מה עושים כשלתינוק יש עצירות
שלח לחברבמסגרת עבודתי עם הורים אני שומעת פעמים רבות שהורים מודאגים מכך שהתינוק מתאמץ מאוד או סובל בזמן שהוא מנסה לעשות קקי. גם עניין התדירות מאוד מבלבל. אז איך יודעים מהו מספר היציאות שנחשב תקין ומתי מדובר בעצירות? ומה עושים כשלתינוק יש עצירות?
מאת: מירי פבזנר- רוקחת ומדריכת הנקה מוסמכת, מנחה מפגשי אמהות בחופשת לידה, מרצה ולהורים ואנשי מקצוע
בתור הורים כל מה שקשור לתינוק מעניין אותנו מאוד. אנחנו שמים לב לכל צליל, תנועה או פעולה שהתינוק עושה. בין היתר נושא היציאות של התינוק מעסיק הורים רבים ובצדק. למעשה הן מהוות מעין מראה למצבו הבריאותי והתזונתי של התינוק. לכן על אף שמדובר בנושא לא פוטוגני כל כך, מעקב אחר צבע ותדירות היציאות הינו חשוב.
חשוב לדעת שיש הבדל בדפוס היציאות בין הימים הראשונים לבין המשך תקופת הינקות.
ע"פ הAAP (האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שהיא למעשה איגוד רופאי הילדים האמריקאי): ביום השלישי לאחר הלידה צבע הצואה של התינוק אמור להפוך משחור לירוק והמרקם אמור להשתנות לפחות דביק וסמיך. עד היום החמישי הצבע אמור להשתנות לצהוב והמרקם אמור להשתנות למרקם דליל עם גרגרים.
כשמדובר בתינוקות יונקים, החל מהיום החמישי התינוק אמור לעשות קקי 3-4 פעמים ביום לפחות. אם תדירות הקקי נמוכה יותר יש לראות בכך "נורה אדומה" היות וזה יכול להיות סימן לכך שהתינוק לא מקבל מספיק חלב. תדירות הצואה בלבד אינה מהווה מדד חד משמעי לבעיה, אך היא דורשת התייחסות רצינית ויש לשים לב לסימנים אובייקטיביים נוספים ובראשם העלייה במשקל. לגבי המקסימום התקין חשוב לדעת שיש תינוקות יונקים שעושים קקי לאחר כל הנקה וזה נחשב בטווח התקין.
בגיל 6 שבועות (ואצל חלק מהתינוקות היונקים כבר בגיל חודש) דפוס היציאות משתנה והתדירות יורדת לרוב. לחלק מהתינוקות היונקים תהיה יציאה פעם במספר ימים. הסבר אפשרי לכך, המופיע במספר מקורות, הוא שבתהליך העיכול של חלב אם לא נוצרת כמעט פסולת וכמעט הכל נספג.
לגבי תינוקות הניזונים מפורמולה, רובם עושים קקי לפחות פעם אחת ברוב הימים, ובדומה לתינוקות היונקים, בשבועות הראשונים התדירות גבוהה יותר מאשר בהמשך.
ע"פ המדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט של משרד הבריאות לא קיימת הגדרה חד משמעית לעצירות בגיל הינקות. מספר היציאות הטבעי שונה מתינוק לתינוק ונע בין יציאה לאחר כל ארוחה עד יציאה פעם במספר ימים. במקרים בהם יש יציאות קשות וכואבות, יכול הדבר לרמז על בעיה רפואית. במקרים אלה יש להפנות לרופא מטפל להמשך בירור וטיפול.
ומה לגבי העובדה שתינוקות רבים מתאמצים מאוד ונראים סובלים בזמן היציאה?
עצם התופעה הינה נורמלית. העברת הקקי היא מאמץ גדול מאוד עבור התינוק. נוסף לעובדה שמערכת העיכול מסתגלת לתיפקוד ותהליך העיכול ותנועות המעיים כרוכים במאמץ, יש לקחת בחשבון שתינוקות נמצאים רוב היום בשכיבה על הגב. במנח זה מאוד קשה להניע את הקקי לעבר היציאה ולכן הם מתאמצים מאוד. כך שאם התינוק מאדים ונראה מתאמץ זה נורמלי. מה עלול להצביע על קושי שחורג מהנורמה:
- אם התינוק נמצא בחוסר שקט קיצוני ובוכה זמן ממושך סביב היציאות
- אם יש שינוי פתאומי במספר היציאות- יותר או פחות
- יציאות קשות וכואבות
- אם יש דם בצואה
- אם הוא מתאמץ במשך דקות ארוכות ללא הצלחה
- אם הוא פולט יותר מהרגיל
בכל המקרים הללו חשוב לפנות לייעוץ עם רופא הילדים להמשך בירור וטיפול.
