אמאל'ה! מדריך ההישרדות האולטימטיבי לאחר הלידה
שלח לחבר
תשובה אפשרית לכל משפטי החוכמה ש"אמהות מנוסות" ינסו להרעיף עליך אחרי הלידה.
מאת: סיגל קפלן, מתוך הספר "אמא'לה" מדריך ההישרדות האולטימטיבי ליולדת
מתוך הספר: "אמאל'ה!" מדריך ההשרדות האולטימטיבי ליולדת
מאת: סיגל קפלן
האמהות היא מסע מרתק ומאתגר החושף בפני האם הטרייה עולם של מפגשים חדשים- עם התינוק, עם עצמה ועם 'אמהות מנוסות' השואפות להרעיף עליה מניסיונן ולא ממש משנה אחרי איזה מספר לידה היא.
רגע לפני התקפה ארטילרית של הערות (בונות, בונות...), לקחנו על עצמנו את התפקיד האחראי לצייד אתכן באמצעי מיגון (כאלה אנחנו, שירות מעל הכול), שלא יתפסו אתכן לא מוכנות.
"מה, ילדת?"
קודם כול, איך זה קרה? מתי? ולמה לא הודעת לה? יש מצב שזמן בורות יקר התבזבז מרגע הלידה ועד לרגע זה, או גרוע מכך, "אם מנוסה" אחרת ניצלה את הפרצה שנוצרה והחלה להעתיר עלייך מהצעותיה הלא יעילות. זכרי, אין תחליף ל"אם המנוסה" שמדברת אלייך ברגע זה.
תשובה אפשרית: "כן, ניכו לי שליש על התנהגות טובה".
"אה, ילדת בקיסרי? זו לא ממש לידה"...
צודקת. "בעצב תלדי בנים"... ואת במקום זה שכבת לך בשאנטי עם מנת יתר של אפידורל ונתת למישהו אחר לעשות את העבודה. תתביישי.
תשובה אפשרית: "נכון, תחושת ההחמצה היא עצומה. זאת הפעם האחרונה שאני נכנעת לשמות מפתים – 'קיסרי' עלק"...
"הוא נורא ברור"
תראי, כשזה ברור זה ברור. אם זה לא ברור, נסביר לך: "האם המנוסה" מתכוונת שזה ברור שמה שנולד לך זה תינוק. זה לא ג'ירפה ולא דמות מסרט אנימציה ולא תיק של פראדה – מעל לכל ספק מדובר פה בתינוק. הנה, יש כאן אף קטן, עיניים, פה – לחלוטין תינוק. עכשיו, מה שהיא חושבת על איך שהוא נראה? הוא נראה... ברור.
תשובה אפשרית: "את חושבת? לי הוא נראה קצת לא בפוקוס".
"זה לא את, זה ההורמונים"
"האם המנוסה" מושיטה לך פה יד. היא השתמשה בשם קוד של העולם הנשי כדי לאפשר לך את החופש הגמור נטול ייסורי מצפון, רגשות האשם וכל בני ביתם – להיות מגעילה. לכי על זה.
תשובה אפשרית: "אוף, נודניקית... סליחה , זו לא אני, זה ההורמונים".
אל תגידי שלא הזהרנו אותך. משפטי חוכמה, פנינים ומטבעות לשון הם נחלתה של "האם המנוסה". במלחמה הזו אין מנצחים, יש רק מנצחת אחת.
תשובה אפשרית: "את גם כותבת שירה?"
בונדינג
הגיע הרגע הגדול. היצור הקטן שלך מגיח לעולם. מרימים, שוקלים, עוטפים חותכים ועוד כל מיני פעולות שנעשות מסביבך בזמן שאת מעבדת את החוויה שעברה עלייך כרגע. ברקע נשמע הבכי הראשון, כולם נושמים לרווחה, ו...הופ! את מקבלת אל חיקך חבילה זעירה עטופה, שממנה מבצבצות זוג עיניים לא מפוקסות, פה זעיר שנע בתנועות מציצה מתוקות.”היי", את אומרת, "ברוך הבא לעולם אני אמא שלך". ומיד מתמלאת ברגשות אהבה.
או שלא: את מקבלת אל חיקך חבילה זעירה עטופה, וממנה מבצבצים זוג עיניים לא מפוקסות, פה זעיר שנע בתנועות מציצה מתוקות. את מביטה בו, ותחושות מוזרות ממלאות אותך- ולא, זו לא התאהבות. “סליחה?! הבטיחו לי אושר עילאי, רגשות חמים של התאהבות שיציפו אותי באופן טבעי. משהו במנגנון שלי דפוק, אמאל'ה!"
הרגעי. כמו כל דבר בחיים, יש אהבות ממבט ראשון, ויש אהבות ממבט שני. ולא משנה אם מדובר בילד הראשון או בילדים הבאים אחריו. החוויה יכולה להשתנות מילד לילד.
"הבונדינג" (ההתקשרות) הוא מושג, שהטמיעו בשנות השבעים שני רופאי משפחה: ד"ר ג'ון ה' קנל וד"ר מרשל ה' קלאוס, ומשמעו הקשר הראשון שנוצר בין אמא לתינוק שלה. השניים טענו שקיים זמן קריטי, מעין חלון הזדמנויות שנמשך שעה לאחר הלידה, ובו צריך להניח את התינוק על האמא כדי שתתפתח אותה תחושת ההתקשרות, המפעילה את המערכת הטיפולית שלה.
