות
שלח לחברבעיות שינה בתינוקות נפוצות ביותר בשנים הראשונות לחיים. הבעיות כוללות: העדר רצון לישון, קשיים בהרדמות והתעוררויות ליליות. קיימת שונות רבה בקרב תינוקות וילדים לגבי מספר שעות שינה, משך הזמן עד להרדמותם עומק שינתם והזמן הדרוש להרדימם מחדש. הינה כמה הצעות מעשיות לעזור לתינוק (ולכם) להרדם:
מאת: ד"ר אבנר גורן, רופא ילדים , מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
בעיות שינה בתינוקות נפוצות ביותר בשנים הראשונות לחיים. הבעיות כוללות: העדר רצון לישון, קשיים בהרדמות והתעוררויות ליליות. קיימת שונות רבה בקרב תינוקות וילדים לגבי מספר שעות שינה, משך הזמן עד להרדמותם עומק שינתם והזמן הדרוש להרדימם מחדש. חשוב להדגיש שכהורה ניתן לעזור לתינוק לפתח הרגלי שינה טובים.
מחזורי השינה בקרב ילודים אינם סדירים. התפתחות תבנית שינה סדירה יכולה לארוך עד 6 חודשים. זמן השינה הממוצע לילודים הינו 16-17 שעות במחזורים של 1-2 שעות. עם התבגרותם משך השינה קטן. יש לזכור שלתינוקות שונים צרכים שונים. התעוררות לילית בתינוק בן 6 חודשים הינה תופעה נורמאלית אבל זו בדרך כלל התעוררות קצרה, לעיתים אך לצורך ארוחה אבל החזרה לשינה אמורה להיות תהליך פשוט ובדרך כלל קורה לתינוק ללא עזרה של הורה.
הנה כמה הצעות מעשיות לעזור לתינוק (ולכם) להרדם:
- נסו להיות רגועים ושקטים. בעת הזנת התינוק או החלפת החיתול, המנעו מגירויים מיותרים ועירור יתר של התינוק על מנת לאפשר הרדמה עצמית קלה.
- קצרו את שנת היום. תינוק הישן פרקי זמן ארוכים ביום נוטה להתעורר יותר בלילה.
- השכיבו את התינוק במיטתו בעת הופעת הסמנים הראשונים של נימנום. עדיף לאפשר לתינוק להרגע ולהכניס את עצמו לשינה. שימוש יתר בהחזקת התינוק או נידנודו עד להרדמותו יכולים לגרום לצורך בטכניקות אילו בעת התעוררויות ליליות ובעתיד קושי בהרדמות ראשונית.
- הרדמת התינוק בעזרת מוצץ. לאחרונה התווספה המלצה רפואית להשכבת התינוק לישון עם מוצץ, מעבר להיבט הבטיחותי המוצץ יכול לשמש גם כאביזר הרגעה לתינוק ולסייע בתהליך ההרדמות, חשוב לבחור מוצץ הניתן להשגה בקלות ולהשאיר מספר מוצצים במיטת התינוק ובהישג ידו, כך יוכל התינוק בעט יקיצה מחזורית למשוך אליו מוצץ זמין ולהמשיך לישון מבלי להתעורר. חשוב ביותר, אין לקשור מוצץ בחוט לדופן המיטה או לחבר חוט כל שהוא למוצץ למניעת הסתבכות וחנק.
- אל תרוצו מיד להרגיע תינוק בוכה החל בגיל 4-6 חודשים. המתינו מספר דקות לפני שאתם בודקים את סיבת הבכי, רוב הסיכויים שהתינוק יחזור לשינה תוך מספר דקות. אם הבכי נמשך בידקו אבל המנעו מהדלקת אור, ממשחק עם התינוק או נידנודו. אם הבכי ממשיך בידקו מחדש ואם עדיין אינו מסוגל להרדם שיקלו אם קיימות הפרעות כגון רעב, צמא, חיתול מלא, או אפילו חום.
מתי לחשוד בגורמים רפואיים וסביבתיים להתעוררויות?
