מדוע כל כך חשוב לחסן?
שלח לחברמדוע כל כך חשוב לחסן ? לכאורה התשובה לשאלה הזו היא ברורה, מתן החיסונים הוא סיפור הצלחה כביר של עולם הרפואה, הטכנולוגיה והקידמה האנושית. בזכות החיסונים נעלמו כמעט מהעולם מחלות זיהומיות מחרידות וקטלניות כמו אבעבועות שחורות, טטנוס, שיתוק ילדים ועוד.
מאת: פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון ומכהן כיו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים.
מדוע כל כך חשוב לחסן ? לכאורה התשובה לשאלה הזו היא ברורה, מתן החיסונים הוא סיפור הצלחה כביר של עולם הרפואה, הטכנולוגיה והקידמה האנושית. בזכות החיסונים נעלמו כמעט מהעולם מחלות זיהומיות מחרידות וקטלניות כמו אבעבועות שחורות, טטנוס, שיתוק ילדים ועוד. מתן החיסונים הביא גם לירידה דרמטית במספר מקרי השעלת, החצבת, הצהבת ודלקת קרום המוח וכעת נעשה מאמץ להקטנת הנטל של סיבוכי אבעבועות רוח, שלשולים חמורים בתינוקות ואפילו מניעת מקרי סרטן צוואר הרחם. מדוע אם כן נשמעים קולות המפקפקים בצורך לחסן ? הקולות נשמעים היטב ברשת האינטרנט, בתקשורת הכתובה ואפילו זכו לביטוי גם בתכנית טלויזיה. אקדים ואומר שאין לי ספק כי ההורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם עושים זאת מתוך שכנוע פנימי שהם אכן עושים את הדבר הנכון למען ילדיהם. אני רוצה במאמר הזה לשכנע את אותם הורים כי החלטתם שלא לחסן היא טעות חמורה הנובעת ממידע מוטעה ומחצאי אמיתות ואת מחיר הטעות הזו עלולים לשלם הן ילדיהם והן ילדים אחרים בסביבה.
אחד מהנימוקים המרשימים וה"משכנעים" לכאורה המובאים בתכניות שעוסקות בחיסונים הנם מקרי טרגיים קשים כמון נזק מוחי, אוטיזם ועוד, שהתפתחו כביכול לאחר מתן חיסון. כאשר בוחנים את המקרים הללו יש לזכור מספר עובדות חשובות. רוב המחלות התורשתיות והנווניות הקשות באות לידי ביטוי בשנתיים הראשונות לחייו של התינוק ואלו הן השנים בהם הילדים מקבלים את מרבית החיסונים כך שקל מאוד להתפתות ולהאשים את החיסונים בגרימת המחלות. והרי כל תלמיד מתחיל למדעים יוכל להגיד שאם מאורעות מסוימים התרחשו בסמיכות זמנים, הרי בודאי שלא ניתן למהר ולהסיק מכך שאחד מהם גרם לשני.
כך למשל, אם לאחר כשלון של נבחרת הכדורגל יתרחש חלילה אסון טבע כמו שטפון, הרי אפילו המיסטיקנים האדוקים ביותר יתקשו להאמין כי הכשלון הספורטיבי גרם לאסון הטבע. אם כך, הדרך הטובה ביותר לבדוק אם החיסונים גורמים לאותם תופעות נוראיות בהן הם מואשמים היא לבדוק בצורה מדעית ושיטתית באם תופעות כמו נזק מוחי, אוטיזם, מוות בעריסה ועוד, שכיחים יותר בקרב ילדים מחוסנים מאשר בלא מחוסנים. למעשה בדיקה מדעית שכזו נעשית כל הזמן ובהיקף ענק והבדיקות הללו חוזרות ושוללות בצורה חד משמעית את הקשר הסיבתי בין חיסונים לתופעות הטרגיות הללו. כך למשל נמצא כי אין כל קשר בין מתן חיסון החצבת להופעת אוטיזם וכי המחקרים הראשונים שרמזו על קשר שכזה היו שערורייתיים ושקריים. הוכח גם כי בניגוד לבהלה שהיתה כאן לפני שנתיים, מתן חיסון השפעת אינו קשור למקרי מוות וכן כי מתן החיסון החדש לסרטן צואר הרחם אינו גורם ליותר לתופעות חולניות במחוסנות בהשוואה לאלו שנצפו בנשים שלא חוסנו.
לאמיתו של דבר תופעות הלואי של החיסונים הינם קלות יחסית, כמו חום וגירוי מקומי החולפים לאחר מספר ימים. תופעות לוואי קשות הינן נדירות ביותר והסיכון למוות הוא אפסי. כל זאת בהשואה לתמותה ולתחלואה הקשה הכרוכה במחלות המדבקות הקשות שם שיעור התמותה יכול להגיע לעתים עד למקרה אחד על כל עשרה נדבקים.