היום כבר יודעים להגיד שהגישה הטוענת, שההורים צריכים לקבל את התינוק לאחר הלידה כדי ליצור את אותו הקשר ההורי המדובר, לא תמיד מוכיחה את עצמה.
יותר מזה, לא מעט אמהות, בין אם הניחו בחיקן את התינוק ובין שלא, העידו לאחר הלידה שהן לא חשות את ההתקשרות המיידית הנכספת לתינוק. בעצם, יש מנעד רחב של תחושות שמופיעות לאחר הלידה: החל באופוריה וכלה בתחושות דכדוך, והסיבות להופעתן רבות ולא בהכרח הורמונליות. לעיתים הדבר נובע מפגיעה בדימוי הנשי, ולעיתים בעקבות העובדה, שעכשיו הפכנו מזוג לשלישיה וצירפנו למערכת היחסים יצור שתלוי בנו ולא יכול בלעדינו. הדבר יכול לנבוע גם מעצם העובדה שאנחנו לא נקשרות מיד לתינוק שלנו אף-על-פי שציפינו שכך יהיה.
סיבה נוספת ושכיחה מאוד היא הפער בין הפנטזיה שאנו מפתחות לגבי התינוק שלנו במהלך ההיריון, הכוללת את כל מה שהיינו רוצים בתינוק הזה- החל באיך הוא ייראה וכלה באיזה טמפרמנט יהיה לו. ואז, באותו מפגש ראשוני, מגיעה ההבנה שהמציאות אינה תואמת אחד לאחד את מה שדמיינו. וככל שהפער גדול יותר, כך גם תחושת האכזבה, וגובר הקושי בתהליך ההתקשרות. במקרים רבים איננו מודעות לאותה הפנטזיה, אלא רק לתחושה של האכזבה המתלווה למציאות, ואז באופן אינסטנקטיבי חלק ממה שאנחנו מנסות לעשות כדי להתקרב לתינוק הוא למצוא את הדמיון בינינו לבינו. זהו חלק התפתחותי טוב ובריא, מעין נרקיסיזם נורמלי שהוא פשוט עוד מרכיב באהבה שלנו אליו.
לא משנה מהן הסיבות לחוסר ההיקשרות המיידית עם תינוקך. זכרי, כולן לגיטימיות, ולכן קבלי אותן בהבנה. מדובר בשלב טבעי שיארך כמה שבועות. במהלכו תיווצר ההתקשרות, והיא תיסוב בעיקר סביב הדאגה שלך להישרדותו של התינוק: הנקה/האכלה, החלפה, מגע, התייחסות לבכי ודאגה לצרכיו.
לאט- לאט, תוך כדי טיפול והכלה של מצוקות התינוק, מתרחש תהליך ההתאהבות (falling in love) בתינוק שלנו. כל אלו יחד יוצרים את הקשר. ככל שהתינוק יגדל ויגיב יותר, כך יעמיק ויתעצם הקשר המיוחד הזה.
לסיכום: הדבר המשמעותי באמירה של קנל וקלאוס הוא יצירת המודעות לחשיבות המגע הראשוני בין האמא לתינוק מיד לאחר הלידה (כיום אנחנו יודעים שגם האבא יכול להתחיל כאן את הקשר הרגשי עם התינוק, ולכן גם הוא מצטרף לתהליך הלידה). עם זאת, במקרים שבהם הדבר מתאפשר כן מומלץ להניח את התינוק על האמא כחלק מתחילתו של מסע ההיכרות. אם זה לא מתאפשר- אל דאגה, אין זה אומר שלא ייווצר אותו קשר משמעותי בין האם לתינוק. ההיענות לבכיו בקריאת ההרגעה"אמא באה", הצורך שלו שתרימו אותו, תרגיעו אותו, תלטפו אותו, תדברו אליו, תסתכלו עליו, האינטראקציה פנים אל פנים, רפלקס החיוך שלו אליכן- אלו הם המקומות שיוצרים את הקשר. וגם אם התינוק אינו התממשות הפנטזיה, אנחנו בכל זאת מוצאות את עצמינו מתאהבות בו כל יום מחדש.
ועוד אחת לסיום...
"אין אישה שלא יכולה להניק, יש אם שלא רוצה להעניק".
אל תגידי שלא הזהרנו אותך. משפטי חוכמה, פנינים ומטבעות לשון הם נחלתה של "האם המנוסה". במלחמה הזו אין מנצחים, יש רק מנצחת אחת.
תשובה אפשרית: "את גם כותבת שירה?"
ייעוץ מקצועי לספר:
ד"ר תרצה יואלס, פסיכולוגית המתמחה בהתפתחות ילדים, בעלת מכון תמוז וחברה במרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. מדריכת הורים ויועצת זוגית. www.mtamuz.com
דורית קרייזר, אחות מיילדת, יועצת שינה ומפתחת שיטת "עכשיו לילה ישנים", ובעלת הסטודיו "חדר הנשים" (www.doritk.co.il).
ד"ר סמדר גרטנר, פסיכולוגית התפתחותית מומחית.
איורים: אלית אבני-שרון
הוצאת "אוריון"