- שינה לא טובה מאז הלידה
- התעוררות פתאומית מלווה בבכי המצביע על כאב
- בכי המלווה באי-שקט למשך כל הלילה
- בכי המלווה בארועים של שעול פתאומי
- שכיחות גוברת של פליטות גם במשך שעות היום
- שינוי בתבנית השינה מ"טובה" לכזו המלווה בהתעוררויות מרובות
- בכי מרובה ללא סיבה נראית לעין
- הטכניקות המקובלות להרגעה אינם יעילות
- בכי ואי שקט גם בשעות היום
- אינטואציה משדרת שמשהו לא בסדר
ניתן לחלק את הבעיות הקשורות לשינה ל-2 קבוצות-אילו הקשורים לבעיות רפואיות של התינוק עצמו וגורמים סביבתיים.
גורמים רפואיים כוללים:
רפלוקס קיבתי וישטי
מצב בו מזון עולה מהושט לקיבה ולעיתים נפלט דרך הפה. המזון לעיתים נשאף לאזור פתח קנה הנשימה וגורם לשעול,לציפצופים ולפעמים לדלקות ראות. רפלוקס מחמיר בלילה עקב התרוקנות איטית של הקיבה בשינה, רפיון השריר המונע חזרה של תוכן קיבה לושט והתנוחה המאוזנת המחמירה את הנטייה לחזרת המזון לתוך הושט.
מה ניתן לעשות?
- לעבור לארוחות קטנות לעיתים יותר קרובות
- להקפיד על פעולות למניעת הצטברות אויר בקיבה תוך כדי אכילה
- להחזיק את התינוק בצורה מאונכת ונוחה למשך לפחות 30 דקות לאחר האכלתו
- להשכיב את התינוק על גבו אך להגביה את מיטת התינוק לפחות ל-30 מעלות
- להלביש תינוקות בבגוד שאינו לוחץ על אזור הבטן
- להשתמש במוצץ לאחר הארוחה
- לא לעשן בסביבת התינוק.
- לשלול אי סבילות למזון (בעקר חלב פרה וסויה לתינוקות שאינם יונקים)
אי סבילות למזון
מהם הסימנים המחשידים לאי סבילות למזון?
- הופעת גזים או מלאות לאחר ארוחה
- בכי חוזר לאחר אכילה (בעקר פורמולות המבוססות על חלבון פרה או סויה)
- יציאות רכות או שילשול, לעיתים עצירות
- גירוי מסביב לפי הטבעת הנוצר עקב מעבר צואה חומצית.
מה ניתן לעשות?
במידה והתינוק אינו יונק יש לנסות אחד משלושה דברים:
- לעבור לתחליף הנקה ללא לקטוז
- לעבור מחלב פרה לסויה
- לעבור לתחליף הנקה בעל חלבון מפורק
במידה והתינוק יונק על האמא להמנע ממוצרים המעוררים גזים או אי-סבילות.
גודש באף ונזלת
גודש או נזלת יכולים להקשות על הנשימה של תינוקות המעדיפים לנשום מהאף ולא דרך הפה ולגרום להתעוררות לילית.
מה ניתן לעשות?
- להשתמש במכשיר אדים
- לטפטף מספר טיפות מי מלח (סייליין) לאף
- לשאוב את הנזלת בעזרת מכשיר מיוחד
- להגביה את ראש המזרן בזווית על מנת להקל על הנשימה
דלקות אוזניים
דלקת אוזן תיכונה, דלקת של התעלה החיצונית ודלקת של עור התוף גורמות לכאב קשה, בכי והתעוררות לילית. הסיבה העיקרית להחמרה לילית נעוצה בעובדה שבלילה אין גירויים המסיחים את דעתו של התינוק מהרגשת הכאב. ניתן לחשוד בכאב אוזן בעיקר אם תינוק מפתח התקפי בכי, בתקופת הצטננות ובמיוחד אם תופס את אוזנו או אוזניו.
מה ניתן לעשות?
