האם לספר? ולמי? שאת עוברת טיפולי פוריות
שלח לחברמה לשאול? האם לשאול? האם אני לא מנדנדת מדי? מצד שני האם יש לה למי לפנות? לספר על התקופה הלא פשוטה הן מבחינה אישית והן מבחינה זוגית. אין ספק שגם השואלים וגם הנשאלים מכוונים לטוב. ובכל זאת- האם לספר שאתם עוברים טיפולי פוריות? ומעל הכל למי?
מאת: ריקי לוי דינר (M.A), מאמנת אישית וזוגית
מספר חברות שלי וקרובות משפחה עברו ועוברות טיפולי פוריות. אני, אישית ככל שאני רוצה לתמוך מוצאת עצמי נבוכה לא פעם מול הסיטואציה. מה לשאול? האם לשאול? האם אני לא מנדנדת מדי? מצד שני האם יש לה למי לפנות? לספר על התקופה הלא פשוטה הן מבחינה אישית והן מבחינה זוגית.
הפולניה שבי לרוב מנצחת ובטון הססני, אני שואלת- "מה איתכם? יש חדש?".
לעיתים הן מספרות, לעיתים עונות בקצרה- לא, ולעיתים אף מבקשות- כרגע אין, בבקשה אל תשאלי אותי יותר זה קצת מלחיץ...
אני מכבדת ומעל הכל מבינה- סיטואציה לא פשוטה. רבות מהן סיפרו לי כי ההתלבטות הייתה בכלל אם לספר או לא, ולמי. אצל חלקן המשפחה לא יודעת....פשוט לא יכלו לעמוד בלחצים שהמשפחה תפעיל עליהן.
אין ספק שגם השואלים וגם הנשאלים מכוונים לטוב. ובכל זאת- האם לספר שאתם עוברים טיפולי פוריות? ומעל הכל למי?
תחילת התהליך . . . והמשכו
טיפולי פוריות יכולים להיות תהליך קצר ולצערנו יכולים להיות אף תהליך ארוך. אין מדד אחד, אין נתונים מדוייקים. כמו האומגה בג'ימבורי זהו תהליך מטלטל, שלעיתים לא ברור בו אם אתם נמצאים במגמת עלייה ושיפור או שמא בירידה.
מעבר להשפעה של מצב זה על הלך הרוח שלכם הרי שהוא משפיע גם על ההחלטה האם לספר ומתי?
מצד אחד איני רוצה לומר לכם לראות שחורות, אך בהחלט יש לקחת בחשבון תהליך ארוך. במידה ואכן תתקלו במצב שכזה חשבו האם יהיה לכם כוח להסביר שוב ושוב לאנשים את מצבכם? האם תהיה לכם הנכונות להכיל את כל מבטי החמלה (ויהיו כאלו), האם תרגישו כי זה עדיין התהליך הפרטי שלכם או שמא תרגישו כי פלשו אליכם לכל פיסת אינטימיות אפשרית?
מחד...ייתכן והשיתוף ייתן לכם תמיכה שתזקקו לה, תמיד חשוב להשאיר עוד גורם תמיכה אחד חיצוני מעבר לתמיכה שאתם מעניקים אחד לשני כבני זוג. היא נקייה משיפוטים, מעצבים ומכל מה שהתהליך מעורר- היא פשוט באה לתמוך ואינה מעורבת. אפשר לספר לה הכל בלי לחשוב – "רגע! אבל גם הוא עובר את זה , למה לי להעמיס עליו?".
עם זאת, חשוב כי תהא זו תמיכה המסוגלת להבין כאשר צריכים ממנה "ספייס" כאשר לא בא לכם לדבר ובא לכם להתכנס בקונכיה שלכם.
אז במי לבחור?
רשת תמיכה - בעד
בכל תהליך רגשי, לא כל שכן אחד הניצב נוכח חלומותיכם להפוך להורים חשוב כי תהיה לכם רשת תמיכה. אנשים חיצוניים עימם תוכלו לדבר על התהליך הן הפיסי והן הרגשי. בשל השילוב בין השניים חשוב להבין כי תמיכה פיסית בלבד לא תספיק ולהיפך. הפיסי משפיע על הרגשי והרגשי בתורו על סיכויי הקליטה וכיו"ב. זהו גלגל.