"החיסונים", כך טוענים עוד המתנגדים, "גורמים לעומס בלתי נסבל על המערכת החיסונית של התינוק הרך". אולם כל מי שמכיר אפילו בצורה שטחית את מבנה מערכת החיסון יוכל לדחות טענה שכזו בקלות. מכיוון שהמערכת החיסונית של התינוק מאפשרת לו להתמודד עם למעלה מ – 100 אלף גורמים מזהמים.
יתרה מכך, בזמן שמתרחש זיהום נגיפי פשוט, התינוק מתמודד בבת אחת עם עשרות חלבונים זרים. כך שמגוחך לטעון כי יש בעיה בהתמודדות עם נטל של כמה עשרות חלבונים זרים הניתנים במשך כל שנת החיים הראשונה במסגרת החיסונים. הדבר דומה לטענה כי סחיבת סל מצרכים ממוצע מהסופרמרקט מהווה נטל כבד מנשוא על מרים משקולות מקצועי.
עוד טוענים מתנגדי החיסונים כי החיסונים כוללים חומרים זרים ומזיקים כמו כספית וחומרים משמרים. האמת היא כי מלחי הכספית שהיו בחיסונים כחומר משמר ומונע קלקול הוצאו זה מכבר מחיסוני השגרה והחיסון היחיד שעדיין מכיל מלחי כספית הוא החיסון לשפעת. יחד עם זאת חשוב להבהיר כי אם החומרים הללו היו אכן גורמים לנזק ממשי הרי הדבר היה מתגלה במחקרים האפידמיולוגים המשווים בין אנשים שקבלו חיסונים לאלו שלא קבלו. שהרי מדובר במספר עצום של מאות מיליוני בני אדם שחוסנו, כך שאין להניח כי נזק שכזה לא היה בא לידי ביטוי במחקרים הסביבתיים שנעשו לאורך השנים.
ניתן לעתים לשמוע אמירות מתונות יותר כמו "אינני מתנגד לחיסונים בצורה גורפת" או "כדאי לחסן אבל בזהירות" או "לחסן אבל בגיל מאוחר יותר" ועוד. מאחורי אמירות שכאלו אין בסיס מדעי והן מובילות בסופו של דבר להגדלת שיעור התינוקות הלא מחוסנים. לעלייה בשיעור הלא מתחסנים יש תג מחיר חברתי ברור וכבד ביותר והוא עלייה בתחלואה ובתמותה של תינוקות בישראל ובעולם. זאת מכיוון שרוב המחלות המדבקות לא נעלמו לגמרי מהעולם וברגע שתרד רמת החסינות המחלות הללו יופיעו ויכו מחדש. ניתן ללמוד מניסיונם של מדינות מפותחות כמו אנגליה ,יפן ושוודיה שם בהלה לא מוצדקת שהתעוררה סביב חיסוני חצבת ושעלת הביאה לירידה בולטת בשיעור המתחסנים דבר שהביא במהירות לעליית שיעור התחלואה בחצבת ובשעלת עם עלייה דרמטית במספר מקרי התמותה. כלומר, ילדים רבים שילמו בחייהם על הצהרות ופרסומים לא אחראיים ועל הטעיית ציבור ההורים ובודאי שאיננו רוצים כי תופעה כזו תתרחש גם אצלנו כאן בישראל. במהלך כתיבת שורות אלו נמסר לי על תינוק שלא חוסן אשר מאושפז במצב קשה בטיפול נמרץ ילדים בבית החולים שערי צדק עקב דלקת קרום המוח. הדבר מצער במיוחד מכיוון שהמחלה הקשה היתה עשויה להימנע בקלות באם התינוק היה מתחסן באופן שגרתי בטיפת החלב.
כדאי גם לזכור כי מתן חיסון אינה רק תוסף או מין פריבילגיה שההורה צריך לשקול באם לתת או לא לתת לילדו. זאת מכיוון שמניעת חיסון מהילד פרושה שלילת זכותו של הילד ליהנות מהקידמה הרפואית שמאפשר עולם המדע למען שמירת בריאותו, וזכותו של הילד לכך מעוגנת בחוקי החברה שלנו. למעשה הימנעות ממתן החיסונים פרושה לקחת את התינוק שנולד לתוך המאה ה- 21 למסע במכונת הזמן אל המאה ה - 19 עם כל הסכנות לבריאותו הכרוכות בכך. אני סמוך ובטוח שאף הורה לא מעוניין לעולל זאת לילדיו. על כן למען בריאות ילדיכם, למען חיים בחברה בריאה ובטוחה יותר, הקפידו לחסן את ילדיכם.