אבחנה נכונה שלה רופא וטיפול אנטיביוטי מתאים:
- טיפות לדלקת של התעלה החיצונית ודלקת של עור התוף
- אנטיביוטיקה דרך הפה לדלקת אוזן תיכונה
- נוגדי כאבים עד להשפעת הטיפול האנטיביוטי
תולעים
תינוקות הסובלים מזהום עם תולעים, אוקסיוריס, מתעוררים בלילות עקב הגרד באזור פי הטבעת. התופעה שכיחה במיוחד בקרב תינוקות (וילדים) הנמצאים במעונות וגנים.
מה ניתן לעשות?
טיפול עם תרופה נגד תולעים (וורמוקס) ויישום צעדים להגיינה בסיסית כגון כיבוס מצעים ובגדים וטיפול בבני בית שיכולים גם הם להדבק ולהדביק.
נחירות והפסקת נשימה
נחירה של תינוק יכול לכוון לחסימה בקדמת האף בד"כ על רקע גודש ונזלת או בחלקו האחורי על רקע הגדלת השקד השלישי (אדנואידים). פתיחת הפה גורם להחלשות או העלמות הנחירות אלא אם קיים גם הגדלה של השקדים. דום נשימה המוגדרות כהפסקת נשימה ארוכה מהנורמאלית מתפתח בחלק מהתינוקות. שנתם של תינוקות אילו אינה איכותית ומלווה באי שקט מוטורי, התעוררויות מרובות, ירידה ברמת החמצן בדם לרמות נמוכות ופרקי זמן ארוכים ולכן הם סובלים מעייפות, אי שקט ולעיתים אף מדיכוי תיאבון בשעות העירנות.
מה ניתן לעשות?
אבחנה על ידי רופא אף אוזן גרון. ניתן לעזור לרופא לאבחן את הבעייה על ידי צילום בוידאו עם קול של שינת התינוק תוך התמקדות על פניו ובית החזה. לעיתים יש צורך בהדמייה ו\או מעבדת שינה. אם אכן החסימה משמעותית הפתרון ניתוחי.
גירוי של החיתול
גירו אזור החיתול, ואי נעימות בעקבות חום, רטיבות, חיכוך, והתפתחות דלקת באזור החיתול לעיתים עם זהום משני חיידקי או פיטרייתי גורמים להתעוררויות ליליות.
מה ניתן לעשות?
החלפות לעיתים קרובות, משחות (פסטות) המגינות על העור מגירויים ומשחות נוגדות דלקת, חיידקים ופיטריות הנרשמות על ידי רופא הם השילוב המנצח.
גורמים סביבתיים כוללים:
איוורור סביבת השינה
סביבת שינה מאווררת חשובה ביותר מבחינה בטיחותית ותורמת רבות לשיפור שנתו של התינוק. מזרן ומגיני ראש אטומים מפחיתים את אוורור סביבת השינה של התינוק ומקטינים את פינוי הפחמן הדו-חמצני (co2) מהאזור. שאיפה של ריכוזים הולכים וגוברים של co2 כגון בעת שאיפה חוזרת של אויר ננשף מכיס אויר בלתי מאוורר מסכנים באופן מיידי את התינוק.
מה עושים?
- לדאוג לאוורור טוב של חדר השינה על ידי פתיחת חלונות (תוך שמירה על טמפרטורת חדר של כ- 22 מעלות), שימוש במאוור או מזגן.
- להשכיב את התינוק לישון על הגב.
- להימנע משימוש במגיני ראש אטומים המקטינים את אוורור סביבת השינה של התינוק.
- להוציא חפצים רכים, כמו: בובות, כריות, שמיכות פוך, מגיני מיטה אטומים, חיתולים ושמיכות, העלולים לחסום מעבר אוויר חופשי לתינוק.
- כאשר מכסים תינוק בשמיכה מומלץ שהיא תונח בגובה בתי השחי התינוק ולהדקה מתחת למזרן.