התמיכה יכולה להגיע הן מאנשי מקצוע בתחום, הן מחברים והן מאנשים שעברו זאת. תוכלו למצוא תמיכה בראשת בפורומים כמו לקראת הריון בפורטל mamy או בסדנאות הורים שבדרך.
חשוב לזכור אתם ביחד בתהליך, אך אם ברצונכם אף לשאוף אוויר תמיכתי לבד עשו זאת.
מה שכן, זכרו לקחת אנשים שאתם סומכים עליהם שיידעו לנווט את רגשותיכם נכונה, אנשים שאתם יודעים שלא יילכו רכיל ובכך יעמיסו עליכם.
לוגיסטיקה- בעד
טיפולי פוריות יידרשו מכם לא מעט זמן ונסיעות, תלוי בהיקפם וסוגם. אתם זקוקים לכל עזרה אפשרית בהכנות, לעיתים בהליכים רפואיים (הזרקות), בהעדרויות מהעבודה (בררו את זכויותיכם החוקיות תוכלו לקרוא כל כך כאן), כאשר הכל גלוי אנשים לא יישפטו אתכם ולא ימהרו להסיק מסקנות – יפעל רק לטובתכם.
שאלת השאלות – נגד, או שמא בעד?
בכל בית ישראלי ומשפחה שכזו נמצאת הדודה המעצבנת שלא יודעת לסגור את הברז, ובמילים אחרות לסתום את הפה. היא תמיד תשאל את השאלה הלא נכונה בזמן הלא נכון ומול כל האנשים הלא נכונים.
כך סיפרה לי חברה הנמצאת בטיפולי פוריות שדודה שלה שאלה אותה בארוחת ערב משפחתית –
"נו מיידלה, התחלת כבר לאכול נכון, עכשיו בהריון? צריך לשמור את יודעת...".מה שהדודה לא ידעה זה שבטיפולי פוריות עולים קצת במשקל, אם ברצונכם למנוע את השאלות המביכות הרי שלספר על העניין יקל במעט, עם זאת אם אתם בטוחים בדרככם ואינכם מתרגשים מדודות שכאלו שמרו על פרטיותכם.
100 יהודים, 100 דעות – נגד
ליהודים תמיד יהיה מה להגיד על המצב. כל עוד זה על המצב הבטחוני כלכלי, נהדר. אבל כשזה על המצב הפרטי שלכם זה יכול להעיק. במצב שכזה אף בלי שתבקשו תקבלו עזרה, תמיכה, סיפור על מישהו שעבר גם כן טיפולי פוריות ועוד אלף ואחת סיפורי לילה ולילה. גם כשתבקשו לנוח בארוחת חג משפחתית בלי לחשוב על הנושא, הרי שיהיה מישהו שיעלה זאת. הכוונה טובה, אך ההנחה שאם סיפרתם להם מעתה זהו תחום פרוץ שגויה. הניחו שכך יהיה במידה ותספרו לכולם. קחו בחשבון האם מתאימה לכם סיטואציה כזו וממנה קבלו את ההחלטה.
אז לספר או לא?
בסיכומו של דבר, כמו בעל עניין זוגי אחר אתם מכירים טוב ביותר את צפונות ליבכם האישיות והזוגיות. אתם יודעים כיצד אתם מגיבים כשנכנסים לכם לקרביים, ומצד שני אתם יודעים עד כמה אתם צריכים לשתף כשעובר עליכם משהו. טיפולי פוריות אינם סתם עוד משהו. לכן שקלו בתבונה, קחו אווויר ורכשו המון אורך=רוח. ספרו כשתרגישו בשלים לכך, כשתרגישו צורך לכך, בחרו את האנשים הנכונים לחלוק איתם את המסע והכי חשוב זכרו!
בכל שלב ניתן לאמר - תודה לך אבל כרגע אני לא מעוניין לדבר עלזה.
שיהיה בהצלחה