מתוך נסיוני האישי כאמא לשניים ומנסיוני המקצועי בעבודה עם אמהות אני יכולה לומר שישנם תינוקות שדפוס היציאות שלהם מאובחן כתקין ע"י רופא הילדים, אבל את ההורים זה לא ממש מנחם כי יש הרבה בכי וחוסר נינוחות של התינוק עד שהקקי יוצא ורק אחרי היציאה השקט חוזר. ההבדל בהתנהגות התינוק לפני ואחרי יציאה מחזק אצל ההורה את התחושה שהסבל והחוסר שקט, שהתינוק חווה, קשור לקושי להוציא את הקקי וכמובן שההורה רוצה למצוא דרך להקל על התינוק.
איך להקל על התינוק אחרי שהתייעצתם ווידאתם שמדובר בקושי שהוא בגדר הנורמה? או מה עושים כשלתינוק יש עצירות?
- כאשר מדובר בתינוק, הניזון מפורמולה, החלפה של פורמולה יכולה לעזור. אפשר לנסות לקנות פורמולה של יצרן אחר.
- כאשר מדובר בתינוק יונק- האמא יכולה לנסות להמנע ממוצרי חלב לכמה ימים. אחת מהסיבות האפשריות לעצירות בתינוקות היא אלרגיה לחלב פרה ולכן שווה לבדוק האם למוצרי חלב בתזונה של האם יש השפעה. לגבי תינוקות, הניזונים מפורמולה- גם אם אתם חושדים שהתינוק אלרגי לחלב פרה, השינוי של סוג הפורמולה לפורמולה מיוחדת, המתאימה לתינוקות אלרגיים אמור להתבצע רק לאחר התיעצות עם רופא ילדים!
- עיסויים- עיסוי הבטן עשוי להקל על תנועת המעיים והוצאת הקקי. יש טכניקות שונות של עיסוי. הרעיון הכללי הוא לעשות תנועות בכיוון השעון, עקב כך שזה הכיוון של המעי הגס. תנועות בכיוון השעון יקדמו את הקקי לכיוון היציאה. את העיסויים יש לבצע מספר פעמים ביום. ניתן לעשות את העיסוי בזמן החלפת חיתול כשהבטן חשופה או בזמן אחר במהלך היממה, כשהתינוק נינוח, על הבגדים.
- תנוחת החזקה של התינוק. כאשר מחזיקים את התינוק בתנוחת הלוטוס- התינוק עם הגב אל ההורה והרגליים מורמות- הפעולה תדרוש ממנו הרבה פחות מאמץ מאשר שכיבה על הגב. ניתן לחפש סרטונים על התנוחה ביוטיוב ולנסות.
- מנשא- נשיאת התינוק במנשא מקלה על הפעילות של מערכת העיכול בזכות העובדה שהתינוק נמצא בתנועה.
- אם מדובר בתינוק שכבר עבר למזונות מוצקים, חשוב לשים לב שהוא שותה מים ולהציע לו מים גם בזמן הארוחות וגם בהזדמנויות שונות במהלך היום. בנוסף (בתנאי שהתינוק מעל גיל חצי שנה וכבר נחשף למזון מוצק) ניתן להעזר בתרופות סבתא לעצירות: לגרד עגבניה על פומפיה דקה, להוסיף מעט שמן זית ולתת כמה כפיות לתינוק או להשרות שזיפים מיובשים במים ולתת לו כמה כפיות של המים הללו. גם כמה כפיות מיץ אגסים עשויות לעזור. כמו כן אם אתם מזהים, שהעצירות מתרחשת אחרי חשיפת התינוק למאכל מסוים, ניתן לחשוף לכמויות קטנות מאוד של המאכל בהתחלה, לתת למערכת העיכול להתרגל בהדרגה ולעלות את הכמות באופן הדרגתי.
- אם אתם חושדים שהקושי סביב יציאות התחיל בעקבות מתן תוסף ברזל לתינוק ניתן לנסות לעבור לתוסף של יצרן אחר ולבדוק האם יש שינוי. כדאי להתייעץ עם הרוקח בנוגע לתכשירים, הקיימים בשוק.
- רפואה משלימה- לענפים השונים של הרפואה האלטרנטיבית, לדוגמא רפואה סינית, רפלקסולוגיה ועוד ישנם פתרונות לעצירות אצל תינוקות. כדאי להתייעץ, לקרוא ולבדוק לאיזה תחום אתם מתחברים ולבחור כמובן במטפל מנוסה בעל המלצות.
אחד התחומים, המציע פתרון לעצירות הינו קרניו סקרל. קרניו סקראל הוא טיפול עדין במגע שפותח לפני כ 80 שנה ע"י האוסטאופת דר' ו סטרלנד בארה"ב. בארץ הטיפול מבוצע לרוב ע"י אוסטאופטים. השיטה מאוד נפוצה לטיפול בתינוקות באירופה.
מה לא לעשות?
- אין לתת לתינוק תרופות לעצירות, הנמכרות ללא מרשם ללא התייעצות עם רופא הילדים.
- יש להמנע לגרות את פי הטבעת ליציאה ע"י החדרת מדחום.
מקווה שכעת אתם יודעים מה לעשות כשלתינוק יש עצירות וגם מה לא לעשות כשלתינוק יש עצירות, גם זה מאוד חשוב מאחר והורים נוטים לעשות טעויות ולעיתים לגרום נזק.
הכתוב במאמר אינו מחליף ייעוץ עם רופא ילדים