- מומלץ שימוש במזרן המאפשר זרימת אויר חופשית דרכו והמאפשר פינוי. co2 יש לוודא כי לתכונות אלו יש בסיס מדעי ומחקרי. לאחרונה פורסם מאמר מקיף בנושא באתר קופת חולים הכללית
איזון טמפרטורה
חימום יתר של תינוקות הינו גורם חשוב להתעוררורויות ויכול אף לסכן את התינוק. קרור יתר גורם לאי נוחות בקרב תינוקות.
משרד הבריאות ממליץ:
- לשמור על טמפרטואת חדר של כ- °22
- להלביש את התינוק בשכבה אחת יותר ממבוגר
- להקפיד שראשו של התינוק ופניו יהיו חשופים בעת שינה (על מנת לאפשר שיחלוף חום יעיל עם הסביבה)
בנוסף:
- מעבר חום חופשי דרך מזרן התינוק מאפשר איזון טמפרטורות מהיר ואחיד ומונע חימום יתר והזעה מוגברת. רצוי, לבחור מזרן בעל תכונה זו.
- בחורף אין למקם את מיטת התינוק מתחת לחלון, ולא להצמיד לקיר חיצוני.
- לא למקם רדיאטור בקרבה יתרה למיטת התינוק.
- במידה ותרצו למדוד את טמפרטורת החדר יש למקם את מד החום בקרבת מיטת התינוק ובגובה בו שוכב התינוק.
פינוי נוזלים מסביבת התינוק
פליטת מזון, ליחה ורוק (עקב ריור), ולעיתים שתן יוצרים סביבת שינה רטובה, ובלתי נעימה לתינוק.
מה עושים?
- שימוש במזרנים המאפשרים מעבר נוזלים דרכם ומצמצמים את אזור הרטיבות למינימום יאפשרו לתינוק להמשיך לישון ברצף. ניקוי מזרן מסוג זה יכול להעשות למחרת בבקר. תהליך הניקוי עצמו והצורך להוציא את התינוק ממיטתו פוגעים ברצף השינה.
- ניקוי יסודי של מזרני תינוקות חיוני לשמירה על סביבת שינה היגיינית.
נזלת וליחה
הצטננות ומחלות דרכי הנשימה מביאות ליצירת נזלת, ליחה ושיעול הגורמות לשינה לא רציפה ויקיצות מרובות
מה עושים?
- יש לטפטף מי מלח לנחיריים על מנת לשפר את הנשימה דרך האף
- הגבהת התינוק משפרת את הנשימה. יש ליצור שיפוע אחיד ומתון של המזרן על מנת לשפר את הנשימה ולהקטנת הנטייה של החלקת התינוק לחלקו התחתון של המזרן (אם השיפוע גדול מדי)
אלרגיות וחשיפה לקרדית אבק הבית
קרדיות אבק הבית הם יצורים מיקרוסקופיים, שניתן למצאם בעיקר בשטיחים, ריפודים, מזרנים, מצעים ובבגדים. בשנים הראשונות לחייו, נחשף התינוק לקרדית האבק בעיקר דרך המזרן עליו ישן במשך שעות רבות. החשיפה לקרדית האבק יכולה לגרום להתפתחות מחלות אלרגיות בכלל ואסתמה בפרט. מחקרים רבים הוכיחו שהפחתת החשיפה לקרדית האבק מסביבת השינה של התינוק יכולה למנוע את הופעתן של מחלות אילו ולשפר את מצבם של הלוקים בהן. עטיפת המזרן בבד שלא מאפשר מעבר הקרדית והפרשותיה היא השיטה היחידה שהוכחה.
מה עושים?
- שמירה על ניקיון ואוורור
- הוצאת שטיחים וריפודים מיותרים
- כביסת המצעים והריפודים בטמפרטורה של מעל 60 מעלות
- הקפדה על אחסון בגדי התינוק בארונות עם דלתות סגורות
- שימוש במזרונים הניתנים לשטיפה במים רותחים
- שימוש במזרן רשת אשר הוכח שאינו מאפשר התפתחות קרדיות אבק הבית
